2-10-98 עד 3-10-98

סיפור 
מספר 18

2/10/1998 17:18

גורדון

barvaz@hotmail.com

–

אמא שלי שפצה את הבית. את בית ילדותי. את
ביתה. שיפוץ נרחב וגדול מכל סוג ומכל מין, שיפוץ שכמוהו  עושים פעם, אולי פעמיים  בחיים. במסגרת 
השיפוץ הורדו  קירות, תוקנו  דלתות, פורקו 
רהיטים  ישנים ונזרקו תלי  תלים 
של  דברים  שהצטברו 
במהלך  השנים.

אבא שלי 
שוכב  בקברו  מזה 
עשור.  בלוויה שלו  היו 
המון  אנשים, צעיר  היה 
במותו וקהל  רב  ליווה 
אותנו אותו  היום. בתחילה  היינו 
עולים  לרגל פעם  בשנה. בשנה 
הרביעית אמא  הציעה  שאולי 
לא נלך, ואנו שלושת הילדים, קפצנו על 
המציאה  כמוצאי שלל רב  ואכן לא 
ביקרנו את קברו  של  אבי 
מאז. גם  השנה, במלאת  עשור למותו, לא  עלינו 
לשם. מספר  שבועות  מאוחר 
יותר  נסעתי אני  לבית 
הקברות.

רהיטים וחפצים נזרקו  מהבית ואנו, שלושת  הילדים, נדרשנו  לקחת את הדברים  שלנו פן ייזרקו. חדר  העבודה של 
אבי  שעמד בדיוק  בכניסה לבית הורד, ובמקומו ישנו  כעת 
פטיו גדול, מואר  ומזמין.  חדר  השינה  שלהם, שעמד 
בעשור  האחרון כאבן  שאין לה 
הופכין  במרכז  הבית, סגור וחסר  שימוש, כמצבה 
לימים שעברו נהרס  אף הוא והותיר
אחריו חלל גדול ונעים.

בבית 
הקברות הבחנתי  במצבות רבות  שנוספו במהלך 
השנים, באבלים שסובבו  ביינות
למצבות  וכן  שדבר לא השתנה במקום  במרוצת 
השנים. לאחר מספר  רגעים יצאתי  משם ונסעתי לדרכי, חש את  הנשימה 
העמוקה והמשתחררת של  הבית  סביבי.

–

 

איכותי, רציני, ישר, נקי, אחראי, ובהחלט
ראוי. . .

3/10/1998 4:34

יעקב והסטרילים

jacob&cleans@yahoo.com

–

לפורום טוב מזה.

 

היה לך שם חיבה בילדותך ?

–

 

 

זה התחיל בטעות

2/10/1998 19:41

@מיקי

miani10@hotmail.com

–

אני לא בטוחה שהכותרת מוצאת חן בעיניי. מה
זה "זה"? ומה פתאום טעות, טעות? ברור שזו אינה טעות. אבל אולי הרגע
הראשון, אולי הוא התחיל בטעות?

אני בטוחה שפשוט לא שמתי לב לרגע ואז…

 

אני כותבת תגובה שגוררת תגובה שלישית,
שגוררת תגובה ממני, שגוררת שיחה ב- icq, שגורמת
לי לעשות טעות. טעות מטופשת, טעות של כינויים.

איך יוצאים מזה? אני מחליטה לבלבל ולסגור
אחרי דו-שיח קצר:

אני מתקיפה, והיא עונה, אני זהירה והיא
ממשיכה, אני סקרנית והיא כותבת, היא שואלת ואני מתחמקת, אני שוקלת מילים והיא
מבינה, אני פוקחת עיניים והיא מחייכת, אני משועשעת והיא מחייכת, היא צריכה ללכת
לעבודה ולא הולכת…

עד שהבוקר עלה וראינו את צבעיו, ביחד,
בפעם הראשונה.

ולאחר שכל הצבעים הפכו לאור אחד בוהק
והבית מתחיל להתעורר:

 

 "אז איך נפרדים בקטע כזה?" היא שואלת.

 

 "אין לי מושג קלוש ולך?" אני עונה לה.

 

 "כן,

בשקט, בלי מילים,

הנה ככה:"

היא עונה לי וסוגרת.

 

אני נשארת עוד כמה רגעים, יושבת מול המסך,
מנסה להבין מה קרה כאן, מה קרה לי. קרה משהו בכלל? אני עוצמת עיניים עייפות. אני
מהרהרת בשיחה המוזרה (או שלא כל כך מוזרה) – אין לדעת אם נדבר שוב….

אני קמה למטלות היום ומנסה לעבור לסדר
היום…

 

מאוחר יותר, באותו היום, אני מתחברת לרשת
והיא שם.

שוב ההודעות נשלחות הלוך וחזור. מילים
נכתבות למשפטים, נשלחות, נקראות… רוב הזמן אני מוצאת את עצמי מחייכת (ומקווה
שאולי גם היא), לפעמים אני עוצמת עיניים ומנסה לדמיין את הקול שלה…

הפעם יש מעט יותר מבוכה, אני מנסה לאסוף
מידע והיא לא מבינה את הדיסקרטיות שלי. עשרות הודעות נרשמות ונשלחות באצבעות
מהוססות… עד שאין לי ברירה – אני חייבת לסגור וללכת לחובותי.

 

 

 

אני עושה את המוטל עלי כמו שצריך, כמו
תמיד. אבל כל הזמן המחשבות והשאלות רצות ומתערבבות… מי היא? למה אני מדברת איתה?
למה חיכיתי כל היום? מדוע זה חשוב לי לפתע? מה אני עושה בכלל?

למה לעזאזל אני כל כך רוצה לשמוע את הקול
שלה?

"איפה היית עד אתמול" היא שאלה
אותי. באמת איפה הייתי עד אתמול אני מהרהרת… מה זאת אומרת איפה הייתי עד היום?
הייתי כאן, כל הזמן הייתי כאן – בניתי חיים שלמים, חיים טובים, חיים שלווים,
התפייסתי עם עצמי, השלמתי…

 

האמנם?

–

 

ונגמר בסימן שאלה. באמצע מילים. די אפייני
בעצם . .

3/10/1998 4:39

מיכאלה ודניאלה

MIKI_DIKI@yahoo.com

–

)הודעה ללא תוכן(

–

 

 

אנו מודיעים בצער רב…….

2/10/1998 20:58

ממשלת ישראל

nitzan1917@walla.co.il

–

  * * *אנו
מודיעים בצער רב וביגון קודר על מותו של זאב בודד * * *

–

 

חכה, חכה רגע. . .

2/10/1998 21:7

טורוס וקונוס (שותפות מוגבלת)

 –

היא עוד תתקשר…

הכל יסתדר…

–

 

the times

2/10/1998 21:15

הזבוב

hazvuv@walla.co.il

–

they are a-changin'

או כמו שאמר משה שיכור אחד פעם:

"everybody must get stoned"

–

 

אף לא הבנו אם רוברט צימרמן התכוון ל:

2/10/1998 21:25

טורוס וקונוס (שותפות מוגבלת)

 –

 *
סקילה ?

 *
התאבנות ?

 *
התמסטלות ?

 

i'm not a profit or a stoneaged man

just immortal with potential of a superman

i'm living on….

–

 

הרי זה ברור לכל

2/10/1998 21:37

סוסו וסמי (שותפות ללא הגבלות בכלל)

 –

שהכוונה היא לכייף…

–

 

 

יפה במסיכה ! איך יכולת?! פויה לך, היכלמי
! ! !

3/10/1998 4:48

ממשלת ישרל מאשימה

 –

(הודעה ללא תוכן(

–

 

 

בוא הנה, איזה שם מעליב זה : מורן
(Moron)

2/10/1998 21:17

טורוס וקונוס (שותפות מוגבלת)

–

(הודעה ללא תוכן(

–

 

הוא יצא מכלל שליטה

3/10/1998 2:59

השכנה מלמטה

–

טורוס, אני מבינה שלא הצלחת לנתק אותו
מהאינטרנט ולהוציא אותו קצת להתאוורר בחוץ, לנקות את הטחב.

הציפורניים שלו נעוצות חזק בצידי המסך.

נו טוב, בגיל הזה למה עוד יש לו לצפות,
חוץ מאשר לעוד לחיצת SUBMIT ועוד
אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד……

–

 

 

עוד
מהצ'יקן סטייל

2/10/1998
23:6

  סמדר

 –

Religions of the World

 

  Taoism : Shit Happens.

  Hare Krishna: Shit Happens Rama
Rama Ding Dong.

  Hinduism: This Shit Happened
Before.

  Islam: If Shit Happens, Take a
Hostage!

  Zen:  What is the Sound of Shit Happening?

  Buddhism: When Shit Happens, is
it Really Shit?

  Confucianism: Confucius Say,
"Shit Happens"

  7th Day Adventist: Shit happens
on Saturdays.

  Protestantism: Shit Won't Happen
if I Work Harder.

  Catholicism: If Shit Happens, I
Deserve It.

  Jehovah's Witness: Knock, Knock,
"Shit Happens"

  Unitarian: What is This Shit?

  Mormon: Shit Happens Again &
Again & Again.

 Judaism: Why Does This Shit Always
Happen to Me?

 Rastafarianism: Let's Smoke This
Shit!

–

 

Indeed shit happenes

2/10/1998 23:52

נמרוד
צפנת

jarvis@netvision.net.il

–

Right on sister!

Fight the power!

But, after all, I really believe that all you really really need, is
love…

🙂

–

 

 

 

 

 

היאח, לשלשת תרנגולות – ניחוח ילדותי

3/10/1998 2:12

האח החורג של משפחת חורגין

 

–

חרא עולם !

–

 

3/10/1998 2:45

ציפורה, משפ' חורגין

–

SHIT, כמה פעמים אמרתי לך שלא אוכלים את זה. זה חרא של ציפורים
ואנחנו אוכלים רק את החרא של עצמנו, שמכירים אותו כבר ויודעים מה יש בו.

נכון, קוראים לי ציפורה אבל אני לא באמת
ציפור, זה על שם סבתא, כן, זאת שמתה.

–

 

לאחותי הפרגית

3/10/1998 3:44

האח החורג של משפחת חורגין

 –

בוביק, לא נראה לך עצוב, ככה, כל יום שישי

עם אותה חבורת מדוכדכים ומדוכאים, אפילו
התחילו

לשמוע אייל גולן כאן.

 

בעלך יודע?

–

 

 

התחלה חדשה, לרגל שנה חדשה

2/10/1998 23:49

נמרוד צפנת

jarvis@netvision.net.il

–

אהבתי – מאת נמרוד צפנת (זהו לא שם עט!!!)

 

עמדת לבדך

בודדה

נראית עם עצמך

עצובה

נגשתי לברכך

קצת קרה

 

ורע לי

 

אמרת לי – אל תלך

את שמחה

הסברת לי בעצמך

אל תדע

בקשתי רק ממך

אהבה

 

ורע לי

 

היו לי זמנים טובים

רק מזמן

נעלמו הם לדרכם

זה מובן

רוצה עוד אהבה

לא קיים

 

ורע לי

–

 

נהדר!, נפלא!, המשך ישיר לפזמון יום שישי
שעבר, רק

3/10/1998 2:8

טורוס וקונוס (שותפות מוגבלת)

 –

להוסיף לחן של אביהו מדינה

ו. . .

 

להיט חדש של שימי תבורי ! ! !

–

 

לקחת את זה בתור מחמאה?

3/10/1998 2:28

נמרוד צפנת

jarvis@netvision.net.il

–

)הודעה ללא תוכן(

–

 

חציינו חושבים שזוהי מחמאה. . .

3/10/1998 3:48

טורוס וקונוס (שותפות חלוקה בדיעותיה)

 –

וחציינו הלכו כבר לישון.

–

 

אייל גולן זה מחמאה, שימי תבורי לא!

3/10/1998 2:47

מרגלית

 –

(הודעה ללא תוכן(

–

 

תשמעי, את ממש טועה

3/10/1998 2:49

נמרוד צפנת

jarvis@netvision.net.il

–

לפחות שימי תבורי יודע לכתוב ולשיר

אייל גולן הוא צפרדע

–

 

כפרה, אתה טועה

3/10/1998 3:6

מרגלית

 –

עיניים של צפרדע יש לשימי תבורי

ורק אייל גולן יכול לשיר שהגשם הפסיק
והדמעות ממשיכות בלי להשמע כמו ילד בכיתה מקדמת.

אבל אתה בכיוון הנכון, רק קצת יותר רגש.

–

 

אנשים לא תופסים את הכיוון שלי!

3/10/1998 3:46

נמרוד צפנת

jarvis@netvision.net.il

–

אני לא מתיימר לכתוב לאייל גולן

אני לא מתיימר לכתוב לשימי תבורי

אני לא מעוניין לכתוב לצביקה פיק

אני לא מעוניין לכתוב לבן ארצי

 

אני לא מעוניין לכתוב לצפרדע

אני לא מתיימר להיות מדופלם

אני לא מתחייב לכתוב משגע

אני לא מנסה לכתוב ממוסחר

 

אני כותב רק מהלב

אני כותב רק מבפנים

אני כותב – לא מתלהב

אני כותב – כי היא לא איתי

 

אני רוצה להתפרסם

אני רוצה להזדיין

אני רוצה – תעזבו ודי

אני רוצה לחיות את חיי

 

אני אוהב כשכואב

אני אוהב כשעצוב

אני אוהב כשמעצבן

אני אוהב כשמסתיים

 

אני לבד – אני עצוב

אני לבד – אני שבור

אני לבד – ורק אולי

זה יעלה לי בחיי

–

 

בסוף עוד יודו לך. לך על זה.

3/10/1998 3:58

יגאל אמיר

 –

(הודעה ללא תוכן(

–

 

שמת לב לשנינו יש שמות סימבוליים?

3/10/1998 3:59

יגאל אמיר

–

(הודעה ללא תוכן(

–

 

מרגלית, יצאת נקייה, שכחת הכל?

3/10/1998 4:1

יגאל אמיר

–

(הודעה ללא תוכן(

–

 

מה את מעמידה פנים, מה, אם לא הייתי. . .

3/10/1998 4:7

יגאל אמיר

 –

שחור

מזמן היינו נשואים

ונועה בן ארצי

לא הייתה מתפרסמת

האשכנזיה הבכיינית הזאת

והנמשים שלה

באמת התרגשתי. . .

–

 

אתה רואה, כשאתה רוצה אתה יכול!

3/10/1998 11:17

מרגלית

 –

(הודעה ללא תוכן(

–

 

בחיים לא הייתי כותבת בשם המרגלית הזאת
ואני

3/10/1998 11:21

מרגלית

 –

לא מבינה איך אתה יכול לקרוא לעצמך

בשם הזה, אלא אם כן….מה, יש לך אינטרנט
בכלא?!!!!!!!

–

רק אינטרנט?

3/10/1998 11:49

יגאל עמיר

 –

הכל.

את יודעת כמה אימיילים אני מקבל ביום?

–

 

וואו, האינטרנט מחובר לך לוריד, המקלדת

3/10/1998 12:5

מרגלית

 –

לאצבעות והעכבר בתוך התחת?

או שאתה סתם ימני-בטלן שבין הפגנה לרצח
מנסה למצוא מישהו לדבר איתו?

–

 

נא להעביר את המשך ה"שיחה" שלכם
לפורום

3/10/1998 12:9

מיכל אור

michal_or@hotmail.com

–

אקטואליה או ערוץ פרטי.

 בברכה,

מיכל אור

–

 

 

בדיכאון? בשיעמום?

3/10/1998 11:57

שרונה1

 –

בקרו באתר *הפולחן* של ישראל.

 

WWW.DOAR.ORG

 

גם דפים קבועים לכותבי שירים או סיפורים
קצרים

–

 

 

בוא הנה, איזה שם משפיל זה: אור
(Whore)?

3/10/1998 12:2

טורוס וקונוס (שותפות מוגבלת, לכאורה)

 –

(הודעה ללא תוכן(

–

 

וואלה, מסכן מי שקוראים לו שיטרית.

3/10/1998 12:5

טורוס וקונוס (שותפות מוגבלת, לכאורה(

 –

Shit-Treat- מעדן שוקולד !

–

 

זהו, כבר התעוררתם?

3/10/1998 12:9

השכנה מלמטה

 –

אפשר לקפוץ לקפה שחור של קונוס?

אז תצאו מהאינטרנט ובואו נתרגל קצת
קומוניקציה קולית.

–

 

מצטערים, אנחנו הולכים לאכול קבאפים
בירקון.

3/10/1998 12:19

טורוס וקונוס (שותפות מוגבלת עם
מחוייבויות משפחתיות)

 –

(הודעה ללא תוכן(

–

 

מחויבות משפחתית אחותך!

3/10/1998 12:47

השכנה מלמטה (לכאורה)

 –

לך, לך לאכול בירקון, אלק מחוייבות. נראה
מתי תיזכר להרים טלפון, להתעניין קצת, לשאול לשלומה של אישה זקנה, אני זוכרת אותך
כשהיית כזה קטן, וככה אתה גומל לי, כמה אמא שלך בכתה לי, איזה צרות עשית לה ואני
ניחמתי אותה, אמרתי לה שבסוף אתה תצא בסדר, היא לא האמינה לי, עד היום היא לא.

זה אשמתי, אני טובה מדי, נאיבית.

–

 

תראו מי שמדברת. הה ! עם שכנה כזאת , נו
באמת…

4/10/1998 13:1

bru-tal

 –

אז אם את כבר כאן, בואי נספר עכשיו לכולם
את הכל ועד הסוף.

קודם כל, תספרי לכולם איך כשקנו לי
אופניים בכיתה ג'  וקשרתי אותם

בחדר המדרגות אז את (כן, וכולם יודעים)
פינצ'רת לי ת'צמיגים. למה ? למי זה הפריע, אני שואל ?

ותספרי לכולם איך את גונבת ת'דואר של כולם
כדי לרחל במכולת, נו, תספרי.

רוצה שיגידו לך עוד "שלום"
הה? 

ואיך שמת לנו נפת בעציץ הגדול רק בגלל שאת
לא סובלת פטוניות לא סיפרת, נכון?

אז הגיע הזמן, אם יש לך ביצים (לנו בחיים
לא נתת, אבל לקחת סוכר וחצי לחם בטח שאת יודעת),

אז תתחילי לספר לכולם את כל מה שאת עושה.

הה, שלום היא רוצה שנגיד לה. שנרים טלפון
(אגב, זה כבר הקו שלך או שאת

עוד מחוברת לזה של איציק מלמטה), הה?

–