מתארגנת קבוצה איכותית להקמת ישוב למעשנים
בלבד
3/10/1998 12:25
טורוס וקונוס (שותפות מוגבלת)
–
ליד קיסריה:
אורות מלבורו
(Marlboro Lights)
כמו כן, נשקלת בכובד ראש הקמתו של כפר
סמוך:
אלם, L&M-
לא מרלבורו
–
מה עם אורות-נובלס?
3/10/1998 12:39
הומלסית מרצון
–
זו תהיה שכונת רפאים.
דרך אגב, הזבוב מעשן בדלים.
–
4/10/1998 11:32
הזבוב באקסטאזה
hazvuv@walla.co.il
–
מקום ראשון (וכשיש כסף)- קאמל (לא
לייט!!!)
מקום שני (קצת פחות כסף)- ווינסטון
מקום שלישי (על הקרשים, מחפש עבודה)-
נובלס, הסיגריה של הטבע.
מה דעתכם על "שמורות קאמל",
הגמל והכל, ציונות וזה?
–
עוגי
3/10/1998 13:49
xux
–
התכוונתי לכתוב סוס אבל באנגלית זה יצא XUX
דרך אגב גם זה דומה למילה סוס
–
אושפימיץ לסוכות
3/10/1998 18:24
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
הרינו
גאים להזמין את כל חברי הפורום
טוב
כמעט את כל חברי
הפורום
להיות אושפימיץ אצלנו בסוכה.
מי
שרוצה יכול להיות
סכך
וכמובן
לא
נשכח
כמידי
שנה
את
תחרות הלולב האבסולוטי
למנצחים תוגרלנה אתרוגות צעירות ונאות.
שתו
מיץ.
משה והרפורמים
–
איך גנבנו ארגז וכמעט פתחו לנו תיק….
3/10/1998 18:31
תור
–
בצהרי יום אחד הלכתי לגן לקחת משם את בני אורן. פגשתי שם את תהילה – שחרחורת, רזה, נמרצת ופעלתנית, אשר
נושאת את ישבנה המפואר בולט קצת לאחור בצורה שלא פגשתי אף אחת שעושה זאת….. והיא
סיפרה לי איך הגננות מצאו בגן כבר כמה עקרבים, ועד כמה הן חסרות אונים, והעיריה לא עושה כלום, וגם
שמתארגן ועד -הורים לטיפול בבעיה. היא דיברה המון, ואני הסתפקתי בהנהונים פה ושם , כשבמוחי
מתארגנת התפעלות מהמרץ והאנרגיה שמגלה הרזונת הזאת. למחרת הביא
אורן מהגן פתק: "בוא אלי הערב בשש, ונדון בעניין העקרבים". הם גרו במרחק שלושה בלוקים, ואני החלטתי לבוא
למרות מחאותיה של אישתי: "שולחים לך פתק שרשומה בו פקודה, ואתה ישר רץ…… היא קבעה שעה שש ולא
בדקה אם זה נוח לך. א נ י לא הייתי הולכת. " ובאמת זה לא מתאים לי, ואפילו ביחס למטרה נשגבה
כמו עקרבים בגן. אבל היתה בה בתהילה שאפתנות גלויה ומוחלטת שעוררה בי את הרצון
לראותה שנית כדי לחזות עוד פעם בפלא הזה.
בדיוק בשש לחצתי על כפתור הפעמון . הפעמון לא פעל. דפקתי
בדלת, -שום דבר….וכשהסתובבתי לחזור ל"אמרתי לך" של אשתי, נפתחה הדלת בחריקה. עמדה שם תהילה לבושה בלבוש ייצוגי שחור, והזמינה אותי
להכנס. הוכנסתי לחדר חשוך למדי. דלקה
שם מנורה חלשה אולי עשרים ווט…
("היא לא מנקה את הבית אמרה אשתי יותר מאוחר. ובחושך, לא רואים את
האבק…..") והיו בו הרבה רהיטים בסגנון דמוי עתיק קסטיליאני, והמון קישוטי עץ מפוסלים על הקירות… התקבל
הרושם שאתה נכנס לממלכת קסמים. איני זוכר על מה דיברנו. תהילה הגישה מיץ פטל-מים,
ובייגלך מלוחים. ואז נכנס לשם ג'רי בעלה.
הוא היה מאופק ומנומס, ושובבותו לא ניכרה בין הרהיטים הקסטיליאנים ודורסנותה של
אישתו.
עד מהרה למדתי שהוא ברנש חביב למדי, שופע
הומור, ששערו הלבין בטרם עת, וגם שלמד משחק בסדנה של לי סטרסברג בארה"ב, ביחד
עם סילווסטר סטאלונה….. ג'רי הכיר את
תהילה בבי"ס למשחק כאן בארץ.
אבל משום מה, לא הצליח להכנס לשחק בתאטרון
בארץ, אלא עשה שימוש באנגלית שלו במחלקה
לקשרי חוץ של משרד המסחר והתעשיה. וכשהתחילה
תהילה לשוחח על תכניתה למלחמה כוללת נגד העיריה בגלל העקרבים ובכלל,
שם ג'רי אזניות על אזניו, הדליק את הטייפ,
והתנתק מאיתנו…. ותהילה כששמעה שאשתי עוסקת בתרפיה אומנותית, החליטה להדק איתנו
את הקשרים, כי מאז ומתמיד היתה תהילה להוטה מאד מאד, אחרי כל מי שעוסק בתרפיה, וגם
סימנה לה למטרה להגיע ביום מן הימים למקצוע הזה!!! לימים נפגשנו עם מאיר פעיל בחוג בית שהתקיים בעירנו. ראיתי את
תהילה הדבקה במטרתה, ניגשת אליו ומערה עליו המון מילות הערצה לדברים שאמר. הוא לא
הספיק לענות לה, ומיד החליפה הילוך והחלה
ושואלת אותו……. אם הוא מכיר מישהו בפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת
ת"א, כדי שיסדר לה להתקבל ללימודים שם תוך עקיפת בחינות הכניסה…… בסוף היא אכן הצליחה לפלס דרכה ולהתברג לאיזו
פקולטה טיפולית, אבל זה כבר עניין לסיפור אחר.
המיפגש הבא כבר היה בארבעה.. בביתנו.
ההתעניינות הגוברת של תהילה בכל הכרוך בתרפיה נפשית, וסיפורי העקרבים בגן הילדים,
יצרו קשר משותף בין הנשים. לא לקח זמן רב
ותהילה הצליחה לבקר בכל חדרי הבית, וראתה את המיטות שייצרתי לילדים. ואני משער
בנפשי, שגם צילמה וסימנה במוחה באילו נקודות אפשר לנצל את הזוג התמים שנפל זה עתה
ברשתה. כבר למחרת הגיע אלי ג'רי ובפיו
בקשה/תחינה: "באתי ללמוד ממך איך אתה בונה את הרהיטים שלך…." ג'רי הוא גדול בתחום ההומור. החסך שלו בהופעות
תאטרון הביא אותו לכל מיני שיגועים כמו למשל: ביום התעלפות באמצע המרכול, רק כדי
ליהנות מהתכונה שמסביבו… אבל לאחר ביקור קצר בביתו , כבר קלטתי שבכל הכרוך
בתבונת כפיים, אין לו כל סיכוי. אבל כזה חביב מבקש, אז אמרתי לו: בוא נעשה משהו
פשוט: שולחן שבנוי מארגז עץ: לוקחים ארגז מרובע נמוך קומה, סותמים בו את החורים, מחליקים את
פניו, מורחים אותו בלכה-בייץ צבעונית, שמים עליו מכסה מצופה פורמייקה
שמחובר לארגז עם ציר של פסנתר, וואלה יש לנו שולחן יפה, עם יכולת לאיחסון חפצים
בתוכו. לג'רי לא היה בדיוק אכפת איזה רהיט יעשה, העיקר להשביע את רצונה של תהילה…..אז מאיפה לוקחים ארגז מתאים? "בדיוק ראיתי ארגז כזה נטוש ליד מגרש
המשחקים" אמרתי.
מצוידים בפטיש ובצבת וגם פלאייר אמריקאי,
ניגשנו לפנות ערב לארגז, והתחלנו לפרק אותו. שאון
הפירוק משך אליו כמה ילדים מהבלוק הסמוך,
ולא עברו חמש דקות, וירד אלינו עולה חדש מרוסיה
שצעק בעצבנות: "ישיקי ,
ישיקי…." והצביע על עצמו ועל הארגז. "זה ארגז שלך??" שאלתי. מהתשובה הנחתי שזה אכן ארגז שלו ועוד איך, ושהוא רוצה כסף עבור הנזק
שגרמנו לו. "אם זה ארגז שלך, אז למה
השארת אותו במגרש המשחקים??" מנסה
ג'רי. הויכוח התלהט, ולא עברו חמש
דקות, והופיע שם שוטר.
השוטר התחיל לרשום פרטים ולתחקר אותנו. לא
היה לי נעים במיוחד. אבל ג'רי החויר כולו,
כי תיק במשטרה עלול היה להכתים את שמו
במקום עבודתו, וגם אני התחלתי להרגיש פרפרים בבטן.
לאחר שהוברר לשוטר שאיננו 'גנבים רגילים' אמר
לנו:"תסתדרו איתו" נתנו לו לבעל הארגז
עשרה שקלים, פדיון שמנו הטוב, ובכך נגמרה פרשת יייצור הרהיטים של ג'רי.
וג'רי?
בשנים הבאות הוא הופיע בהצגה בתאטרון קטן, וגם בכמה סרטים ישראלים שבהם היו
צריכים דובר אנגלית, וסופו שפתח מכון למשהו, והפך לגורו של הרבה אנשים ובעיקר
נשים. אני מקוה שזה היה פיצוי גדול עבור
הדיכוי שסבל בבית…..
והעקרבים? מאז שתהילה החלה לטפל בעניין, העיריה המשיכה לא
לעשות דבר. אבל הפלא ופלא, העקרבים נעלמו….. כי מי רוצה להתעסק עם אחת כמו תהילה?
–
שוכנעתי להציץ מחדש באתר הזה.
3/10/1998 23:15
The wizard of oz
–
cough cough….
סליחה, נתקעה לי שארית של חלצן אבוקדו.
בכל מקרה, אני דורותי ואיש הפח החלטנו מיד
שהדבר היחיד כאן שמצדיק את קיומו זה ההודעות של הסמדג', כל השאר צריכים לעבור המרה
לקישוטים של שמחת תורה. (אכן, משורר
אנוכי, ונביא בעירו)
האריה קצת נתפס לקטע של המיץ.. הוא שוקל להצטרף לכת הרפורמים.
אבל תמיד ידענו שעמוק בתוכו הוא בעצם
קלסטרופוב
נאצים!
הדחליל אגב מסרב למסור תגובה לעיתונות כל
עוד אמא שלו לא תתקן לו את החור בגרב.
ניחא.
אז באוקצור
שיפקססו לי את ההודעות של סמדרה תכולת
העיניים לאימייל, וכל שאר החבריה פה – לכפרות.
מועדים לשמחה.
–
אני, אני, משורר אנוכי. (א.ש.)
4/10/1998 0:53
אודין
guytag@inter.net.il
–
זה ממש מיץפתל מה שאני אומר לכם, עם כל
הנאצים הקלסטרופובים האלה או להיפך.
אבל בעיקר זה מיץ של סוכה, קצת דומה
לסוכרית מציצה , כך דיווחה לי סוכנת מוסד צעירה. מוניקה לווינסקי.
(אתם זוכרים פעם שהיינו עושים
תחריות/וריאציות על פתיחות וכותרים. שיווק המוצר תחת הכותרת.(
–
אתה עוד חי???
4/10/1998 2:6
The wizard of oz
–
ועוד פה????
כלימה.
איש הפח – עצור את הטיפוס הזה, דורותי
תקריאי לו את זכויותיו.
לא צריך
אנטישמית!
המקום ממש עיי חרבות… אני ממנה בזאת את אודין לאחראי על קישוט, כמו
כן יודח אחראי הכיבוד מתפקידו, (משה והרפורמים, שמשום מה התעקש לבזבז את כל התקציב
על מיץ), ותוקם ועדת חקירה לחקור את המחדל (בראשותו של הרב הצדיק עוזי משולם
שליט"א), ולהחל ביזימת חקיקה שתוציא את כת הרפורמים אל מחוץ לחוק. (או לפחות
תגנה את קיומה)
להסתדר בשלשות – זוז!!
נ . ב
עוזי משולם זה אח של ההוא מפיקנטי?
אוחחחחחח בלאגן.
–
בזאת אנו
4/10/1998 12:55
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
מודיעים לך
כי
באם תתקרב אלינו
יוטחו בך
מטחי
מיץ משתן גמלים.
ראה
הוזהרת.
–
כפרות – אצלי כל השנה….
4/10/1998 1:0
דיוניסוס
elds@netvision.net.il
–
הצצתי ונפגעתי מחלק מהקטעים (במיוחד של חרדון) שנכתבו כאן ל"חג"
הכיפורים.
יום הנאקות מצפון הגיע, אחר שנה של ייסורי
מצפון יומי הגדול בשקיקה הפציע, בין סיגריה לסיגריה נשמתי לרווחה והופ למיטה
צללתי, להרהר הרהורים מהורהרים על הררי חטאי. סחתי לי: "היאך זה אכפר ובספר
החיים במטותא מכבודו היושב בתחנונים אזכה להכתב?" , אמרה לי: "כפרה עליך, תצום ושתוק !!!". ערכתי רשימת חטאי
– הרהורי זימה פה ושם, שיהיה, וכי מי הוא
בר הלבב אשר… היו גם לא מעט רגעי בטלה, לו יהי, שקרים, קינאה לזאת ולא
האחרת, תאווה ריקה, חשק, חישוקים אטיל
סביב מתנייך, טלטלי טלי ירכייך, ולעז שפתיים, להג , הבל…. אט אט נעשה לי שחור בעיניים – עוויתי, צייקתי, ציקצקתי,
הזעתי, כיחשתי, כתשתי, ניכשתי, הכשתי
והנורא מכל גם הזדנבתי… בחיל וברעדה הוגעתי מוחי עם לא מעט גאווה נסתרת
של סיפוק עצמי על הזוועה הגלויה שרשימת
חטאי היא ארוכה ומרשימה ללא כל צל של ספק לברנש קטן וחדל אונים, האובד לו אי שם בנבכי העולם הוירטואלי
ביגיעה אינסופית אחר החסד המצמית .
לא הנחתי לעצמי להסתפק בכמעין נחמה
שבעריכת רשימת חטאי והוספתי להרהר השני
הרהורים מהורהרים על, שיהיה, עוד יניקה משכתי ולחלל הלבן הפרחתי, הכיצד זה אוכל לכפר ? אז היא אמרה לי: "תצום ותשתוק", אז
אמרתי לה: "מה הטעם, שהרי עוד אשוב
לחטוא ברגל גסה ויד מקלידה" אז היא אמרה לי: "כפרה עליך, כיפורים היום, דחילק, ואולי תזכה שאביך יברך
עליך גם השנה לפני הנעילה".
דמעה, מנסה להתאים את קול צעדיי לקול צעדיו בעודנו פוסעים
באמצע הכביש חזרה מבית הכנסת אל בית סבתי, קשוב, מלא ערך עצמי אוחז בידו, מביטים
יחדיו בחלונות הראווה , אלנבי, יהודה הלוי, נחמני, השקט והשלווה הזאת… ההדר
והניגון הנפלא הזה שבתפילת כל נדרי… מתי הייתי שם בפעם האחרונה ? לפני 10 שנים,
והבקשות והתחינות שאשוב ואבוא עימו שוב
לבית הכנסת להתפלל לצידו, וההשלמה שלו שלא עוד,
הוא ויתר מזמן, שנים… הייתי רוצה שיפנה אלי שוב ויבקש, ואוכל שוב לסרב לו בעצב וגיחוך, שלם, יודע לקבל ולתת,
ואני מעולם לא השלמתי ולא האמנתי, לזרא היו לי
התפילות הללו, רק הניגון, המנגינה הנהדרת הזאת שבתפילת כל נדרי, תפילת הנעילה, ההד, "אל נורא עלילה,
המצא לנו מחילה בשעת הנעילה…" לא מסופק חפנתי פרצופי בכרית, ופתאומי צצו
לי ציציות הזויות ובסופן הרוחה שבלהוסיף
ולחטוא בדין תשמישי מיטה ולגמור בחתימה
טובה.
–
אני ממש לא מאמינה
4/10/1998 1:1
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
כרגע בגלגלצ' מנגנים את
Because של החיפושיות – והיא נחתה.
–
קשר
4/10/1998 2:43
singing water
–
רציתי שימשיך לדבר,
היתגעגעתי לקול שמעבר,
היה לי קשה
קפצתי מעל המסוכה
בתקווה שאנחת ברכות.
סוג אחר של מחשבה
סוג אחר של רגש
אני חושבת שגם לו קשה להבין
בשביל לקבל,
רוצה וצריכה
אך כרגיל לא ממש מסוגלת
זה לא ממני,
זה משב הרוח הקר
ההודף בפני
אפילו המעיל כבר לא עוזר.
לפחות ניסיתי,
ניסיתי לקשר,
שני חוטים שניתקו
שיט.
–
אתמול היה חם
4/10/1998 12:48
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
אתמול היה חם והזעתי נורא
הייתי בבית לבד, אז הורדתי חולצה
וחזרתי לקרוא את "מאה שנים של
בדידות",
עם מים קרים, ויוגורט עם תות,
ולא שמתי לב שהביתה הגעת
בי מסתכל, את התיק כבר הנחת,
ואמרת לי: ציפי, מה את אומרת,
גם למיטל מכיתה אלף שניה יהיו ציצים כאלה
את חושבת?
–
מיץ, משחיטה כשירה לסוכות
4/10/1998 13:3
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
מיץ
ממממממממממממממממממ
ייייייייייייייייייייייייי
ץץץץץץץץץץץץץץץץ
מ
י
ץ
מ
י
ץ
מ
יץ
מיץ.
–
אנחנו הולכים
4/10/1998 15:49
דני דינה
–
בצידי הדרכים
–
נדרסתי
4/10/1998 15:50
דובי
דוברמן
–
(הודעה ללא תוכן)
–
ארבע תשע שש שלוש חמש
אחד
4/10/1998 15:51
דינה ברזילי
–
פעם היו
מספרים…
היום
מקסימום שישים ותשע
–
אופס
אני גומר
4/10/1998 15:52
אופס
היא לא הספיקה
–
עוד
אחד שלא שמע
על הדגדגן
–
שיקרתי
4/10/1998 15:53
נצח ישראל
–
(הודעה ללא תוכן(
–
צמחתי לפתע
4/10/1998 15:55
רקפת
–
(הודעה ללא תוכן(
–
שלומית בונה
4/10/1998 16:4
סוכת שלום
–
(הודעה ללא תוכן(
–
בניתי
סוכה
4/10/1998 20:41
שלומית
–
(הודעה ללא תוכן(
–
בין הרים ובין סלעים
4/10/1998 16:6
טסה הרכבת
–
(הודעה ללא תוכן(
–
טסתי
4/10/1998 20:39
הרכבת
–
(הודעה ללא תוכן(
–
מה שחג סוכות עושה לי
4/10/1998 16:57
ילדונת
Yaldonnet@hotmail.com
–
וכשסוכות הגיע ולא היית,
חשבתי לתומי,
שזו טעות דפוס,
זה לא יכול להיות,
ככה זה לא באהבה.
וכשכבר חשבתי לבנות את סוכתי לבד,
לשבת לאכול מאכלי גבינה.
ידעתי בלבי,
שאין לי יותר למה
להקדיש מחשבה.
וכשכבר נגמרו לי הדמעות,
גופי היה נלאה, עייף,
לא ידעתי מה להרגיש,
לא ידעתי מה לעשות
ואיך להיות.
בלעדייך,
לידי,
מחזיקה לי את הראש
ומלטפת.
ומלטפת….
–
love
4/10/1998 16:58
תינור
–
העפוה
יתיאר
סוגולב
תנבל קירא לש
תא תשפחמ ינא
ולש
שדחה קסידה
(ןופלטה תא רשפא םאו )
!!!!!!!!םיהדמ אוה
–
love
4/10/1998 17:4
רונית
–
ראיתי הופעה מדליקה
של אריק לבנת בלוגוס
אני מחפשת את הדיסק החדש שלו
ואת הטלפון®®®®
הוא מדהים¡¡¡
–
ההודעה המקורית שלך יותר מוצלחת
4/10/1998 18:3
evol
–
)הודעה ללא תוכן(
–
לך
4/10/1998 21:6
שבלול
–
קרבי אלי אהובתי..הד נשמתי.
קולי נבלע בתוכי,
תוכי מתערפל ברוחי,
רוחי מעכרת נפשי.
קרבי אלי אהובתי..הד חלומי.
–
שנינו – מאת נמרוד צפנת
4/10/1998 23:47
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
שנינו – מאת נמרוד צפנת
אני ואתה
ביחד במיטה
שוכבים, מדברים
זה רק שנינו
ואז השאלה
"האם – אוהב אתה?"
מחכה, משתהה
זה נגמר
עוברות השעות
אני לא מפסיק
לעבוד
רק כדי
לא לחשוב
על המצב
ולפתע פתאום
מצלצל הטלפון
זה אתה
על הקו
כך אמרת:
"אני רק
רוצה לומר
כי עצוב לי
ונשבר
ואני אוהב אותך"
איזה שקט…
את הטלפון מנתק
רץ אליך
לחבק
ולנשק
ולפנק
זה מושלם
–
מהמגירה לדיסק 