או קיי
6/8/1998 0:37
ג'ירף
–
כשהוא משתעל
מאיזה חלק בגרון זה יוצא ?
–
או קיי
6/8/1998 0:40
פיל
–
כשהוא מחטט באף
עד לאן הוא מכניס את האצבע?
–
או קיי
6/8/1998 0:42
ארינמל
–
כשהוא נוצר
מה לקחו מהנמלה ומה מהאריה?
–
או קיי
6/8/1998 0:43
מרבה רגליים
–
כשהוא מרים את כל הרגליים בצד אחד בבת אחת
הוא נופל?
–
או קיי
6/8/1998 0:45
חסידה
–
כשהיא מתעופפת
היא מרימה גם את הרגל השניה?
–
6/8/1998 0:48
–
כשאת כותבת באינטרנט, גם אם זה באתר עברי בארץ הקטנטנה שלנו, יש סיכוי גדול שהמילים לעולם לא יזכו לכך שמישהו יקרא אותן, שמישהו יתעניין בהן, שמישהו ירצה בן. ובכל זאת, יש משהו מרגיע בכתיבה, משהו משחרר, ובעל כרחך המילים מדופסות, יוצאות, עולות במהירות על המסך, מתווספות לעוד עשרות אלפי מילים ומשפטים אחרים.
קיץ בירושלים עכשיו. בחוץ צופרת מכונית אמבולנס ברחוב העמוס לעייפה. מבעד לחלון מניע עץ עליו בכבדות, ובחדר ניגרת הזיעה על הגב. בעוד כמה ימים אסע למקום אחר, לעולם זר. אני אעזוב את החוויה הישראלית הקיצית הכבדה ואעבור לחוויה אחרת. כל כך שונה. התחושה אפילו לא התחילה לחלחל ולהקלט בתוכי. כל כך מוזר. אני אפילו לא יכולה להתחיל לדמיין איך זה יהיה להית במקום כל כך זר ומוזר. עולם אחר על עולם שלי. אנשים שחיים, נושמים וחושבים במקביל לקיום שלי, ובכל ימי חיי לא ידעתי שהם קיימים. עכשיו אני אדע.
והמסע, לאן הוא יוביל? האם אני אחזור לכאן, לחיי ה"רגילים" שונה מכפי שיצאתי? האם אדם ציני ומפוכח כמוני יוכל להשתנות במסע שכזה, כפי שמתנים גם אחרים? אני באמת לא יודעת.
–
כנראה שבכל זאת יש כמה קוראים וקוראות. קחי איתך
6/8/1998 18:59
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
מחשב מחברת, הנציחי את העולם הזר שבחוץ ואת העולם שבפנים , ושלחי אלינו כיומן מסע.
נסיעה טובה,
מיכל
–
חתול תעלול, כתבתי לך כמה שאלות בקשר לקטע על
6/8/1998 1:16
החתול צ'שייר
–
"פרדוקס החמאה החתולית", אך שאלותיי נדחפו לדף הקודם. לך תקרא ותגיב. ביייייי (-:
–
התלבטות של קוראת בפורום המגירה
6/8/1998 2:4
דנה ג.
danag10@hotmail.com
–
לעתים אני קוראת קטע שנוגע בי באופן ישיר, משנה את מצב רוחי, מעורר בי מחשבות, רגשות, וכו'. ואז אני נקלעת למצב מאוד מביך: בעצם הרגע האינטימי של חוויית הקריאה היה מתנה של הכותבת אליי. מה שקראתי נכנס למחזור הדם שלי, נבלע בתוכי. והנה, עתה אני מרגישה מעין דרישה להגיב כדי להחזיר לכותבת כגמולוה. ומה אכתוב: אהבתי? הקטע נגע לליבי? המשיךכי לכתוב ולפרסם? כל מה שאכתוב יפרוט למעשה לפרוטות קטנות את החווייה המרוכזת שעברתי. ואם לא אכתוב – אני כפויית תודה כלפי הכותבת שבוודאי רוצים לקרוא תגובות (אחרת לא היו מפרסמים, אלא משאירים את יצירותיהם במגירה).
לדוגמה, בדף הזה והקודם נגעו לליבי במיוחד הקטעים של "זו שכותבת". וגם הסיפור של "…". וגם צחקתי מאוד מהסיפור של החתול תעלול.
–
(-: השכלת לתאר את חווית הקוראים בפורום מסוג זה.
6/8/1998 3:57
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
אני חושבת שבכל מקרה עדיף להגיב (גם לחיוב וגם לשלילה). כפי שציינת אכן רוב הכותבים רוצים לקבל ביקורת, למרות שאני מאמינה שהמניע העיקרי שלהם הוא הצורך הפנימי לכתוב. בכל מקרה אפילו מסר קצר לכותב/ת עדיף מאשר התעלמות בשל "מבוכה".
–
מה באמת?….איזה צחוק?!…….
6/8/1998 12:57
תמנון
–
(הודעה ללא תוכן(
–
לנטלי, המיתפתחת כיאות לבנות גילה ואף למעלה מזה
6/8/1998 5:9
מחמשר החמשירים
–
מעשה בתלמיד ירמיה
שיושב על יד טל בכיתה
היתבונן הוא בטל
ודרך השרוול המופשל
פתאום ניתגלתה לו פיטמה…
–
אתרוג?….ולהתכונן לבר מיצווה?…
6/8/1998 10:53
תמנון
–
(הודעה ללא תוכן(
–
שיר לגודזילה ולאורי אור המאור הקטן
6/8/1998 13:7
תמנון
–
קן לגודזילה
בין העצים
ולגודזילה שלוש
ביצות
הס!!!!!!!
פן תעיר
שוכב לו גודזילה
גודזילה שעיר@
השיר שירי מוקדש לכל הבנות שנפשן יוצאת אל גודזילה וקינג קונג ופינג פונג ושאר הגיבורים שמרטיבים להן את התחתונים ועושים סערה רגשות עזה בדגדגן הפעוט שלהן עד כדי בריחת פיסת קאקי מהתחת…
בחיי… איזה פינוק…כמעט כמו עם אבא שלהן!
שיר לאבא של הבנות התוססות!
אבא
אבא
ילד רע
אני אוהבת אבא+
נורא נורא$$$ !
השיר נכתב במקורו לבן של ביאליק הזנאי!
שיר לכת לכל הזנאיים#
הדחליל יושב
ולא חושב
ציפור
–
או קיי
6/8/1998 14:11
קינג קונג
–
בהמשך לגודזילה, קינג קונג
כשהוא חטף את הבחורה,
עמד לו?
וכשעמד לו, הוא גמר? בפנים?
הזין שלו הרי יותר גדול מכל הבחורה….
אני אומר לכם….
פעם, כשקינג קונג חטף בחורה
זה היה אפלטוני
–
גם עכברים לבנים לפעמים
6/8/1998 14:24
מוריס
–
זה לא רוצה לישון, וזה לא שואל אותי בכלל
אם אני רוצה את זה, אולי זה מקולקל?
אולי זה קישטה? אולי זה מבני ברק?
איך אני יכול לדעת אם זה מפוברק?
הזמן עובר ועובר, ואני תוהה ומשתאה
כמה זמן זה לוקח? אמא, תגידי לזה!
(מוריס, האיש שלכם בשכבה השלישית של האוזון, בתשובה לשאלה – יהיה עש?
–
על מה בעצם צריך להיות הפורום הזה?
6/8/1998 16:6
–
השם "מהמגירה לאינטרנט" לא אומר לי שום דבר.
אז משהו מוכן להגיד לי מה שולחים בפורום הזה.
–
לאלמוני/ת
6/8/1998 16:46
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
את המידע הדרוש ניתן למצוא במכתב הפתיחה.
בברכה,
מיכל
–
תודה
6/8/1998 19:12
–
(הודעה ללא תוכן(
–
אגודת "שבעת צבעי האור" למוסיקאים הוקמה
6/8/1998 16:7
אגודת המוסיקאים "שבעת צבעי האור"
7or@inter.net.il
–
שלום לכולכם, חברים וחברים, חברות וחברות, מה הענינים? אנו מקוים שבסדר.
ההתרגשות בקרבנו גוברת! מועדון "שבעת צבעי הקשת" למוסיקה, שלנו, הגאים והגאות, הוקם!
כרטיסים ניתן להשיג בסוכנות הכרטיסים של גדליהו עץ-ערמון, 1-800-234125243
למידע צלצלו לטלפון 77-5555-33234
אנו מחפשים מוסיקאים בנים צעירים בגילאי 12-16 המנגנים על פסנתר בעיקר נעימות קלאסיות או שקטות כשל קליידרמן.
אם אתם מתאימים ורוצים להצטרף – CALL! נו! IT IS FREE! הטלפון 77-5555-33234
האגודה בחסות האפטרשייב "כשגבר אוהב גבר"
טו' באב – קוראים לזה ליל האהבה. זוכרים שיש משהו
6/8/1998 22:0
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
כזה – אהבה?
מיכל
–
על מקורות החג:
6/8/1998 22:11
דנה ג.
–
"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב… שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין [כלומר כל אחת היתה שואלת מחברתה בגדים לבנים] שלא לבייש את מי שאין לו… ובנות ירושלים יוצאות וחולות [ומחוללות=רוקדות] בכרמים. ומה הן אומרות: בחור! שא נא עיניך וראה, מה אתה בוחר לך".
(תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כו, עמ' ב)
–
זוכרת אני וכותבת
6/8/1998 22:50
זו שכותבת
–
אני זוכרת את האישה הזו בכל יום שאני חיה, והיא כבר אינה בחיים. ולמרות שלא היינו קשורות במיוחד, ומעולם לא היינו קרובות. בכל זאת, אין יום שתמונתה לא עולה במוחי. שיערה הדבשי החלק, עיניה העצובות מטרידים אותי. על הבחור שאהבה איני חושבת כלל, למרות שעבדנו באותו משרד הנהלת חשבונות במשך 10 שנים, באותו קיטון צר שקראו לו חדר.
איך שהגיעה לכאן, חשבנו שהיא מוזרה. "מיוחדת", הוא נהג לומר. חשתי מייד שיש לו סימפטיה אליה, אבל ידעתי שהוא נשוי, בעל שני ילדים ונאמן מאוד לשיגרת חיוו הקבועה. גם היא הייתה נשואה, מידי פעם היינו רואים את בעלה. טיפוס אפור ושקט, קרח, בעל עיניים שחורות ושתקן. כמעט לא מחייך, מעולם לא הוציא מילה מעבר למילות נימוס רגילות.
הסיפור שלהם לא התפתח לאט. היא לא הייתה אדם שעושה דברים לאט, אלא בבהילות ומתוך חרדה גדולה. אחרי חודשיים אפשר היה להבין שהיא מאוהבת בו בעוצמה גדולה מאוד, ושהוא מחבב אותה.
(חכו, יהיה המשך(
–
ממתינה בסקרנות (מציצנות?)
6/8/1998 23:6
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
)הודעה ללא תוכן(
–
עצה למיכל אור
7/8/1998 0:44
מישהו
–
את יודעת,את יותר מדיי מתערבת במהלכי הפורום הזה…וזה לא טוב לבריאות.
בתור מנהלת עלייך לפקח על הנעשה בפורום ולא להיות מודעין 174.
כל מי שנכנס לכאן בתור אהבל,מהר מאד ייצא מכאן בתור חכם הדורות לאחר שיביט במודעות הפורום.
את המנהלת-לא פקידת מודיעין!!
קחי זאת לתשומת ליבך.
–
עזבת את הסיפון ועכשיו באת לנג'ס כאן?
7/8/1998 1:23
אבישג השונמית
–
(הודעה ללא תוכן(
–
מה את רוצה ממני?? על איזה סיפון את מדברת בכלל???
7/8/1998 11:57
מישהו
–
(הודעה ללא תוכן(
–
ועוד דבר-
7/8/1998 12:3
מישהו
–
אני לא אשם שיש כאן עוד הרבה רנשים שמזדהים באותו השם…זו לא הבעייה שלי.ואולי תהיי את השוטר שייתן דו"ח לכל מי שמזדהה??
אל תעשי הכללות,מי שרושם בפורום אחר,זו בעייה שלו.ולי אין שום קשר לזה.
כאן אני לא בא לנג'ס אלא לומר את מה שבאת קורה.הנה לדוגמא-
ממתי מנהלת של …אללה יודע של מה..נהפכת לפקידת מודיעין?? זה מראה ומוכיח שאין לאחת כזו את האחריות לניהול ועלייה רק לארוז את הפקל'אות ולסגור את הבאסטה וללכת הבייתה.
אם להיות מנהל,אז להיות מנהל עד הסוף!!!
כל מי שייכנס לכאן בתור אהבל צריך לדעת איך להתנהג בפורום שכזה,ואני יכול רק להבטיח שמהר מאד הוא ייצא פרופסור בעל תואר B.A
ולסיכום-מיכל אור צריכה ללכת…היא לא מתאימה לנהל פורום.
–
מצטער אבישג – זה לא הייתי אני
7/8/1998 16:7
–
אני מניח שאחרי הודעתו השנייה הבנת את זה בעצמך.
אני לא מנג'ס בפורום הזה כבר הרבה מאוד זמן…
–
AHOY – בוא קצת לנג'ס (-:
8/8/1998 0:12
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
)הודעה ללא תוכן(
–
אוקיי. לך לשלום. ותרגיש טוב.
7/8/1998 16:22
אבישג השונמית
–
(הודעה ללא תוכן(
–
לאבישג
7/8/1998 16:32
מישהו
–
להבא..אל תתנפלי על אף אחד בלי לברר קודם.זה הרוע אצל הבחורות-קודם מאשימים ורק אח"כ מתחרטים.
תחשבי שוב על הרעיון שבו תהיי השוטר כאן.זה דווקא יתאים לך.
–
כמה הערות למישהו בלתי חשוב
7/8/1998 16:46
אבישג השונמית
–
* כדאי קצת לעבוד על הסגנון ועל התחביר שלך ועל עוד איכויות כתיבה לפני שאתה כותב כאן בפורום הזה.
* אכן טעיתי בזיהוי הכותב, אך לא בזיהוי אחת מתכונותיך העיקריות, הבאה לידי ביטוי גם בהודעה זו.
* "זה הרוע אצל בחורות – קודם מאשימים ורק אחר כך מתחרטים". (סגנון, החלפת גופים וכו'). וחוץ מזה אדוני לוקה בשנאת נשים ובהכללות מטופשות, שמעידות על עולמך הרוחני הדל.
* לא כדאי לך להתחיל איתי. וגם לא כדאי לך שאני אהיה כאן השוטר. אני בהחלט מוכנה לקחת על עצמי את התפקיד, אם רק תבקש. ואתה תהיה הראשון שיצטרך לענות לחקירתי הצולבת.
–
הערה אחרונה: לשמחתי אני לא צריכה
7/8/1998 16:51
אבישג השונמית
–
לקחת על עצמי את תפקיד השוטר (השוטרת, מייל שוביניסט פיג! יש גם שוטרות!). יש לנו מנהלת חדשה, ואני סומכת עליה שתסתדר גם בלי השיטור שלי. בינתיים אני מאוד מרוצה מהדרך שבה היא מנהלת את הפורום.
בהצלחה מיכל!
–
לעלוקה!
7/8/1998 22:51
מישהו
–
אם מדברים על קללות,ראית מה שרשמת כאן?? או שאת מטומטמת או שאת בלתי שפויה.תקראי שוב את הדברים ואולי תביני שהתחלת רצף של דברים שלא היו ניתנים לעצירה.
אז אל תפילי את זה עליי,קל תמיד להפיל את האשמה על מישהו אחר.אבל לא אצלי…דיסלקטית,אצלי תקבלי את המגיע לך.בלי שום ויתור.
אגב-ה"פניני מילים" שלי נלקחו דווקא מויכוחים עם בחורות כמוך,בחורות שנתנו לי את השינאה והתיעוב לבחורות שחצניות וסנוביות שחושבות את עצמן למלכות היופי או שיא השלמות.
שוביניסט?? אני מודה בזה שאני כזה,וזה החל מרגע זה,.רק בשביל הדיסלקטית.
תחליפי את השם הוא נשמע כמו שם של ….פרוצה.
מהמגירה לדיסק 