לבעלת הבועה – אודות בועות
25/11/1998 3:35
המפגר משדה בוקר *שליד באר שבע*
–
יש דמעות למשהו
יש התרגשות למשהו
יש גם צחוק (פחות או יותר)
זאת אומרת
שהשריר של הרגש קיים
לא צריך השתלה
אז מה העניין?
דעת מפגר :
Chronic low grade depression.
In fact it could be so
chronic , and may
have extended for so long
(even childhood)
that you could be not
knowing this is a case
of depression. Something a
little like a mild
loss of hearing.
WHAT ?? can't hear you..
The bike is just a vehicle (pardon
the pun) for a
serge of passion.It is
similar to that adrenaline serge of falling in love. But then , even a loving
partner, a very good partner can't sustain that adrenaline rush which would
temporarily mask the depression.
I bet eventually even the
bike will not be able to mask.
–
ועתה גם לי מתחילה להיות בועה במוח מרוב
25/11/1998 3:39
המפגר משדה בוקר *שליד באר שבע*
–
…. a fucked up program
hope you can figure out what
I was trying to say
–
הסר דאגה מלבך ובועה ממוחך.
25/11/1998 13:32
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
הבנתי, הבנתי.
עד לילדותי כבר הגעת דוקטור?
(עוד ניתוח כזה ואבדנו
(-: )
ותודה, אבל אני ממש לא בדיכאון, אז אתה יכול לזרוק את
המרשם לפח הקרוב.
והפרדה בין אנגלית לבין עברית (segregation) עושה
פלאים להפחתת כאבי בועות במוח.
Next time…
All in good humor, ok?
–
יש לי דיבור עם האופנוע, אפוא הוא ?
25/11/1998 13:55
זזזזזזזיגמונד מריצ'מונד *שהיה משדה בוקר*
–
קודם כל, זה לא מרשם, רציתי לוותר על כמה מהכדורים שלי
בשבילך.
אי אפשר לומר שאני מאוכזב, מאחר ועכשיו יש לי יותר
בשבילי.
בקשר לתוכנה הדגנרטית…מרוב בועות אני כבר כמוך…מרחף. 😛
ואחרון …אם את לא סובלת מדיפרסיה כרונית…אז זהו, את
סוסיאופטית.
מסכן האופנוע.
–
רגע, על איזה כדורים מדובר?
25/11/1998 22:10
כינוי (אבל אני כן רוצה)
–
סוסיאופטית? מה זה? נשמע מעניין. משהו עם סוסים אופטים?
ממתין לתשובתך בעניין הכדורים!
–
בא הנה כינוי
26/11/1998 18:53
זזזזזזזיגמונד מריצ"מונד *שהיה משדה בוקר*
–
אכן סוסי אופטיה זה מצב שבו לחולה ישנה אובססיה לסוסים.
לא הייתי מתייחס לבעיה כזאת כחיסרון.
בכל אופן, בעני סוסי אופטי זה כמו אופנאופטי , אבל להיות
אחד עם הטבע.
נצמדים, מיצטרפים אל
החופש שהטבע נותן לסוס דוהר.
לא כל כך גרוע.
הכדורים ?
אני אצטרך להאמין שאתה באמת זקוק. בנתיים אתה די פרווה …
😉
–
אני שמחה שאתה לא מאוכזב
26/11/1998 14:4
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
גם אני לא.
ואולי אני סוסיאופטית, מי יודע – לי זה ממש לא אכפת.
אני לא חושבת שהאופנוע יהיה מסכן, להיפך! אני דווקא יודעת לאהוב (או ליתר דיוק: ידעתי).
ומה זה הריחוף הזה? איך עושים את זה? אני לא מצליחה.
אה, ואל תשים לב ל "כינוי". אני מכירה אותו
ויכולה להעיד שחסר לו בורג או שניים (לפחות).
–
"ואולי
אני סוסיאופטית ,מי יודע – לי זה לא אכפת"
26/11/1998 18:15
זזזזזזזיגמונד מריצ'מונד *שהיה משדה בוקר*
–
יאללה, איזה משפט מושלם..
הצחיק אותי..
–
לאחרונה אין לי מצב רוח…
25/11/1998 8:38
שירזוטלי
–
אני רוצה להתאבד…
לא בא לי להישאר,
בעולם אומלל זה…
האם יבכו עלי?
אין לי מצברוח…
אני רוצה לברוח,
מכאן ולא לשוב…
אני לא רוצה לראותם…
בא לי לעבור
לעולם שכולו רק
טוב…
ולא לדאוג לעולם…
נמאס לי מהחיים
ממזמן…
אני שקועה בדיכי
עד הצוואר ולא
ניתן לשלות אותי משם…
ביי ביי
ניפגש שם בעולם הבא…
נו – מה אתם אומרים על זה?
אני רוצה לשמוע תגובות!
–
שהכל
יתגשם,,,,,,,,,,,בבקשה,,,,,,,,,,,,,
26/11/1998 17:4
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
למה שיתגשם?!?
26/11/1998 20:33
שירזטולי
–
(הודעה ללא תוכן)
–
את
25/11/1998 8:41
שונמית
shunamit@hotmail.com
–
אני ידעתי שתבואי .
וקמתי בבוקר מוקדם, וקניתי כל מה שצריך
הכנתי לך כל מה שאת אוהבת, ולא שכחתי דבר
ונסעתי רחוק, למקום שהיינו בו אז –
רק כדי להביא את אותו הפרח, שריגש אותך כל כך
ובדרך הבטתי בנוף הנשקף, ושאפתי מלוא ריאותי –
את הריח הכל כך מוכר, שהזכיר לי אותנו ביחד
וחזרתי מהר, כי היה לי עוד מה לעשות,
את מבינה, אני ידעתי שתבואי-
אפילו כשאמרת את אותן המילים, ידעתי שאת לא מתכוונת,
אז שתקתי כי חשבתי שאת מקריאה משהו שמישהו כתב.
וגם כשהבית הבריק נקיון, אני נלחמתי באבק דמיוני,
כי היה לי חשוב שתרגישי שעשיתי הכל – שנקי לפחות מבחוץ.
וגם כשחיכיתי, חיממתי הכל מחדש, ויישרתי שוב ושוב את המפה
שקנית לי במתנה , השעון עדיין חייך אלי.
אני ישבתי בחושך, כי ידעתי שתבואי ותדליקי את האור.
כשהשעות החלו לברוח ממני,
והלילה איים לעזוב,
אני עוד ישבתי, ניסיתי לחשוב-
אני ידעתי שתבואי –
כנראה שאת לא ידעת.
–
את יודעת עד כמה אהבתי את זה ?
25/11/1998 9:28
המפגר משדה בוקר *שליד באר שבע*
–
הרבה
–
אהבתי, מאוד!
25/11/1998 13:20
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
ספטמבר 1977
איפה את לא ידעתי
אך קראתי לך חרישית
רעדתי
חשבתי שרק אם תבואי יפסיק הרעד
אף פעם לא הגענו להסכם שכזה
אבל חשבתי שרצוני מספיק חזק
ואפילו
לא אפקפק ברצוני
אלא ברצונך.
–
נותקתי ולא מצליחה להתחבר מחדש )-:
25/11/1998 16:25
–
(הודעה ללא תוכן)
–
תרתי משמע (-;
25/11/1998 16:42
–
(הודעה ללא תוכן)
–
כנ"ל
25/11/1998 16:29
עדיף כבר להתכתב…
–
(הודעה ללא תוכן)
–
|bulb| שירה
מגנטית
25/11/1998 20:58
הדס
hmatas@ort.org.il
–
אנחנו…נהר…בערפל…
שוצף… קפוא… מתערטל…
הכול צפוי והרשות נתונה – אנחנו נותנים את המילים, עשו בן
כרצונכם.
* מותאם כרגע לנטסקייפ 3.
–
אופס, הכתובת הנכונה
25/11/1998 20:59
הדס
hmatas@ort.org.il
–
–
איפה אתם חיים? מי משתמש בנטסקייפ 3 ?!
25/11/1998 21:7
כינוי (אבל למה את חושבת שאנחנו טיפשים?)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
זה עובד כמובן בנטסקייפ 4
25/11/1998 21:13
הדס
hmatas@ort.org.il
–
אבל יש כאלה שעלולים
לראות ג'יבריש
אז כדי לחסוך את הטרטור הוספתי את ההערה
–
האדם כבר הגיע לירח (מזמן!), AOL קונה
את
25/11/1998 21:27
כינוי (אבל למה צריך לראות ג'יבריש?)
–
נטסקייפ, למדנו לאכול בעזרת מקלות אכילה סינים, לוי חוזר
לממשלה, שכחנו כיצד כותבים עם עט/עפרון על גבי נייר, 2 הצליחו להגיע לפיסגת
האוורסט ללא ציוד חמצן (במחיר זעום של כמה בהונות), צוללות יש לנו? יש! (הידד
לז'ול וורן), חור באוזון יש? יש!, מסכי פלסמה יצאו לשוק (כבר לפני יותר משנה),
טייפ עם ראש מתחלף יש? יש! (האמת זה די מעצבן). שכחתי משהו?
ואילו אצלכם עדיין רואים ג'יבריש!
עד מתי עליצים ירשעו???
–
סוף עידן התמימות במגזין IOL
25/11/1998 21:10
ריקי
riky@haaretz.co.il
–
לקט מהשמצות דויד לוי על הממשלה וראשה, עם כניסתו המחודשת
להיכל, יעל אבקסיס חוזרת בחלטורה חדשה, ירדן לוינסקי מבכה את סוף עידן התמימות שלו
עם מכירתה של נטסקייפ, טור המלצות רשת מעודכן, והכתבות הטובות של השבוע
–
שימו לב!
25/11/1998 22:16
חמוטל
hamutl@hotmail.com
–
בא לי לכתוב –
ולשאוב ולשאוב
את כל המילים –
מתוכי
–
למכירה שואב אבק טורבו, 1400 וואט,
25/11/1998 22:28
כינוי (אבל יש פתרון!)
–
תלת גלגלי, עם שקיות מתחלפות (פעם שחור, פעם לבן), יד
ראשונה במצב מצויין.
מחיר מחירון!
אופס, שכחתי לציין שאין מנוע. הוא נלקח לצורך בניית רכבת
חשמלית (1400 וואט) הנוסעת במעגלים.
אז אתפשר על מחיר מחירון – 10 אחוז הנחה.
–
והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה . . .
25/11/1998 22:55
המעורער-מהר-אדר (ליד ירושלים)
soul_musician@hotmail.com
–
מה
התאריך היום?
אה, בדיוק. עד היום הזה.
והעצם?
תקועה עמוק בגרון.
–
אושר זה טריוואלי:
25/11/1998 23:23
כינוי (אבל מה עם העושר?)
–
אסוף אותו בפינת הרחוב
שם, בתוך ערימת הזבל
תתכופף, כן, כשאף אחד לא רואה
תעשה כאילו אתה קושר שרוך
הבט סביבך לוודא שאף אחד לא שם לב
ואז בתנועה מהירה אסוף אותו מהערימה
תניח אותו בכיס
ותברח משם מהר
ותקווה שאף אחד לא ראה.
–
מעשיות אבות תקהינה
26/11/1998 21:42
טובה תחת טובה
–
מה פה קורה פה ?
–
קריסת מערכות (יחסים) טוטלית
http://mop.ort.org.il/forums/scripts/showsm.asp?which_forum=44&mess=35829
לרגל חגיגות 30 שנים לאלבום הלבן –
25/11/1998 23:35
כינוי (אבל כבר עברו 30 שנים?)
–
While My Guitar gently Weeps
"I look at you all see
the love there that's sleeping
While my guitar gently weeps
I look at the floor and I see
it needs sweeping
Still my guitar gently weeps
I don't know why nobody told
you how to unfold your love
I don't know how someone
controlled you
They bought and sold you.
I look at the world and I
notice it's turning
While my guitar gently weeps
With every mistake we must
surely be learning
Still my guitar gently
weeps
I don't know how you were
diverted
You were perverted too
I don't know how you were
inverted
No one alerted you.
I look at you all see the
love there that's sleeping
While my guitar gently weeps
Look at you all…
Still my guitar gently
weeps."
–
תקרית
26/11/1998 11:50
דוד אבידן – חוזה האינטרנט היהודי
–
הבתים רעדו כמו מקור. למולם
פרפרו מדשאות מוזנחות בגשם.
ואכן, אסוננו הלם והלם
וארב וקרב כמו סכין בדשא.
וחישבנו את כל הפרטים כולם.
החזאי לא טעה ונבא גם לגשם.
אבל אסוננו הלם והלם,
אבל סכיננו הלכה בדשא.
ניסינו לשכוח את כל העניין.
תרצנו: סתם אי-הבנה מצערת.
אבל אסוננו הוא כל העניין,
ואי-הבנה לפעמים כך נוצרת.
הייתה רטיבות ברחובות, כרגיל,
טוב שנזכרנו לקחת מעיל.
וטוב שאנחנו קישחים כל-כך.
ואולי באמת עוד הכל ישכח.
כי אולי יום אחד נשתנה מאד.
אז עכו בנו רק הרוחות החמות.
וירד לתקופת-השנה גם קצת גשם.
ואנחנו ננוח הרבה על הדשא.
ואחר-כך נצא לשוטט בעולם.
והדרך תהיה רחבה. לא עיקשת.
אבל אסוננו הלם והלם
וקרב וטרף כמו סכין בדשא.
הבתים נרגעו איכשהו. למולם
נמנמו מדשאות מוזנחות בשמש.
ואולי הדבר לא קרה מעולם.
ואולי הוא קרה רק אמש.
–
סיגריה 14
26/11/1998 16:46
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
בחדות סחיטת מחצבי מלח
מתוך גירוי עיני,
ועשן נדבק לבגדים,
הכתובת ווינסטון,
נפרטת לתווים על סיגריה,
מחולקת לחמישה,
ונדירות דמעותי
אמורה להעיד על אושרי.
–
למשה והרפורמים יש דודה
26/11/1998 16:52
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
שמעשנת נלסון.
רק חשבנו שתרצו
לדעת.
–
רצינו
26/11/1998 17:3
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
בא לכם לקפוץ לאיזה נרגילה בחצר?
–
מהמגירה לדיסק 