בהשראת "שומר המדבר" והשיר
המצוטט.
7/12/1998 22:16
Nick (but nothing's
personal, is it?)
–
A box of colors-let it bleed
I gave her a box of colors
Endless and unbounded
An array of infinite colors
Some soft and feathery, as
the morning light, as my lips
Some warm and shining, as
the sun's first rays, as my love
Some bright and strong, as
my heart beat
Some soft and kind, as my
breath, as my words
Some vivid and joyful, as my
desires
Some that glow and glitter,
like my eyes
Some transparent, like the
rain, as my tears
Some radiating happiness,
like my thoughts
Some illuminating, as my
wishes
Some courageous, as my hopes
Some that pour like honey,
as my voice
Some silky and exciting, as
my touch, as my caress
Some the colors of rainbows,
some of stars, some of heaven
But most of all, the colors
that dreams are made of.
I gave her a box of colors
Then, I unrolled my heart
Layer by layer, across the
earth, upon the sky
So that she may never run
out of space to paint her dreams
She opened the box and
touched the colors
Her body trembled and shook
by the surprise
Her mind wondered at the
unseen beauty
Her eyes watered as she
gazed upon the depth
Her heart fluttered to the
unknown pleasures
Her hands quivered to the
multitude of joys.
I gave her a box of colors
I gave her my heart
She took them both, she held
them in her hands
She gazed upon the spread
out heart
She touched its soft
surface, until it sighed with pleasure
She looked across the colors
They smiled at her, shining
with love, waiting to be touched
But then abruptly, with one
brief movement
She reached behind her back
and brought forth an unknown color
BLACK as a pointed knife
Her fingers closed around
its harsh darkness
Her knuckles turned white as
she gripped the handle
She looked away, into the
darkness
Her hand lifted and then
swiftly came down
She stabbed the center of
the universe
To let it bleed in unspoken
colors
The colors that nightmares
are made of.
–
סליחה, קו 5 כבר עבר?
7/12/1998 23:10
האינפנטיל מגלי-גיל <לי גשר שיפמן>
–
היום חלפתי באותה צומת מספר פעמים.
לכאורה, מצב שולי ולא חשוב.
אלא שאותו אי-מקום, הכולל פנסי רחוב ורמזורים סטנדרטיים
מתקשר לאנשים, לאירועים שכלולים בהם אותם הפנים,
ולשינויים שהותירו בי צלקות ,
לטוב ולרע.
משפט סיני ידוע אומר שכל הדרכים מובילות לרומא,
רומא שלי היא באותה צומת וכל הדרכים יוצאות ממנה,
לטוב ולרע.
אולי אבנה לי אוהל על הכביש, אתלה שלט גדול של "סולל
בונה",
אחפור לי תעלה משלי בין יסודות העיר, אסתתר מאי אלו
פרצופים,
לטוב ולרע.
המקום הזה על העשן, האנשים המנוכרים, חומות השיכונים
האפורים,
רעש המכוניות ולכלוך הרחובות הנו הקולוסאום שלי,
לטוב ולרע.
טוב, חייב לזוז ולארוז מזוודות,
עוברים דירה.
רע, ללא אינפוזיית האינטרנט איך אשרוד,
נשאר בבית.
לטוב ולרע כבר אמרתי?
–
8/12/1998 17:57
–
(הודעה ללא תוכן)
–
ללא תגובה
8/12/1998 19:47
זמירה
–
כתגובה להודעתך (אם בשווא ואם בקמץ) מיום ג', ה-8 לדצמבר
1998, יט' בכסלו תשנ"ט.
בקראי את הודעתך המופלאה ומלאת האמפטיה, לא יכולתי שלא
להפליג בדמיוני אל אותם מפגשים, מרתקי כל בר-דעת, של אסכולתם (אם ניתן להגדיר זאת
ככזו) של לזרספלד ומרטון – אשר כבר אז, בשנות ה-60 לימדונו את אושיות הרציונאליזם
של התפיסה התקשורתית והפונקציונאליזם של המערכות התפקודיות-מבניות.
כה התענגתי לקרוא את מילותיך השזורות כה נפלא זו לזו ואכן
מצאתי עצמי קוראת והוגה בהן שוב ושוב.
אין בפי מילים (בדיוק כשם שלך בעצמך אין!) להביע את הערכתי
חסרת הפשרות והטעם לפניני חכמתך שהדם עוד ימוטט תאוריות ארכאיות שיש להחליפן.
השימוש הסרקסטי והעדין כל כך, שעשית במדיום תקשורתי זה,
אכן ממחיש, מעל לכל ספק, את עליונותם של המודלים על ההנחות ונחיתות היותר על
הפחות!
איני מתיימרת אפילו לנסות ולהבין את קצה קוצו של רעיונך –
המיושם כאן בגאונות יתרה, אולם יחד עם זאת (אם יותר לי, כמובן)
לדעתי, ניתן היה קצת לקצר..
וסייג לחכמה שתיקה
–
יופי נחמה! גשי אלי אחרי החזרה.
8/12/1998 20:2
כינוי (אבל למה סייג כתג?)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אני pointless?!
8/12/1998 23:49
כינוי (אבל שכחתי להגיד לך משהו)
–
זה שבין פיהוק לפיהוק (מזל שלא היה זבוב) לא הבנת…
המשיכי בזמירותייך, יא chicken שכמותך!
We shall see !
Sea?
המממ….
–
פק-פק-פקקהההה!!!
9/12/1998 0:2
שירה
–
נקניקיה!
לא מאיימים על חסרת מורא (מורה) שכמותי!
הכישלון הצורב עוד ידפק על דלתך..
!Victory shell be mine
)פיהוק)
–
איפה את?
9/12/1998 0:9
כינוי (אבל זה ממש משעשע)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אם זאת אכן את ולא חוצפנית אחרת
9/12/1998 0:22
כינוי (אבל אני אנצח)
–
תני רמז על התחרות, נראה אותך!
–
למה הלכת?
9/12/1998 0:33
כינוי (אבל אני עדיין שם)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
תגיד לי משהו יא כינוי שכמותך
9/12/1998 0:47
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
לא אמרת לי שאתה צריך להיות מוקדם בבוקר בעבודה?
ולא אמרת לי שעוד יש לך המון עבודה?
ובצהריים אתה צריך לבוא איתי לשיעור? (אני מזכירה לך את
עניין האגזוז!)
אז מה אתה עושה כאן?
שוב ניטפל לכולם!
כותב שטויות!
מדבר עם נחמה, עם אבקות….
מגיב על כל שטות!
מה יהיה?
מזל שניל יאנג בגלגלץ'!
–
Helpless )-:
9/12/1998 0:52
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
)הודעה ללא תוכן)
–
אל תדאגי (-:
9/12/1998 1:15
כינוי (אבל אני ילד טוב)
–
אני אהיה בעבודה וגם אגיע לשיעור שלך.
חוץ מזה כבר אמרתי לך שאני שטותניק (-;
והנה השיר, עבורך (-:
וכן, מאוד!
–
להודעה זאת מצורף קובץ Helpless.rtf
–
את רואה שאני מספיק הכל (-:
9/12/1998 12:51
כינוי (אבל אני כבר יוצא לשיעור שלך)
–
And here's another one for
you:
ON THE WAY HOME – Neil Young
When the dream came
I held my breath with my eyes closed
I went insane,
Like a smoke ring day
When the wind blows
Now I won't be back till later on
If I do come back at all
But you know me, and I miss you now.
In a strange game
I saw myself as you knew me
When the change came,
And you had a
Chance to see through me
Though the other side is just the same
You can tell my dream is real
Because I love you, can you see me now.
Though we rush ahead to save our time
We are only what we feel
And I love you, can you feel it now.
–
כל
7/12/1998 23:14
Q
–
כל מה שחשבתי שיש – אין
כל שידעתי – פרח מזכרוני
כל תחושה שחשתי נמחקה
נגיעה שנגעתי נשטפה
אהבה שאהבתי מתה.
הייתי ?
–
yona in a cranberry-juice?
8/12/1998 0:31
–
(הודעה ללא תוכן)
–
הודעה חשובה
7/12/1998 23:24
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
היום פורסמו מספר
שירים שלי בעיתון
הקיר בדיזינגוף סנטר.
זה נמצא מתחת
לבתי הקולנוע לב.
כמו כן יש
לי טלמסר לחודש
הקרוב בשביל שמי
שרוצה יוכל להגיב.
אז הנה הוא
גם בשבילכם.
03-7652138
ועכשיו גם אשים
פה את השירים
שפירסמתי בסנטר.
כולם כבר הופיעו
פה בפורום בעבר
אבל לא נורא.
היום הלכתי
לרופא
–
היום הלכתי לרופא
נשים
שיסתכל, שיבדוק, שירשום לי כדורים
הרופא שלי
הנחמד החכם
הסתכל בדק ונתן
לי מרשם
הסתכל לי עמוק
בעיניים
אמר
"זהו זה בינתיים"
ואני ידעתי
שהוא חשב
שכזה יפה, הוא
עוד לא ראה
מימיו.
בשיני
–
בשיני יש לי הרגשה
בשיני , נתקעה שם חתיכה
וכמה שאני מנסה
להוציא אותה אני לא מצליחה
עוד כואב לך?
היום
–
היום פגשתי
בחור נחמד
קצין, גבוה, בן
עשרים ואחד
דיברנו שעה, קנה לי
גלידה,
אתם כבר מנחשים מה
הוא רצה
ולא שאני לא הייתי
בעיניין,
פשוט גם כשזה עמד,
זה היה מה זה קטן…
בציפורני
–
בציפורני אני משרטטת צורות בחול
בציפורני אני מציירת את גבר חלומותיי, זה הכל
אני משתדלת מאוד לדייק
לצייר את הכל, בלי להתחמק
ואז כשהציור שבחול כמעט ונגמר
מישהו בא ואמר "זה נהדר
זה ממש דומה לי דמיון מושלם"
כך אמר לי אבא שלי, .
והלך לשחות בים.
–
בפי!
–
בפי אני מדברת
בפי אני אוכלת
ממנו אני מקיאה
כשאני נגעלת
דברים רבים עושה אני בפי
חלקם גורם לי להסמיק בכל גופי
אבל דבר אחד עוד לא הצלחתי לעשות
לטעום את טעמו של הקפה של אבא שלי.
–
בעורי
–
בעורי החלק
בעורי המבריק
יש לי פתאום
סימן אדום ומבהיק
ואימי לי אומרת
זה יעבור עוד מעט
ואבי, זה אותו
לא מעניין כמעט
ואותי זה ממש מרגיז ומתסכל
בשביל מה צבטתי את עצמי בחזה, אם לא על מנת שיבוא
ויסתכל…
–
בלילה
–
בלילה אחרי שנרדמת
ועלי בכלל לא חשבת
אם היה לי טוב
אם היה לי
אם היה
אם…
אז הסתובבתי לצד
השני
והיה לי טוב עם עצמי.
בדרך למכולת
–
בדרך למכולת אני רואה אותך
ואני בבוקסר
וגופיה שקופה למבטך
אתה מסתכל בי איך אני
מזיעה
לוקחת שקית של שוקו
קר, מצמידה אותה לפטמה
אתה שואל לשלומי ומציע
עזרה
ואני מתנהגת כאילו בחולשה
נותנת לך לסחוב את
המצרכים לדירה
ובדרך מראה לך
שאני בלי חזייה
וליד הדלת, כשאתה
עוד מבקש שניפגש
אני מזכירה לך שאני בת שבע עשרה ואתה עוד מעט בן
ארבעים וחמש…
באפי
–
באפי אני מריחה את הריח של גופך
באפי אני מנשקת את זיעתך
את אפי אני מחככת מתחת לשמיכה
כשבחוץ קר וחשוך ואני מפחדת נורא
עכשיו אפי סתום
וכלום לא עוזר
לא כדור ולא תרסיס
גם לא סחוג חריף שבגרון בוער
וזה עושה לי רע, מאוד רע
כי כשתבוא אני לא אוכל להריח אותך.
באמבטיה
–
באמבטיה יש מים
באמבטיה ברווזים,
שניים
באמבטיה יושב אחי
בן חמש, הוא חמוד
אמיתי
הוא אומר לי:
תיכנסי
תשחקי קצת איתי
ואחר כך,
כשאני אותו מנגבת,
אני חושבת
שפעם הוא יעשה
מישהי מאוד מאוד
מאושרת.
אתמול היה חם
–
אתמול היה חם והזעתי נורא
הייתי בבית לבד, אז הורדתי חולצה
וחזרתי לקרוא את "מאה שנים של בדידות",
עם מים קרים, ויוגורט עם תות,
ולא שמתי לב שהביתה הגעת
בי מסתכל, את התיק
כבר הנחת,
ואמרת לי: ציפי, מה את אומרת,
גם למיטל מכיתה אלף שניה יהיו ציצים כאלה את חושבת?
בכף רגלי
–
בכף רגלי אני דורכת
על גבך אני עומדת
וחושבת לעצמי
שאם תסתובב אלי ותשכב על גבך
אני אדרוך לך על החזה
ועל הבטן
ועל אבר מינך,,,
בשדי
–
בשדי אני מאוהבת
שעות אני עליהם מתבוננת
בוחנת כל שד
אחד אחד
מתפעלת מהם
רק אני לבד
אבל הכי הכי אני אוהבת
זה כשאני מחבקת
ואת שדי אני מרגישה
נמחצים כנגד החזה שלך.
אבא
–
לציפי…………….
8/12/1998 0:26
Y………
–
היה נחמד ביותר להיזכר ברשימת המופלאים
תודה.
והמשיכי כך …………….
Y…………………
כתובת :
yariv@bezeq.nmt.co.IL
–
ציפי בת כמה את ?
8/12/1998 19:31
תותי
duekboaz@mishkei.org.il
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
