הודעה חשובה לציבור הנשים- מיוחד לחג
סוכות
5/10/1998 3:0
טורוס וקונוס (שותפות מוגבלת)
–
בית הכנסת של
אנוסי משהד – איראן
(רח' עין גנים 4, נוה-צדק)
ביקש מאיתנו לפרסם את דבר פתיחת עזרת-נשים
חדשה
לאנוסות שינקין
–
גם לאט עובר מהר.
5/10/1998 4:2
שבלול
–
גם לאט עובר מהר
גם קרוב נראה רחוק
גם עצוב מרגיש שמח
גם עבר היה עכשיו
גם אחד היה הכל.
–
סופר פלסף…….
5/10/1998 14:18
שלום
–
גם גדול היה קטן
גם קטן היה קטנטן
וקטנטן
הופיע סתם
מזרעון
ומים גם.
ומאיפה בתבל
הזרעון
נולד?
מגדול שהתרגל
על קטנה אחת…
–
כלום זה הכל?
5/10/1998 4:14
שבלול
–
איך אדע מהו לבן לפני שאדע השחור,
איך אדע מהו רע לפני שאדע את הטוב,
איך אדע השנאה לפני שאדע אהבה,
איך אדע את הכל לפני שידעתי לא כלום,
איך אזכור.. לפני שאשכח..
שכלום הוא בעצם הכל.
–
פלסף…..
5/10/1998 14:11
שלום
–
(הודעה ללא תוכן(
–
כשנגמר..(הנה עוד יום עבר..)
5/10/1998 4:22
שבלול
–
כשנגמר משהו בנו…לא רוצים יותר עוד.
כשנגמר משהו לנו…רוצים עוד ועוד.
–
מה הוא אמר אחרי שגמר?
5/10/1998 13:6
ברבור
–
הסתבך עם החזיה..וביקש עזרה,
צבט בחוזקה יתרה וביקש סליחה,
חדר בפראות מיותרת
רעד במהירות גוברת
נאנק בצורה מיותרת
גמר בנהמה,
הסתובב.
איך הייתי?
חייך וליטף את חזהו ברוך..
המממ..את ממש חתולה!
הנהן וגרגר בלחישה..
נהנית?
שאל באיטיות מוזרה..
כמוני?
–
טוב. נפתח לאחרונה קורס להתרת חזיות
5/10/1998 14:10
שלום
–
ביד אחת, ובשיטה עוורת……
ולא צריך בשביל זה אצבעות של פסנתרן….
מספיק שיש לך נסיון עם המיקלדת…
הקורס כולל 20 שעות תאוריה, ושעתיים
פרקטיקה…..
במהלך התרגול, אין לחרוג מעניין התרת
החזיות. לכן, חרמנים במיוחד לא יתקבלו
–
החברה הכי טובה של החברה לשעבר
5/10/1998 13:26
דנדן
bartok@netvision.net.il
–
לא יודע אם ניסית אי פעם
לזיין את החברה הכי טובה של חברה שלך
לשעבר
ההרגשה נפלאה ברמת הנקמה
אבל איכשהו – זה לא זה
הקטע שהיא נהנית נורא מכל העניין
ואני, שכבר לא מדבר עם המיתולוגית
מנסה להבין איך היא מסתכלת לה בעיניים.
בעצם מה אכפת לי
–
כן, זאת אני.
5/10/1998 13:32
שבלול
–
כן, זאת אני..
זאת שאהבת בלילות..
זאת שהקשיבה ללחישות..
זאת שהחזירה לטיפות..
כן, זאת אני..
זאת שאהבת לגלות..
זאת שחיכתה לך שעות..
זאת שרצית אנושות..
כן, זאת אני..
מחכה לקיום ההבטחות.
–
שבלולית. אין קיום הבטחות. יש אינטרסים.
5/10/1998 14:5
שלום
–
וזה הכל. אם ההבטחות חופפות את האינטרסים,
הן יקוימו. אם הו מנוגדות, …….אז לא………
–
רגע לפני..
5/10/1998 14:16
שבלול
–
רגע לפני..
משהו בי מתערפל,
ענן תוגה אפור מתכדר,
כקליפה חסרת משקל מתבלבל..
שוב שכחתי עוגן לשלשל..
לא נותר רק מפרש לגלגל..
משנן תפילותי, מוכן להתאבל.
מתחנן שאוכל, שוב להתנצל.
בשוך הסערה כשאסוב מעליך..
–
OR, CONCEPTION. COLOR LITHOGRAPH. 605X442
5/10/1998 18:37
החרדון
hard_don@hotmail.com
–
תחושה של קור-ציאן רועדת בי בהיזכרי בך,
אי-זוגי שלי.
שנים העברנו באגף המוזיאון הרועש ללא קול.
חלמנו ליצור מיצג אישי בתנאי מעבדה.
מכיוון שאתה השעיר בינינו, התחלנו בך.
סיגריה מלחכת עור ושיער,
ניצי נוצות מסתלסלות בקול נפץ חרישי,
אפר מכסה רחובותיה של דירה.
יד מרושתת נחילים מסירה פיסה מכף-רגלי,
עור יבש ממוסגר בשקופית, עור כבה, אור
כבה,
תאים מוקרנים על קיר נגוע בסדקים.
איזו התמוגגות – עשן פרוותך והדפס דרמיס
שלי.
הטלפון מצלצל.
מצלצל.
שמש על הקו. בוקר.
ריחות ומראות מתפוגגים כעשן בחלל ואנו
פותחים בחידודים.
אני ממלמל כהרגלי ואתה מנציח
במכונת-הכתיבה,
שכינתך, שכונתה, "אוהבת
מקולדת".
מילים, מיילים ארוכים רטובים על תאית.
עייפתי והלכתי לשון. ואתה,
נושק לי בעיניים עצומות, מתעופף כעש-לילה.
ואפעם, אף לא פעם, דיברנו מילות אהבה.
–
טוב אני ממש משתדל עכשיו
6/10/1998 19:5
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
לכתוב ביקורת נורמאלית כי אני נוסע מחר
לשבועיים אבט"ש איפשהוא בקזחסטאן (הארץ המובטחת) ולא יהיה לי ממש סיכוי להגיב
להודעות בזמן הזה, אז אני מנסה להביא אותה ביציאה.
* אני ודיוניסוס אינם אחד, הוא היה כאן
עוד כשאני התברברתי בדתיים חילונים.
* כנראה שאתה באמת אוהב עור, וכל היער
העור-קולי הזה שהצפת בו את השיר מעביר תחושה של סצינה בסרט עם פילטר חזק.
* מה זה קור-ציאן? אני לא בטוח אם זו טעות
כתיב או משהו שאני לא הבנתי.
* הבית הראשון מצויין, חלק מהתיאורים שם
משתלבים בצורה כל כך מוזרה אחד בשני שזה יוצר מועקה בגרון (איזו השתפכות 🙂 ).
"סיגריה מלחכת עור ושיער", "אפר מכסה רחובותיה של דירה"
("רחובותיה של דירה" אחלה יציאה), "יד מרושתת נחילים" (מתקשר
למשפט הקודם מצויין) "עור יבש", "קיר מלא סדקים" כל המשפטים
האלה יוצרים מראה סדוק, מרושת, שמתחבר לנושא הכולל.
* "הדפס דרמיס"- גדול (היה צריך
נקודה כחולה בשבילו לבד)
* הבית השני לא מפגיז כמו הבית הראשון,
והוא גם טוב בפני עצמו (אתנחתא מוסיקלית), הבעיה היא בשורה האחרונה לדעתי. אולי
היא רגשית מדי ביחס לשאר השיר (שהוא יותר וויזואלי), אולי קצת פומפוזית, אבל היא
לא התחברה לי כל כך.
על כל מקרה, עלה והצלח או משהו.
MAY THE SHWARTZ BE WITH YOU
–
– CYAN – הצבע שבין כחול לירוק
6/10/1998 23:55
כחול עיניים ידוע
–
ב-SETUP של
WINDOWS 95
Display Properties > Appearance > Color > Other
) כמו המילוי של ה-W של
""Word (
–
תודה 🙂
7/10/1998 0:16
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
טוב לדעת
–
05/10/98
5/10/1998 20:52
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
אתמול נרדמתי בסלון, בטלויזיה ניגנו צלילי VH-1
בחוץ, אחר הצהריים כבר הפך לערב חרישי
ובבית הילדים שיחקו
חלמתי שאני בוכה, ללא צליל, ללא קול
התעוררתי ופני רטובות
כל הערב, העצב הזה…
כבר אין בי כוח להעמיד פנים
ואני עדיין לא מבינה כלום.
–
oh Sylvia…
6/10/1998 0:3
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
)הודעה ללא תוכן(
–
שאלה…
6/10/1998 0:14
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
זה רק אני או שנעלמו כמה דפים?
אני מקווה שהם נעלמו, כי אם לא, אני חיי
באשליות כבר ארבעה ימים…
–
שאלה לשאלה
6/10/1998 0:19
מיכל אור
michal_or@hotmail.com
–
אתה מוכן לפרט – איזה דפים?
בברכה,
מיכל
–
בוודאי
6/10/1998 0:25
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
דפים 39 ו-40 נעלמו.
כלומר, החומר עדיין שם, אבל בדפים אחרים.
נראה כאילו מישהו שם בהנהלה מחק את שתי
הדפים הראשונים, והזיז את השאר שני דפים אחורה
–
אפשר להפסיק למצמץ
6/10/1998 1:28
–
לפני חודש ומשהו, פחות או יותר. ריקי
הודיעה כאן שמעכשיו העבר יעלם ויעבור לארכיונים במרתפי השרתים של אי או אל – כדי
להפוך את הפורומים למהירים יותר. זה באמת עזר (ברצינות).
העבר עדיין נגיש באמצעות מנוע החיפוש. בכל
מקרה תמיד רצוי לזכור מיקום הודעה על פי לינק ולא על פי מספר עמוד בגלל התזוזה
הקבועה הזאת.
–
6/10/1998 2:22
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
אני יודע את זה
אבל, אתמול היה פה עמוד 40
עכשיו אין
אותי זה מפחיד
–
יום טוב
6/10/1998 2:20
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
כואב לי הראש, אני רוצה להתאבד
ממה לי לחשוש? רק לא לפחד
נמאס לי לחיות
אני פוחד
נמאס לי ללמוד
אני עומד
נמאס לי מהחיים
אני קופץ
זה נגמר
–
יאללה ביי
6/10/1998 19:18
–
(הודעה ללא תוכן)
–
22/09/98
6/10/1998 4:12
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
היום עברנו ליד שדות של סוף הקיץ
הבטתי דרך חלון המכונית, נשכתי שפתיים ולא
בכיתי
היום היו שמים כחולים של סוף הקיץ
הבטתי דרך החלון ולא ראיתי את הסגול
סלחי לי – ליבי אינו עומד בזה
כנראה שהוא חלש – אני מודה בכך
סלחי לי – אני עדיין לא מבינה כלום
כי כנראה שכן אמרתי יותר מידי (ואני חשבתי
שהייתי מאופקת)
אך אל תסבירי – ליבי מסרב לשמוע את המילים
המפורשות
מה עוד אוכל להגיד שלא ישמע בנאלי?
שתהיי שמחה, שתחייכי אליך
שתחושי אהבה בכל יום, בכל רגע…
כן, אאחל לך את כל אלו והרבה יותר
תביטי לפעמים בשמים ואם תראי את הסגול
תדעי שיש לך את הכל.
כתבתי את זה לפני שבועיים
ולא ידעתי שהוא יתאים גם
להיום
–
רק את יכולה לדעת.
6/10/1998 12:58
ילדונת
Yaldonnet@hotmail.com
–
)הודעה ללא תוכן)
–
21/09/98 או 06/10/98 ???
6/10/1998 13:2
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
לא נגיד, לא נשאל
לא להשפיע, לא להפריע
לא לדעת, לא לגעת
בכאב, באמת, בחלום…
נחייך, נשתוק ונבכה
נשחק בלהיות גיבורות גדולות
נתחפש לאבירים עם שריון נוצץ
ננסה להציל נפשות פגועות
נילחם בתחנות רוח
בחזיונות שווא וחלומות לא ברורים
באויבים ישנים, מדומים
אני מחלונך, אביט אל השמים
אעצום עיניים ואדמיין…
אני כבר לא זוכרת על מה אני נלחמת
אני כבר לא יודעת מה רציתי
ורק רואה ילדה קטנה
שפעם… מזמן… הבטחתי לה
הבטחתי לה את החיים…
היא עומדת מולי ומביטה בי, עצובה, מאוכזבת
אני רואה את עיניה וקולי נשבר…
"סלחי לי, זה בכלל לא פשוט…".
היא לוחשת לי "אבל הבטחת לי… הבטחת
את השלם!"
ודמעות בעיניה
אני רוצה לגעת בה, להסביר, לשכנע…
אבל המילים האלו משקרות את כולנו
אני משפילה את עיניי
אני קופאת
והילדה הזאת היא אני.
–
ותודה לידיד (עם עיניים יפות) שעזר לי
אתמול/היום בכמה שעות קשות
ומעבר לזה
–
6.10.98
(מיקי, מצטערת שגזלתי את השיטה- חד פעמי!)
6/10/1998 13:28
ילדונת
Yaldonnet@hotmail.com
–
געי בי כמו שאת נוגעת,
דברי אליי כמו שאת מדברת,
נשקי אותי כמו שאת מנשקת,
תהיי שלי כמו שאת.
רק שלי.
–
וואו!!!
6/10/1998 13:35
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
עם שירים כאלו את יכולה להשתמש ב
"שיטה שלי" כמה שאת רוצה.
בחמשת שורות השיר שלך, הצלחת להביע חלק
גדול ממה שאני מרגישה ולא ידעתי איך לתרגם למילים – תודה!!!
–
אז זה הדדי…..
6/10/1998 13:47
ילדונת
Yaldonnet@hotmail.com
–
כנראה שאנחנו עוזרות אחת לשנייה…
ובהצלחה יתרה 🙂
תודה גם לך.
–
כש'חבל ש….' פגשה
את 'טוב ש..'
6/10/1998 14:18
תור
–
כש'חבל ש….' פגשה
את 'טוב ש…'
ניתזו ביניהם ניצוצות
כי 'חבל ש….' ראתה בו ב'טוב ש…'
ריבוא צהלות ושמחות
היא רק אמרה לו: "חבל ש…
לא נפגשנו יותר מוקדם"
אז ענה הוא לה :"טוב כי…
השתפרנו
בחלוף הזמן"
ו'טוב ש… ראה ב 'חבל ש…'
חיבור נהדר למציאות
והחליט שטוב ש…. 'חבל ש…'
תהיה איתו לצמיתות
ולמרות שלמרת 'חבל ש…'
היה חבל על הקודמים בתפקיד
היא החליטה בסוף ש 'טוב ש…'
אתה ישאר (אולי…) לתמיד
ומאז הם ביחד שרויים
משמחים ומיאשים זה את זו
בהרמוניה של ניגודים
וחצאי הסכמות: כן ולא
וכך מסתכלים בני הזוג הנצחי
על כל שקורה, במבט די שונה
ואם תחברו את המבטים
תוכלו לדמות איך העסק נראה.
ועל השיר הזה אמרה 'חבל ש…':
"חבל על
הזמן"………………..
–
וואו, תור כתב עלינו שיר! ברכת * אוס * על
ראשך !
6/10/1998 17:50
טורוס וקונוס (שותפות מוגבלת)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 