מיקי מיקי מיקי@
20/3/1999 1:17
Q
–
אני לא מוצאת אותך. מהיהיה ?
–
היי Q
(-:
20/3/1999 1:28
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
אני בערוץ הנשים כרגע. בואי לשם, נחמד.
–
איפה ?
20/3/1999 2:12
Q
–
(הודעה ללא תוכן)
–
ב-IRC. יש
לך?
20/3/1999 2:14
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
לא. איך עושים ?
20/3/1999 2:15
Q
–
(הודעה ללא תוכן)
–
צריך להוריד תוכנה, להתקין וכו'…
20/3/1999 2:23
@מיקי
miani10@hotmail.com
–
זה לוקח קצת זמן. אסביר לך בהזדמנות.
בכל מקרה, אני פורשת עכשיו. נדבר כבר ב ICQ…
–
אהבותי כפנינים
20/3/1999 7:20
שלום
anti945@hotmail.com
–
רגעי אהבותי היפים
שזורים בי כפנינים
בוהקות על חוט חיי
כל פנינה היתה
רגע מסעיר
אושר משומר
של ביחד
מכיר כל אחת
באיכותה וטיבה
ולוטף שלמותה
באהבה
כל אחת הורתה
מגרגר של אושר
והרבה כאב
וכשנשלמה
נותרנו פגועים בפרידה
ומנוחמים במה שהיה
עתה נותרו רק הפנינים
חרוזות
ומחכות
לאחותן הבאה
–
לשלום
20/3/1999 22:9
ליתוספרה
iasap@hotmail.com
–
אהבותיך היפות שזורות על חוט חייך
וכל אחת מהן יפה, ולבנה ומבהיקה
וכל אחת מהן שונה מקודמתה
ולכל אחת סיפור אהבה
גרגר של חול נסחף
שמצא אותך, נצנץ
וכבה.
אהבותיך היפות שזורות על חוט חייך
ואתה שומר עליו מכל משמר
חוט יקר של אהבות יש לך
חוט יקר.
אהבותיך היפות שזורות על חוט חייך
ובכל אחת מהן נקוב לו חור
משהו חסר
משהו שמאפשר
להשחיל אותן ולחפש גרגר אחר.
אהבותיך היפות שזורות על חוט חייך
וביום בו תמצא אהבה מושלמת
לבנה מבהיקה ומסנוורת
ואין בה חור או סדק
ולא תוכל להשחילה על חוט,
אזי תחפון אותה ביד רכה, ולא תוכל לעזוב.
ואהבותיך הישנות על חוט חייך ילחשו
תפסיק להשחיל, ותתחיל לאהוב.
–
ליתוספרה. נא לקרוא היטב.
20/3/1999 22:30
שלום
–
הפנינים אינן האהבות. אלא רק זכר הרגעים הטובים שבהן.
והזכרון הזה מושחל
על חוט, רק לאחר שהאהבות פגו וונעלמו.
הרעיון על הפנינים ללא חור יפה.
–
קראתי היטב, פעמיים אפילו, וזה מה שיצא לי…
20/3/1999 22:34
ליתוספרה למרות ואף על פי.
–
(הודעה ללא תוכן)
–
טיפול 10000 שיררע
20/3/1999 9:0
שלום
anti945@hotmail.com
–
את יודעת כיצד
לתחזק את גופך
הולכת כל יום
עשרה קילומטרים
או שוחה
בולעת גלולות סחוס כרישים
נגד סרטן שחס ואולי
וכל יום מורטת ביסודיות
מופעים לא רצויים של גבריות
מצחצחת שינייך באדיקות
ומוצצת… סוכריות של ריח
ויש לך עשרה תכשירים
לשמירת צחותו של עור הפנים
לעתים שמה גם מיץ מלפפונים
אבל הכי משמח אותך
אם קיבלת בחינם שווי של מאה
מוכנה את להשקיע אלפיים מאמץ
כדי לזכות בתשורה של…מאתיים
רק ממך השתכח זה מכבר
שהתרופה הכי טובה
היא אהבה
לא יודע אם המציאו כבר
תרופה נגד רוע לב
–
–
החורף ואני
20/3/1999 9:7
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
החורף
ואני (סיפור אהבה) מאת נמרוד צפנת
כשאני מתחבק
בקיץ, אני לא מרגיש טוב. לא מפני שאני לא אוהב את מי שאני מתחבק איתו, אלא מפני
שחם לי. כל שנה, כשמגיע החורף המיוחל, אני מתאהב בכל מה שזז: בכל בחורה שעוברת,
בכל בחור שאני פוגש בבר, ואני מרגיש טוב עם זה. אני מרגיש אוהב. וברוב המקרים, אני
מוצא לעצמי מישהו לאהוב, מישהו לנשק, מישהו לחבק.
אז בסתיו
האחרון פגשתי אותה. בחורה נהדרת, כשזו שכשמסתכלים עליה כשהיא ישנה, חייבים לחשוב
"למה לעזאזל היא איתי ולא עם אדם אבועלפיה, או עם ליאור מילר, או אולי עם ביל
קלינטון". ממש אהבתי את אותה בחורה, אבל עמוק בלב, ידעתי שכשיגיע הקיץ, זה
יגמר, ולו רק בשל החום והלחות. אז אמרתי לעצמי, "תאהב אותה חמישה חודשים, עד
שהקיץ יגיע. וכך עשיתי.
אני נישקתי
אותה וקניתי לה פרחים, אני חיבקתי אותה וישבתי איתה בבתי הקפה הכי טובים בעיר, כדי
שכולם ידעו שהיא שלי, ורק שלי, ולא של אף אחד אחר. אני כתבתי לה שירים, ועשיתי
איתה אהבה, למרות שלא היינו צריכים, כי אהבתי אותה כל כך הרבה.
ואחרי כל
חודש שעבר, אני אמרתי לעצמי "אולי הקיץ לא יגיע השנה". ובאמת האמנתי
בזה, כי הסתיו התארך, והחורף נראה כמו אביב, אז חשבתי, שאולי, רק אולי, כשיסתיים
האביב, בערך ביולי, יגיע החורף האמיתי, ואחריו יבוא עוד סתיו, ואחריו עוד חורף
ואביב, ועד אז אולי נחסוך קצת כסף כדי לנסוע לגרינלנד, שם אוכל לאהוב ולחבק אותה
כל השנה.
ואז, באמצע
מרץ, התעוררתי מאוחר, בערך בשבע בערב. פתחתי את הטלויזיה, צפיתי במשחק כדורגל,
והעברתי את התחנה, בתזמון מדהים ישר לסוף "מבט", כדי לצפות בתחזית.
המגישה משום מה דיברה לאט, כמו ב"סלואו מושן". לרגע, חשבתי ששמעתי אותה
אומרת שמחר יהיה שרב. שאלתי אותה בבהלה, "מה אמרת?!", ובדרך פלא, היא
ענתה לי. "כן, מחר יהיו שלושים ושתיים מעלות חום במישור החוף".
אז נגשתי
לטלפון, כולי מזיע, מרגיש לפתע את גל החום ההולך ומתקרב, והרמתי את השפורפרת.
חייגתי לאותה נערה אהובה, ואמרתי לה שלום. ולא אמרתי לה זאת מפני שאיני אוהב אותה.
ולא עשיתי זאת משום שאני אדם רע. ולא החלטתי לעשות את זה רק בשביל לפגוע בה. אבל
פשוט חם לי.
–
באלנבי
20/3/1999 11:54
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
באלנבי חמישים ושמונה אתמול
רקדתי, קיפצתי, היזעתי – זה הכל
הלכתי לשרותים ורחצתי ידיים
ושטפתי פנים, והרטבתי שדיים
ואתה שעמדת שם ובי
הסתכלת
חבל שאלי אתה לא
ניגשת
כי דרך הטייץ שאתמול
ראיתי שאתה לובש
היה ברור
שאתה מתרגש
–
הראשון שלי…
20/3/1999 16:14
hipoo-shit
naama_peltz@hotmail.com
–
ואת שוחה שוב,
בים התמימות
ושוקעת למטה,
במהירות.
ועושה הקפות,
ותנועות באוויר,
ויודעת- אותך לא יראו
ושוב קריר.
לוקחת נשימה ארוכה,
ועולה מעל המים,
מעל גובה הים,
מעל גובה הדימיון-
למציאות.
–
הזר
20/3/1999 21:59
פרוקסימה
scholar_1@hotmail.com
–
היה זה ליל סערה קלאסי.הגשם ניתך בחוזקה על התריסים
ששיקשקו ברוח העזה.
הברקים הבזיקו בתדירות מדאיגה.
אלכסיי הרגיש בר מזל.
בחוץ הסערה הנוראית ואילו בפנים , הוא היה שבע , החדר חמים
ולידייה אשתו הייתה צמודה אליו.
אידיליה.
ואז הגיעה הדפיקה בדלת.
בתחילה הוא חשב להתעלם, אבל אז לידייה שלחה אותו בקול רם
לבדוק מי זה.
"לעזאזל" חשב , "מי האדיוט שבא להפריע
בלילה כזה". הוא חש בעוינות הרבה המצטברת בו כלפי אותה דמות עלומה שהפרה את
שלוותו.
הוא הביט בעינית.כל מה שהוא הבחין בוא באור הקלוש היתה
דמות גבוהה וכהה.
"מה אתה רוצה?" שאל אלכסיי.
"רציתי לבקש רשות לשים את האוהל צמוד לבית שלך שהרוח
לא תעקור אותו בקלות" .
"אני אזוז עד הבוקר" אמר הזר.
"אל תדבר שטויות ,בלילה כזה? אתה יכול להתארח אצלי
הלילה." שמע אלכסיי את עצמו אומר.
הוא הביט בלידייה וראה כיצד היא התקשחה,"בעיה שלה
" חשב, "היא גרמה לי לענות".
הזר התגלה כאדם צעיר ויפה תואר גבוה ומזוקן בעל שחר שחור
ארוך שהיה תלוי עד כתפיו.
הוא נשא עימו תרמיל ענק שהיה עטוף בברזנט.
לאחר שהזר התמקם בסלון ,בגדיו הושמו ליבוש וכוס משקה חם
הושמה בידיו הוא החל לספר סיפורים ממסעותיו.
הסיפורים נראו יותר מדי מסעירים, והיו יותר מדי מהם ,מכדי
שיהיו אמיתיים, לדעת אלכסיי, אך נראה היה שלידייה
נהייתה מהופנטת מהם.
אלכסיי ניסה לספר גם סיפורים מתקופת שירותו בצבא כדי ללכוד
את תשומת ליבה של לידייה אך הוא ידע שהם
חיורים לעומת סיפוריו של הזר . לידייה בכלל לא התיחסה אליהם ורק היסתה אותו כדי
שהזר יוכל להמשיך בשלו , ואילו הזר הראה קצת התענינות מנומסת.
השעה נהייתה מאוחרת ואלכסיי ניסה את הקלף האחרון שלו
"נעשה מאוחר, אני הולך לישון , לידייה את באה?"
"אני אצטרף אליך מאוחר יותר" השיבה.
אלכסיי הלך לישון
מאוכזב ונרדם במהירות.
היו אלה האנקות שהעירו אותו, הוא רץ לסלון ונשימתו נעצרה.
הזר שכב מעל לידייה, מתנה איתה אהבים.
עיניה היו עצומות, והיא גנחה בכבדות, הוא ראה כיצד הזר
מכרסם את צווארה,בעצם לא מכרסם כי אם אוכל הבין אלכסיי כשראה כיצד דמה זולג. הוא
ראה כיצד הזר נוגס בה שוב ושוב בעוד היא שקועה בתשוקתה.
הוא רץ אל הזר בצעקה אך זה הלם במרפקו בפניו והכל החשיך ,
הוא חש כיצד הוא נופל לאחור וראשו פוגע בריצפה.
הוא התעורר מציוץ הציפורים , הוא מצא עצמו במיטה,ראשו כאב.
הוא הביט לצידו, לידייה לא היתה שם.
"זה היה רק חלום,זה היה רק חלום" שינן לעצמו ורץ
לסלון בבהלה.
הסלון היה ריק , בגדיו של האיש ותיקו נעלמו.
לא היה זכר ללידייה. היא לא לקחה את תיקה, ארנקה או בגדיה.
הוא התקשר למשטרה .
"תתקשר בעוד מספר שעות, אולי היא תחזור, ואם לא אז
נרשום תלונה" השיבו לו.
לידייה לא נראתה עוד.
המשטרה חקרה את אלכסיי ,הוא היה החשוד העיקרי שלהם.המשטרה
גילתה שלזוג היה ביטוח חיים
כך היה לאלכסיי מניע.
הם חפרו בחצר ,גבו עדויות חקרו אותו בפוליגרף ולבסוף
שיחררו אותו מחוסר ראיות.
איש במשטרה לא האמין בקיומו של הזר.
עברה שנה מאז,היה זה ליל סערה.
אלכסיי לא הרגיש בר מזל , הוא היה שבע , החדר היה חמים אך
לידייה לא היתה לצידו.
ואז הגיעה הדפיקה בדלת.
הוא קפץ כנשוך נחש אל הדלת.
הוא הביט בעינית.כל מה שהוא הבחין בוא באור הקלוש היתה
דמות גבוהה וכהה.
הוא פתח את הדלת בזעם כשעיניו רושפות וכששריריו דרוכים
להתנפל על הזר ואז הבחין שזו בחורה.
היא התגלתה כצעירה
יפת תואר, גבוהה בעלת שחר שחור ארוך שהיה תלוי עד מותניה.
היא נשאה עימה תרמיל ענק שהיה עטוף בברזנט.
"רציתי לדעת אם יש איפה ללון במושב הזה" שאלה.
"תוכלי ללון כאן הלילה ,ובבוקר אסיע אותך לתחנת
האוטובוס" השיב אלכסיי.
"תודה" השיבה הנערה ופסעה פנימה.
"זו אינה מקריות" חשב אלכסיי , "כנראה שהיא
באה להשלים את המלאכה"
הרצון לנקמה החל לבעור בגופו של אלכסיי.
"עין תחת עין,שן תחת שן" חשב לעצמו.
הוא הלך להכין לבחורה משקה חם והמיס בתוכו שלושה כדורי
הרגעה , מהסוג שנזקק להם בשנה האחרונה.
הוא המתין שהם שהכדורים ישפיעו ואז ניגש לפעולה.
הוא החל להפשיט אותה , אך להפתעתו היא לא גילתה התנגדות
ואפילו שיחפה פעולה.
"היא מנסה להוציא את העוקץ מנקמתי" חשב אלכסיי
בזעם והחל לקרוע את בגדיה מעליה בפראות.
היא חייכה אליו כשהוא עשה זאת ורק הגבירה את זעמו.
הוא חדר אליה באלימות מנסה להכאיב לה ככל יכולתו , אך היא
רק נצמדה אליו יותר ויותר והחלה להיאנח.
הוא החל נושך את צווארה ,פוצע את העור,קורע עורקים, אך
גניחותיה רק גברו , היא נצמדה אליו יותר ויותר והוא נשך בה הפראות הולכת וגובורת
עד שהחלה לפרכס ולפתע נתרפתה .
אלכסיי קם מעליה ומצא עצמו מביט בפניה חסרי החיים של
לידייה.
השכנים שמעו את הזעקה שגברה אף על רעש הסערה.
לקצין החוקר לא לקח זמן רב לסגור את התיק.
"הזוג ניסה לזכות בכספי הביטוח ולכן לידייה
"העלימה" את עצמה לשנה כדי שחברת הביטוח תשתכנע שהיא מתה , כשהיא חזרה
כדי לקבל את חלקה , בעלה מאס בה ולכן החליט לחסל אותה ולקחת את כל הכסף לעצמו.
העובדה שבחר לחסלה בדרך כזו חולנית מראה שהינו מעורער בנפשו וגירסתו רק מחזקת זאת."
אלכסיי נכלא במוסד סגור במחלקה סגורה.
הוא היה חולה שקט ורק בימי סערה היה נצמד לסורגים וצועק
"אל תיפתחו, אל תיפתחו".
–
ראית באפי או משהו?
20/3/1999 22:16
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אני דווקא אהבתי 🙂
21/3/1999 2:38
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
ולא שאני מסמפט את באפי. פשוט ההתרחשויות האמיתיות מאחורי
הקלעים… אגב, אני חושב שפגשתי אותו. היו איזה עשר כמוהו וכל אחד צעק משהו אחר…
🙂
–
הנחת
20/3/1999 22:1
פרוקסימה
scholar_1@hotmail.com
–
אני נחת הלוחם במלחמה אבודה
פושט על פאבים ומחפש מטרות נקודה.
מסתער על היעד כמו חמור מיוחם
הטריטוריה חמה ולחה , ממש כמו וייטנם.
אסור לעצור, לחשוב או חלילה להסס
פשוט תאתר מטרה ותתחיל לרסס.
אני אוהב קרב קשה,אני אוהב קרב מסעיר
בסוף הקרב במחסנית, אף כדור לא אשאיר.
אחרי שכבשתי טריטוריה אותה איני מחזיק,
כיבוש שכזה הוא רק משחית ומזיק.
אם בעליה, אל זמן הכיבוש נכסף,
הוא יזמינך לבצע כיבוש נוסף.
חברי שאינם ,
חסרים לא משום שנפלו אל מותם,
אלא שבמקום לכבוש הטריטוריה , היא כבשה אותם.
יש להישמר מהפתעות , הקרב הוא לא קל,
תמיד יש סיכון שגם אתה תנוטרל.
אל הקרב רצוי להגיע משורין
להסיט כל פגיעה מרגש מכוון
אבל יש פגיעה שכל שריון תמוטט
זהו מטען הצד של אהבת אמת.
ממטען שכזה, בצלקות גופי מרושת
לא הבחנתי בו אלא לאחר שהוצת.
יש נחתים הטוענים (כנראה בטעות)
שאחרי פגיעה או שתיים תפתח חסינות.
אך בפשיטה האחרונה מזלי בי איתרע
טייסת קופידון דיווחה על פגיעה ישירה.
הפציעה קשה, על חצי שדה אני מרוח
אבל אל תשכחו, אני חתיכת נחת קשוח.
–
שיר אהבה
20/3/1999 22:35
שלום
anti945@hotmail.com
–
ביקשת שאכתוב לך
שיר של אהבה
שיבליט מעלותייך
ומעמקייך
שיטייל על חזך
העולה וגואה
וירד
מרגלותייך
שיטריף נשימתך
ויאיץ את ליבך
יגיר עסיס אהבתך
מכל נקבייך
וישאירך עירומה
נטולת נשימה
נשוקה
חמודה
אבודה
בתשוקותייך
–
שלום. כולנו יודעים שזה פוגע בזכרון לטווח קצר…
21/3/1999 2:42
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
אבל, בשביל זה יש לנו מנוע חיפוש פנימי…
ובו ניתן להקליד את שמנו ולגלות שאנחנו ממחזרים.
פולוו יור אינר אנג'ין, שלום… די למחזור!
וסליחה מראש בהתנצלות נזהרת 🙂
–
יכול להיות שהוא ממש שוכח את השירים
21/3/1999 3:48
אורי ב.
uriba@netvision.net.il
–
ואז הוא כותב בדיוק אותו דבר מחדש…
איטס א בורחס ת'ינג…
ספוקי.
–
סתם עלילה.
21/3/1999 5:21
שלום
–
(הודעה ללא תוכן)
–
למטורפת… אקטוף
לך שירים.
21/3/1999 1:46
Kipod
kipod@netvision.net.il
–
כל ערב, כל לילה,
כבים האורות,
כבה העולם איתם –
כבה העולם לעוד ליל מנוחה,
עוד יום בחיינו תם.
אטייל בחלום,
בשדות, בהרים,
אלך עם עט ונייר.
אבקש, אחפש,
ומייד כשאמצע, אקטוף, כן אקטוף לך שירים
השעון מתקתק,
אך הזמן כעומד,
ולישון אינני יכול –
אז יוצר לך זר,
משירים שקוטף,
ובו מכניס את הכל.
לאחר זמן רב,
כשהלילה נגמר,
וסוף-סוף השחר מגיח,
אני לוקח הזר, עוטפהו יפה,
ומיד במגירה מניח.
–
מהמגירה לדיסק 