תפילת הדרך לגולשים….
13/3/1999 13:0
תותי13
–
תפילת הדרך לגולשים באינטרנט: יהי רצון מלפניך שתחברנו
בשלום ותגלישנו בשלום ותגיענו לאתר חפצנו בשלום.ותנתקנו בשלום ובזול,ותצילנו מכף
כל וירוס ונפילה בדרך,ומכל מיני אתרי זבל,פריצות ועבודה זרה המתרגשים לבוא בעולם
הווירטואלי.ותשלח ברכה בכל מעשה עכברינו,ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיני כל
מסך,ותשמע קול ארנקינו,אמן
–
הגם את, תותי
13/3/1999 13:51
טורוס וקונוס (חברה שיתופית 1999 בע"מ)
–
מ"פלורנטין" ?
–
שתיקה
13/3/1999 14:8
גיא תגר
guytag@isdn.net.il
–
אל תפחדי אמרתי לה, כי תמיד יש את בהמות היאור המצוירות
ששומרות עלינו מהתקרה.
היא נשחה אותי והתהפכה לצד השני, ולפני שנרדמתי חשבתי אולי
מחר ננסה משהוא אחר.
מחר:
אל תפחדי אמרתי לה, כי תמיד יש את מזרקי האינסולין
המדובבים שמרווים את טיפשותך.
היא הסתובבה אלי עדינות והכניסה לי ברך ישר בביצים,
התפתלתי מתענוג הכאב ולפני שנרדמתי חשבתי שמחר אולי ננסה דבר חדש.
למחרת (דבר חדש):
שתיקה.
היא קפצה עלי מהתקרה, אחזה את ראשי בשתי ידייה ודפקה לי את
הראש בקיר עד שנרדמתי.
–
ככה קופצים
14/3/1999 0:10
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
בלי לומר שלום?
שלום.
נ.ב.
אהבתי את הקטע עם האינסולין
–
שתדעי
13/3/1999 16:25
דיוניסוס
elds@netvision.net.il
–
שתדעי למצוא את שאחריו נסה נפשך,
וכשיושיט לך ידו חדלי מלברוח,
אף להרף המראה לא נעם לך.
הניחי לו לנגן תוויך על לוח ליבך,
והנעידי חלילו באצבעותייך,
כי בנשיפותייך
ובצליליו שירעידו בך,
אולי תדעו יחדיו אור.
–
או שלא
14/3/1999 0:12
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
(הזבוב
מברך את חברי הפורום האהובים עליו ברכות חסרות פשר. אבל אל תתנו לזה להפריע לכם,
מחכים לכם פה יותר מדי זמן, הרבה יותר מדי זמן)
–
שפשפנו עיננו
בתדהמה…
14/3/1999 0:15
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
דיוניסוס
זבוב
א. ב.
אודין
מה יהיה?
–
ימים טובים באו עלינו
14/3/1999 0:37
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
ורק לי יש עוד שנה.
מעולם הבק"ום לא נראה כל כך טוב.
ואיפה א.ב.?
–
דיוניסוס נח על זרי דפנה שאינם מכסים שוב ערווה
14/3/1999 2:10
דיוניסוס
elds@netvision.net.il
–
וכל שנותר לו, זה רק למחזר ! הוא שהיה, הוא שהווה והוא
שיהיה.
–
אולי אתם דוקא תבינו
13/3/1999 17:17
מוזה
–
לא יודעת למה אני לא מצליחה לכתוב. זה לא שאין לי את העצב
הזה, שממנו זה אמור להתחיל. יש לי בכמויות להעניק לעולם.
לדבר, ברוך השם, אני גם כן יודעת לא רע,
ודוקא עלי אמרו במסיבת סיום שאני כנראה אהיה סופרת…
אז למה אני לא מצליחה לתרגם את כל העצב והבלבול לכל כך
הרבה מילים שיש לי בראש, שברובן אני לא חושבת שאני אצטרך להשתמש אי פעם? זו
ההזדמנות הרי, ואח"כ מרגישים יותר טוב ויש משהו לשמור לימים שבהם דוקא טוב
לי, כדי לזכור איך פעם היה לי רע, שאני לא אסחף עם האושר.
בסוף יוצא לי משהו קיטשי להחריד, שלא שווה את הדם שממנו
הוא נכתב.
אולי אתם יודעים, אולי גם לכם זה קרה. לא יודעת. סתם
קיויתי.
אולי פעם אני אכתוב לכם משהו שכתבתי ובכלל תגידו שזה נורא
יפה ועשה לכם לבכות, כמו שלי קורה פה לפעמים.
–
לפעמים זה קורה, נו אז?
13/3/1999 17:28
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
תביני, לא תמיד זה יוצא, הכתיבה הזו.
אני, למשל, מסוגלת לא לכתוב שבועות, ואז פתאום
להתיישב עם היומן ולהתחיל לכתוב.
זה קורה, וזה לא נורא, ותמיד אפשר לדבר על זה, אם זה נורא
מפריע.
אני שמתי לב, שכשאני מדברת על העצב שלי עם אנשים, אז
לפעמים
אני לא תמיד מרגישה צורך לכתוב. כי אצלי, כתיבה זה סוג של
תראפיה,
ולפעמים גם אני כותבת, על מנת שבימים טובים אחזור לדפים
האלה
ספוגי הדמעות, ואבין שעכשיו טוב.
חוצמזה, למה לא להיסחף עם האושר?
לכולנו מגיע שנהיה מאושרים.
את לא חושבת?
–
אנחנו דווקא מבינים
13/3/1999 17:43
טורוס וקונוס (חברה שיתופית שומרת שבת)
–
כשאין לך מה לכתוב
פשוט תתקרצצי על אנשים אחרים.
כמונו.
–
כן, אני יודעת אבל…
13/3/1999 20:53
מוזה
–
מתישהו זה יבוא, אני יודעת, ואז אני אהיה נורא גאה במה
שכתבתי ומדי פעם אני אוציא אותו מהמגירה, אקרא ואתמוגג מעצמי, אבל היום
אחרה"צ הייתי כל כך מתוסכלת…
מה שטוב בפורום הזה הוא שזה כמו צ'אט, ומה שאני כותבת לא
ישאר לעד על הניר (לא חושבת שמישהו ירצה), אבל ההבדל הוא שפה מותר לי להרגיש
פואטית, ולכתוב מה אני מרגישה, ואתם מתוקים נורא ואפילו עונים לי ולא צוחקים עלי.
זהו.
אה, ומטורפת- לא לכולם, אבל בהחלט לרוב יש זכות להיות
מאושרים. אז מה. יש לי את הזכות למנוע את זה מעצמי אם בא לי, לא?
אני לא היחידה שעושה את זה גם כן, לדעתי.
–
13/3/1999 21:41
Kipod
kipod@netvision.net.il
–
מכירה את הסיפור על האיש שהיה חבר של ענן?
היה איש. והיה גם ענן – כזה גבוה בשמים.
הענן היה החבר היחיד של האיש, שדי ריחף בדרך כלל. אבל האיש
לא ממש היה יכול לומר לענן מה הוא חושב. הוא ניסה לשיר, אבל הענן לא שמע; הוא ניסה
לרקוד – והענן סתם נסחף לו ברוח… הוא רצה לתכנת משחק מחשב, שימחיש לענן מה האיש
מרגיש כלפיו – אבל הוא לא ידע אם הענן מסתדר עם מחשבים. אז הוא כתב לו מכתב, ואחר
כך עוד אחד, ועוד אחד. והענן ריחף לו. ריחף, אבל מאושר. איזה דאגות כבר יש לענן?
מה באמת מטריד אותו איך האנשים מרגישים כלפיו. אבל האיש עדיין אהב את הענן, והמשיך
לכתוב לו.
–
ל מ ו ז ה
13/3/1999 23:0
never mind
idan666@hotmail.com
–
היי "מוזה"
מה שלומך?
תשאירי פה הודעה בת כמה את
)-:
–
לפעמים הרצון והיכולת לא מצליחים להתחבר
15/3/1999 0:23
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
ואז…
יש כל מיני פתרונות.
אפשר לנתח את זה.
אפשר רק לחשוב על זה.
אפשר לעשות משהו אחר כדי להתעלם מזה.
אפשר ללכת לאן שהוא שמרגישים בטוח.
אפשר לדבר על זה.
אפשר לכתוב בדיוק על הקטע הזה
ואפשר לפעמים לתת להכל להתערבב ביחד ולחייך על כל מה שיצא!
–
האיש מאחורי הקלעים
13/3/1999 19:36
נתנאלה
–
אני: סליחה יש שם מישהו?
הוא: כן זה אני.
אני: מי אתה?
הוא: אני זה האיש שמאחורי הקלעים.
אני: אז למה אתה שם..? צא שנראה אותך.
הוא: אני מצטער זה בלתי אפשרי.
אני: אבל למה?
הוא: פשוט לא יכול אל תקשי.
אני: ומה אתה עושה שם מאחורי הקלעים?
הוא: אני אחראי לאנשים רגע אחד לפני שהם עולים על הבמה
לובשים מסכות….רגע לפני שמתחיל המשחק.
אני: נו נו
….ואיך הם מתרגשים נלהבים?
הוא: אני חושש שאני לא יכול לספר.
אני: למה?
הוא: אני פשוט לא יכול!
אני: אני לא מבינה.
הוא: פשוט יש דברים שמוכרחים להישאר מאחורי הקלעים….כדי
שההצגה תוכל להמשיך.
–
זה הכל? למה נראה לי שחסר משהו?
13/3/1999 21:46
Kipod
kipod@netvision.net.il
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
14/3/1999 1:39
נתנאלה
–
חסר?
אני חוששת שלא……
–
יותר מדי קאוולו לפני השנה
13/3/1999 22:10
קצה
–
מזכיר לי מישהי שהכרתי פעם.
אבל קראו לה מיכל.
–
האהבה
13/3/1999 21:56
לי 🙂
–
אין אני אוהבת אותך ! לא! אין אני
אוהבת אותך !
ואולם כשאתה אינך אני עצובה, ומקנאה אפלו בשמים הבהירים
והכחולים
, שמעל ראשך
שכוכביהם השקטים עשוים לראות
. אותך ולשמוח
! אין אני אוהבת אותך
ואולם , אני
, אינני יודעת מדוע
שהרי אתה עדיין נראה לי
. טוב מספיק בשבילי
ולפעמים כשאני גלמודה אני נאנחת ואלה שאני אוהבת
!אין הם כמותך
! אני אוהבת אותך
, ואולם
, עת אתה הולך ממני
אני שונאת את הקול (אף כי המדברים
, (יקרים הם
השובר את ההד המתמהמה
. של הצליל
קול המוסיקה שלך
. נותר על אוזני
! אין אני אוהבת אותך
, ואולם
עיניך המדברות
בעומק הבהיר והכחול המיטיב להתבטא
ביני לבין חצות הליל
עולים השמים
לעיתים קרובות יותר מאשר עינים כלשהן
. הכירו אי פעם.
! אני יודעת שאין אני אוהבת אותך
!ואולם, אבוי
אחרים בקושי יבטחו
. בלבי הגלוי
ולפרקים אני לוכדת אותם מחייכים
, בעוברם
כיון שהם רואים אותי מביטה
… למקום בו הנך נמצא
–
את שם, אני כאן וזה בסדר.
13/3/1999 23:25
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
רק רציתי לדעת מה קורה עם ג'ז.
ראיתי את ר. היום. היא אמרה לי שכנראה ככה ככה.
אז? מה קורה איתה?
בימים האחרונים נסעתי קצת במדבר, בכיוונים אחרים, נסעתי
רחוק… וקרוב אלי…
המממ… את מחסן
הפלאים לא ראיתי
אבל גם לא חיפשתי אותו.
–
מצטרפת לדרישות בשלומה ..
14/3/1999 0:0
ילדונת
yaldonnet_@newmail.net
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מעניין, גם אני לא ראיתי את המחסן…
14/3/1999 0:32
כוכב מכסף
–
ג'ז פחות או יותר בסדר.
יום למעלה יום למטה.
אם כי, באופן מוזר ביותר ,אך מתאים לגילה, היא מראה סימני
ייחום….
ואתן יודעות מה אומרים….
כשחתולה מיוחמת – יודעים 🙂
לילה טוב 🙂
–
כשמסתכלים – רואים.
14/3/1999 12:44
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
תודה על התשובה ביחס לג'ז.
ואל תדאגי ביחס לסימנים שהיא מראה. לכל גיל הסימן שלו ולכל
סימן הגיל שלו (או משהו כזה).
–
ל"ת (NOT)
14/3/1999 0:31
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
אצן תופס מקל.
אצן תופס מהר.
מקל נתפס מואץ.
מחר ירד גשם.
לא ערב לכלום.
גשם עלול להיות זדוני במיוחד
כשאתה לא מפתח מהירות.
מיים ניגרים כזיעה,
והפרש המרחקים
בין אתה להוא שאינו אתה
או אתה ממין נקבי,
כך היית מקווה,
מעיד יותר מכל על
חוסר תשומת לב
לדרך.
אליהו הנביא מפטם
כרסו ביין
מעל שולחנם של אחרים.
כמוהו,
הייתי רוצה להיות לא ננגע,
להרחיק מעלי עורם של אנשים אחרים,
זיעה ויין ומים
מחר יורד גשם
לא בהבטחה
חזור שנית
לא בהבטחה.
ואם כן אז
אסתפק בחדר
תנועות רגלים מהירות מעולם
לא היו דבר של מה בכך
עבורי
וגשם טוב מחוץ לבית
כמו הזמן האבוד,
מסתפק בדמעות סטילה
כחולות שלא כמו שמיים
ותזעף הארץ
ועצי הזית בה
והים נסוג אחור.
סיסרא מת במקום אחר,
אין עייפות
כי אם בגודל מוקטן.
חלב שנשפך
כמוהו כדם
זאב לזאב
אדם לאדם
ראש מורכן
חרוז מטומטם
–
זה הגשם
14/3/1999 0:38
מישהי
–
הגשם היחיד שירד מחר, ואתה ממש יכול לסמוך על דברתי,
יהיה רק הגשם שלי , בפנים,
ושל עוד מספר לא מבוטל של אנשים.
שכל מה שמעסיק אותם מעכשיו ועד בכלל,
הוא הרבה רחמים עצמיים (כי מי אם לא אני ירחם?)
והרבה מפלי מים שישפכו אל הכרית עוד מעט
ואל הלב, פנימה בהמשך
אבל בסוף, גם הם יפסיקו.
ויבואו אחרים למלא את תפקידם…
–
פראיירים לא מתים
14/3/1999 0:55
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
פשוט נהיה קשה למצוא אותם.
זה קשור?
–
ומי שעונה לך הוא פראייר?
14/3/1999 0:58
מישהי
–
לזה אתה מתכוון?
–
גשם זו ברכה
14/3/1999 1:57
דיוניסוס
elds@netvision.net.il
–
והדמעה בעיני השמאלית, תהרגו אותי למה לא בימנית,
שקופה…..אינעל רבאק…. העיקר שהזבוב כאיבחת יתוש על צווארי, ולא מחצתי אותו
שוב, שיהיה 🙂
–
וואו, בלי כעס
14/3/1999 18:46
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
מזכירה לי את חברה של אחי, מתחילה ריב מכל הנפצה לא
רלוונטית של העולם.
האמת היא שאני לא זוכר למה כתבתי את מה שכתבתי (העייפות
משחררת) אבל זה בטוח לא מהסיבה שהעלית. ואם כן, הלוואי וירבו הפראיירים הללו.
דיוני, מה קורה? 🙂
–
מהמגירה לדיסק 