הערב במגזין: רינגו סטאר, גיבורת הפורומים
6/10/1998 18:40
@ריקי גוברין
riky@sys.iol.co.il
–
–
מכתב מהכלא
6/10/1998 21:57
איש מאוהב מפחד
–
מכתב מאוחר,גלוי לב שהיית חייב לך עכשיו
בשלוש בבוקר
כן אני מפחד להתאהב.בגלל זה אני כל הזמן
שומר על מרחק.אני מפחד שיהיה לי קשה בעתיד, שזה יכאב לי.ויותר מכל אני מפחד מפרידה
אפשרית אחרי שאתהב ואני יודע שהסיכויים שזה יקרה הם גדולים. זה בגלל החומות האררות
האלה-אני ראיתי איך הם שברו אנשים שאהבתי לפי,אנשים שרצו ואהבו.כל פעם הפרידה היתה
קשה,כל פעם הבטחתי לעצמי שדבר כזה לא יחזור.אני אשמור מרחקאני לא אתאהב כל עוד
החומות האלה קיימות ביני לבין אוהבי ואהובי.אני שונא פרידות. הן ממוטטות הן
שוברות.את איתי רק זמן קצר וכבר כואב וקשה לך ואני רוצה רק לגונן עליך,ואני שומר
מרחק.להגן עליך מפי ההתפכחות ורק אלוהים עדי כמה אני אוהב אותך.כמה הייתי רוצה
לאהוב אותך בלי החומות האלה ובלי אימת העבר שתצל עלינו כל הזמן.לאהוב אותך הכי
פשוט,כמו אנשים רגילים.הלוואי ונדע לקבל את הפגישות פעם ב..את הפגישות השבועיות פה
בכלא,הרול בטלפון והמכתבים האלה באהבה ראויה,בהסתפקות של אין ברירה.אהבה אמיתית
שכלום לא יכול לשבור אותה או אותנו.יש עוד הרבה מחסומים לעבור יקריתי.מחסום השנים
האלה,הפחד מפרדות שהשאירו אותי להתבוסס זמן ארוך בכאב איום.את מבקשת ממני לחשוף את
מה שנקבר תחת מעטה עבה של הגנות, ולהתחיל להאמין שאפשר גם אחרת.וזה לוקח
זמן-להאמין ולהפסיק לפחד.ועכישו אחרי שקברתי את עצמי תחת מעטה של חשיבה רציונלית
את אומרת שאת אוהבת אותי וגם לי משהו קורה מתחת לשכבות.משהו מתעורר מתנומה ארוכה
ומבקש להיות שוב עצמו.השכבות דוחקות מטה,מנסות לשלוט והוא לא מוותר.הוא רוצה
להשתחרר מהם ולעשות מה שנברא גם בשבילו-לאהוב.אני מנסה להסתפק ברגעים שכן יש לנו
זה את זו,אומר לעצמי שזה מה שיש ולחיות בשביל האושר הזה שכבר שנים לא היה לי.הוי
אישה, לו ידעת מה קורה לי בזמן האחרון.אין לנו מספקי זמן לדבר על זה אף פעם אבל
משהו חשוב קורה ואני מרגיש את זה.תנשקי אותי עכשיו שהתעורר מהתרדמה העמוקה שלי.מה
יעודו של האדם, כתבת לי פעם.כתבת שלכל אדם יש יעוד בחייו על פני האדמה הזאת ואדם
שחיי כל חייוו מבלי להגשים את ייעודו או מבלי לדעת מהי כאילו חי לריק או לא חי
בכלל כי תכלית חייו של האדם להגשים את ייעוד. ואני כבר מגיל קטן ידעתי שייעודי הוא
בכלא אבל בשלב מסוים תפקידי כאן נגמר ועלי להמשיך הלאה, לחלק קצת לאנשים שבחוץ ממה
שקיבלתי פה בפנים. ואולי לשם כך עלי לנדוד בכל העולם ולפגוש את אותם אנשים שצריכים
לדעת גם על קיומו של הרע שראיתי פה בכלא.
אני מנשק אותך הלילה אהובתי ואני מאמין בך
ובוטח בך.לא סתם בחרתי לפגוש בך וכן זה גם יד הגורל שהפגישה ביננו והפכה את חייך
לכל כך בודדים בלעדי לחבק ולהרגיע ולאהוב מקרוב. אולי תרפי ממני עכשיו, לחי לדרכך
ושכחי אותי
שלך רק אם באמת תרצי
האסיר שלך
–
או במילים אחרות: "זה לא את, זה
אני."
6/10/1998 22:2
איש מפוחד מאהב
–
(הודעה ללא תוכן(
–
6/10/1998 23:0
אודרי
–
מורידה כובע לבחור המאוהב על הכנות. יש
עוד כמה נשמות שמאמינות באהבה.
–
מוריד ת'תחתונים לבחורה שמורידה את הכובע,
בכנות
7/10/1998 0:2
נשמה יתרה
–
(הודעה ללא תוכן(
–
אליך נשמה יתרה, רק עם יש לך עצבים חזקים
במיוחד…
7/10/1998 0:20
אודרי
–
אין ספק שאתה שייך לאותם בני 30 המתפחים
את כרסם, מסתובבים עם מכנס קצר שרואים את חריץ התחת מצייץ ממנו, ששוכח לשים
דאודורנט בקיץ,שמפצח גרעינים בקולי קולות ורץ עם החב,רה לעוד מנגל באי התנועה של
פארק הירקון. הישראלי היפה! ועם אתה עוד לא כזה אז בוודאי בקרוב תהיה.אני מפנה
אותך לקרוא מכתב שנכתב מהלב, שאצלך הוא מוסתר עם הגורמט.אתה יודע, בגלל כמוך,
שהופכים כל דבר יפה וכל מחמאה למשהו מלוכלך,גברים מרשים לעצמם להכות את נשותיהם ועולים
לכביש להרוג אנשים. יושב שם אחד בכלא,מעביר מסר בדרך עלומה לעולם וכל מה שיש לך זה
הזין הקטן שלך, שבטח לא יעמוד כלל ללא מרשמי הויאגרה. ואין בי כלשנא כלפיך, רק
רחמים על היותך כל כך שטחי וקטן.
אולי לאנשים כמווך התכוון אותו אסיר
מאוהב, לללמד אותם שם בחוץ את מה שלמד בפנים. ושיהיה לך לילה טוב
נשמה יתרה קטנה שכמותך.
אודרי
–
וואו איזה מחץ…………
7/10/1998 7:53
שלום
–
כשתגדלי בטח תהיי אישה מאד מעניינת.
–
לשלום ולנשמה היתרה
7/10/1998 19:25
אודרי
–
שלום,אני כבר אשה בוגרת ומאוד מעניינת.
ולך נשמה יתרה – לוקחת את עצמי ברצינות כי
אני אכן אשה רצינית ולא ממש אהבתי את העובדה שלקחת הערה שלי, שנאמרה בפרגון והפכת
אותה למשהו מלוכלך וכל כך ארצי…אתה אולי לא יודע, אבל לנו למין הנשי יש עוד
איברים מענינים לא פחות ממה שמסתתר מתחת לתחתונים.
–
אודרי. אני מתחיל להתעניין……
7/10/1998 19:40
שלום
anti945@hotmail.com
–
(הודעה ללא תוכן(
–
ומה אתה רוצה שאני אעשה עם הצהרה שכזאת?
7/10/1998 19:55
אודרי
–
(הודעה ללא תוכן(
–
עשי איתה מה שאת רוצה…….
7/10/1998 22:9
שלום
anti945@hotmail.com
–
לבשי אותה – מצנפת,
או כנעלי ריצה
חילבי אותה ברפת
או טגניה כקציצה.
שתי אותה לחיים
בים של רגשות
לטפי אותה כפליים
באצבעות ממששות…..
מקוה שעכשו זה יותר ברור………..
–
את בטח יודעת גם…
7/10/1998 12:42
ביקשנו כבר סליחה בעבודה
–
למי הוא הצביע
ואיפה הוא חוגג את המימונה…
–
7/10/1998 0:34
–
<html>
<body>
<h3>ha?</h3>
<hr>
</body>
</html>
–
שיט
7/10/1998 0:35
–
(הודעה ללא תוכן(
–
ובסוף תתחתני עם אחד כזה
7/10/1998 0:59
ע. לינור
–
אגב, יש לך די הרבה טעויות כתיב
בשביל הודעה כ"כ קצרה
אבל הכי חשוב המסר, והלהט !
–
לעץ לינור-בעניין הלהט…
7/10/1998 7:36
אודרי
–
תודה על הערות לגבי טעויות הכתיב-זה בגלל
שאני כותבת הפוך בגירסה הזאת. ואגב, אין צל צילו של ספק שאתחתן עם אחד כמו נשמה
יתרה-עדיף להיות כל החיים לבד, לגדל חתולים וללכת בחגים להיות דודה של אחרים או
להביא ילד מאיזה תורם אלמוני.וגם זה לא מה שיקרה לי, אני מקווה שאי שם יש עדיין
כמה נשמות אחרות שמאמינות עדיין בטוב בחיים, ביופי הפנימי הקורן מבני אדם ובעיקר
באהבה גדולה לרוח האנושית, אפילו עם היא בכלא לדוגמה.
הלהט קיים ותודה על הערות
–
לענין שמות וכינויים
7/10/1998 10:43
נשמה יתרה קטנה שכמוני
–
רוח על פני תהום – או – נשמה יתרה
זו השאלה
וכמה רציני הוא מי שקורא לעצמו:
גאון הדור, למשל
כאן כל הענין:
כמה את /ה לוקח/ת את עצמך ברצינות
כמה? ולמה? הא?
–
6/10/1998 22:36
איש מאוהב מפחד
–
פחדים ואהבה…שני נושאים שישר הופכים את
בני האדם לציניים. אין פה עניין של "זה לא את זה אני" יש פה התייסורות
אמיתית של אסיר שישב עוד שנים בכלא והוא אוהב ומפחד ומודאג שיפגע בבחורה שהוא
אוהב. זה לא סיינפלד, זה מהחיים !
–
היי!! לא לדבר ככה!!
8/10/1998 3:50
The wizard of Oz
–
There is nothing unreal about Seinfeld!
besides George maybe.. i do have
to admit he's just too good to be true.
–
התזכרי
7/10/1998 3:29
רוח על פני תהום
–
התזכרי אותי אהובתי?
את מראה פניי?
את ריחי?
את צחוקי?
את מגע שפתיי בשפתייך?
ואת זרועותיי העוטפות בחיבוק?
את מגע גופי הצמוד אל גופך?
את ראשי המונח בחזך כתינוק?
התזכרי חיוכי?
ואת כעסי?
ואת דמעותיי?
התזכרי את עומק האהבה בעיניי?
את ידי האוחזת בידך?
את צעדי לצד צעדך?
וצלי הנופל על צלך?
התזכרי את קולי הקורא בשמך ברוך?
התזכרי ליטוף קל בשערך בעוברך לידי?
התזכרי איך אהבת אותי?
ואת מבטי ההמום בגבך כשהתרחקת בריצה
מפניי?
התזכרי?
–
נגעת בי עמוק. תודה.
7/10/1998 7:46
שלום
–
(הודעה ללא תוכן)
–
ששש!
טוב תגיד כמה אתה רוצה פיצויים ונסגור עניין..
7/10/1998 18:9
רוח על פני תהום
–
אני לא כזה!!
אה..
זה היה בטעות.. חשבתי שאתה הבן שלי..
אה..
אופס.
ס
ת
ם
לי מותר לעשות צחוק מהשירים שלי נכון?
זה לא עובר על איזה כלל פדרלי בין
אינטרנטי?
Good.
יאללה ביי.
–
לא ידעתי שיש כל כך הרבה בחורים רגישים
במקום הזה…
7/10/1998 19:32
אלמונית
–
(הודעה ללא תוכן(
–
אין.
7/10/1998 20:14
רוח על פני תהום
–
אנחנו בחורות רגישות בתחפושת.
–
פיצוי ביחס לעומק !
7/10/1998 19:58
מים עורכת דין
–
.
–
קשה לי להעריך למען האמת..
7/10/1998 20:13
רוח על פני תהום
–
הכי טוב זה אם תבצעי את הערכת העומק בעצמך
תוך כדי התנסות אישית…
(אנחנו עדיין מדברים על עומק רגשי, חבורת
סוטים(
–
אני שולחת משתלמים זותרים למדידות
מינימאליות .
7/10/1998 20:50
מים עורכת דין
–
.
–
וזוטרים למדידות ממש פיציות ….
7/10/1998 20:53
מים עורכת דין
–
.
–
נו, לפי הסקאלה הזאת בדיוק הצעתי שתבואי
למדוד אישית
7/10/1998 21:14
רוח על פני תהום – שופט בה"מ
העליון בדימוס
–
ואגב יצאת לא רע משגיאת הכתיב המביכה הזאת.
–
וסתם להרחבת אופקים כללית – אין יותר קטן
ממינימלי.
7/10/1998 21:22
רוח על פני תהום
–
אפילו לא "ממש פיצי"
.
–
אמת, לכן אפשר להכריז עליך כמנפץ מוסכמות
מדעיות !!
7/10/1998 21:31
מים עורכת דין בחומוס
–
ממש פיצי שאפילו אין פה כלום.
–
אני מנפץ בעיקר מסכי טלוויזיות שחור-לבן.
7/10/1998 21:40
רוח על פני תהום – שופט כדורגל בליגה
למקומות עבודה בדימוס
מין תחביב שכזה.
–
לא תודה, הפנסיה שלי מספיקה לי
7/10/1998 21:36
רוח על פני תהום – שופט בה"מ
העליון בדימוס
–
למרות שאני מוכן לעבוד בתור משטלם חינם
אין כסף אם את מעוניינת…
–
היה בי משהו
7/10/1998 3:34
רוח על פני תהום
–
היה בי משהו שרצה לעזוב,
לומר לך – היה, ונגמר,
היה בי משהו שרצה לשבור,
לטרוק את הדלת, ולא לחזור,
היה בי משהו שרצה,
ללכת בדרך חדשה,
לפרוק עול,
ולצאת, לבדי,
לעולם הגדול,
לשוט בלי כיוון,
ובלי מטרה,
רק להיסחף עם הזרם,
לטעום ממה שבא,
היה בי משהו שרצה לדעת,
איך ההרגשה,
להיות לבד,
להיות אחד,
היה בי משהו שהתפרץ מתוכי,
שרצה את החופש,
שלי,
היה בי משהו שרצה להסתובב וללכת,
ולהשאיר אותך,
שם מאחור,
ולסגור.
היה בי משהו שרצה לעזוב,
ודעך,
ושכך,
ונגמר,
ועבר.
–
שלוש ארבע ו …
7/10/1998 11:48
מים
–
לא יפה לא רכה ומרוגשת,
צעירה ותמימה , לא מקווה
ונואשת ,אוהבת נאהבת
לא כואבת
אך קשה, מחושלת ,מתורגלת,
בשלה ומוצקה ,רודה
במילים ,חתולה מתעללת ,
משתוללת
ושרה לך שיר :
באישון לילה כשכולם ישנים
אני שומעת חשמל
אני רואה נקודות באויר
אני כותבת בין המילים
אני חוטפת אנשים
שאני אוהבת
ושומרת אותם בתוך החולצה
באישון לילה כשכולם ישנים
אני נושפת סופה
אני נועצת מבט חודר
ומזיזה שעות במהירות
אני שולפת מטוס
ונבלעת אל תוך הנצח שלך
באישון לילה כשכולם ישנים
אני כבר שם
רצוצה
ענוגה
נמסה
ויפה………
–
סיפור. מהחיים. 2.
7/10/1998 13:11
איש
העניבה
tieman434@hotmail.com
–
אחרי
שקניתי לה מתנות
הכנתי אוכל, עשיתי כלים ועשיתי לה מסאג'
ברגליים
השכבתי את הילדים
שמעתי איך היה היום שלה
דיברנו על מה היא תעשה מחר
קיפלתי כביסה וגיהצתי לה
חצאית למחר
לא סתם חצאית
עם קפלים
כזאת שקשה
אם אתה לא מנוסה
ואני לא
לגהץ
שכבנו
היא גמרה
ואז ירדתי לה והיא
גמרה שוב
ישנו
סקס בבוקר שוב
קפה וקרואסון
טרי
למיטה
אחרי כל זה
היא אומרת לי
טוב לי איתך אבל
אתה כל מה שאני יכולה לבקש אבל
העניבה שלך יפה נורא אבל
אבל?
אבל מה שאלתי
חסרים לי ריגושים
חסר
לי שתתעצבן עלי
שתכעס
שתטרוק איזה דלת
לא קשה לך איתי?
קשה
עניתי
אבל שווה
אתה רואה היא אמרה
על זה אני מדברת
–
היא לא שווה אותך
7/10/1998 19:29
אלמונית
–
יש כל כך הרבה בחורות טובות,מוצלחות
שמחפשות משקיען כמוך.לך חפש את האושר במקום אחר.מגיע לך-ודרך אגב יש לי ערימה של
גיהוץ. בא לך?
–
לעצור את זה?
7/10/1998 13:12
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
אמרת שאת רוצה לעצור את זה
לעצור, לפני שיהיה מאוחר מידי
(שוב את מבלבלת בין הזמנים!)
כאילו שמדובר על תאונה ידועה מראש
על התנגשות קטלנית, הרסנית
אני עוצמת עיניים חזק חזק חזק
ומנסה לדמיין…
לא מצליחה לראות תאונה קטלנית
לא מצליחה לשמוע את חריקת הבלמים
כל מה שאני רואה,
כל מה שאני שומעת
כל מה שאני יודעת
כל מה שאני מרגישה
זה איך שאת יודעת לאהוב אותי
ואיך שאני יודעת לאהוב אותך
זה הכל.
–
9/10/1998 18:55
מיכלי
–
לכו על זה, כבר עכשיו זה מאוחר מדי,
חבל לוותר על משהו אמיתי.
רק אתן חשובות ולא אף אחד אחר.
–
07/10/98
7/10/1998 14:9
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
איך לא הבנתי את הטריוויאלי…
"סירה קטנה שמתנדנדת בין מים
סוערים"
זה מדהים אותי –
How fragile we are
איך הבנתי ולא הבנתי את הפשוט…
כמה שאני רוצה
כמה שאת רוצה
רק ים צלול של אהבה
שעל פניו יראו רק מעגלים עדינים, מתרחבים
שנותיר אחרינו
אחרי שנצלול לתוכו.
–
מהמגירה לדיסק 