10/5/1999 20:11
ליתוספרה
iasap@hotmail.com
–
1) דיאלוג
א
– " נו בחייך, תבואי לים! תפסיקי להיות כזאת
יבשה…"
– " דיי. את יודעת שאני לא אוהבת"
– " למה את לא אוהבת?"
– "כי חם וצפוף ומלא אנשים שבוחנים אותך מלמעלה למטה,
ואיך את נראית בבגד ים ומה את עושה וכמה את שזופה ואיפה יש לך או אין לך קעקוע ומה
את קוראת ולמה…"
– "אם את לא אוהבת אז למה את הולכת כמעט כל
שבוע?"
– "בחורף."
– "בחורף… אני לא מבינה אותך".
– "מה את לא מבינה פה?"
– "את מוזרה".
2) קיץ
אני בים עוקפת המוני אנשים.
הם ביחד ואני רק איתי, פוגשת אותי מחדש, מדברת אלי מתוך
הרעש התמידי של הגלים.
מי יציל אותך ילדה מהפחד, מי יתלוש אותך מתמונת הרקע שאת
מודבקת בה?
רצועות אופקיות של חול וים ושמיים, והקו בניהם ברור וחד,
ואני נקודה שחורה בלי צל,
יושבת על סלע נושמת רוח כותבת על דף.
אנשים עוברים על פני מביטים, כי את לא כמו כולם כשבקיץ בים
את בג'ינס וחולצה ולבד
ואולי היא כותבת מכתב התאבדות, ואולי היא לא כל כך בסדר…
אאאאאאני בסדר !!!!!!
תנו לי להיות כמו שאני רוצה אני בסדר תנו לי לטבוע בחול
להתכסות בים לנשום מלח
תנו לי לבד להיות איתי להכיר אותי ללטף את השריטות והמכות
והגלדים
להאיר על צלקות שמבקשות להסתתר
ולאהוב אותן.
אנשים שהשמש מאחוריהם נדמים לי כמו צללים שחורים של העמדת
פנים, של שקרים,
מחייכים צועקים צוחקים מסתירים מעצמם כאב נבוכים לנוכח
בדידות חד משמעית כמו מישהו שיושב וכותב מול הים, צללים שחורים מרעישים מסתירים
ממני את השמש גדולה וחמה ושורפת למצוא בי פינה לחרוך.
3) חורף
כי אני כמו ים
אנשים באים בי והולכים
אנשים טובעים בי.
כמו ים
לפעמים אני סוערת
מפחידה את כולם
ואז
באים אלי רק אלה שאוהבים אותי באמת.
כמו ים
ובחורף כשקר לי
ובבטן שוצפות לי מילים
אני יושבת מולי
מריחה את המלח
ומקיאה צדפים אל החוף,
מילים אל נייר.
4) דיאלוג ב
– " את באה איתנו לים?
– "כן"
– " באמת?!"
– " כן".
– "מה קרה?"
– " כלום".
– "את יודעת שכבר נחשב קיץ…"
– "יודעת".
– " את מוזרה".
5) מחשבה
כשאני לא באה אני מוזרה. כשאני הולכת לבד אני מוזרה. כשאני
באה עם כולם אני מוזרה.
מוזרה זה רע?! מוזה רעה? והים מה? אה?
–
מסכים אחושילינג
10/5/1999 21:14
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
כמעט ואהבתי מאוד, אבל יש כמה בעיות קטנות.
הדיאלוג השני לא טוב מספיק והקטע האחרון גם כן קצת מקלקל.
אבל זו עונת הרחצה לא?
שונא שמש. ממיסה את העור.
מלים שוצפות בתוך
בטני (לא ציטוט מדוייק), אחלה ביטוי, בשבילו היה שווה כל הקטע, אבל למרבה המזל הוא
לא היחיד שמחזיק אותו.
לא משנה, אני מסתבך בתוך עצמי. באמת טוב שחזרת.
–
שכחת את סרטן האור
10/5/1999 22:38
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
וברצוני לחבור אל הזבוב לברכותיו. יש לך מקדם הגנה?
–
סליחה, הגראס עדיין משפיע
10/5/1999 23:13
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
התכוונתי לסרטן העור, אבל הפאנץ' הלך. יהי זכרו ברוך
–
11/5/1999 11:53
–
http://skyi.maariv.co.il:81/skarim/owa/do_v?CGI_SEKER_ID=87&CGI_LOCAL_SEQ=19&CGI_CATEGORY_ID=1
–
כמה שאני אוהב
10/5/1999 23:40
אביקם קלאוזנר
–
את הקטעים הימיים האלה.
ולי יש את מדבר יהודה ואיזור החתרורים
וממול את הר הקנאים.
ואני חולם על אלעזר בן יאיר שהתאבד
ועל שמו יש כאן רחוב מרכזי.
והכל יבש ואין רמזורים וים
-המלח ממולנו והנופים של הרי מואב.
האם גם שם בוחנים אותך כמו בים.
ומה אכפת לך אם מסתכלים עלייך.
להיפך אם לא יסתכלו זאת אומרת שאת לא
…….חתיכה. ואז?
–
יבורכו ה"לימון מישמיש שוקו שוקו אבטיח.."
11/5/1999 0:40
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
התורמים הניכבדים לתיסכולי הצלוליטיס.
יבורכו , כי לפחות יש לנו תירוץ…
ולמה הדיכאון?
על שום מה?
על שום…דבר.
יחי הקיץ והמזגנים.
–
***********************************************************
סיפור שני בשני ימים… משהו מוזר קורה במוחי…
10/5/1999 22:22
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
מסיפורי
קו 18 – בחורה זקנה – מאת נמרוד צפנת
ראיתי
באוטובוס בחורה זקנה. היא נראתה לי זקנה איכשהו, אין לי מושג איך, אבל מבחוץ היא
נראתה כאילו היא בת תשע עשרה, מקסימום עשרים, אבל אני לא יודע, היא נראה זקנה. היא
לא הריחה כמו זקנה. היה לה, למעשה, ריח די טוב, והיא גם לא הלכה כמו זקנה. אבל
בזווית העין, כשראיתי אותה במעורפל, ראיתי בחורה זקנה. וכשהיא עברה אותי כדי לשבת
במושב שהתפנה מאחורי, הייתי בטוח שראיתי מקל הליכה בידה. כשהפנתי את מבטי היישר
אליה, בהיתי בה כמו שבוהים בתמונה תלת מימדית, ראיתי אותה מתיישבת, אישה בת שמונים
עם השמלה הארוכה, ייקית כזו. וכשהחזרתי את הפוקוס לעיניים, שוב היא נהפכה לאותה
בחורה, נערה, צעירה, מושכת, יפה.
אני לא יודע
מה קרה בדיוק באותו יום. היום היה רגיל, במדינה רגילה, אבל היום באוטובוס, ראיתי
בחורה זקנה.
–
ידעתי שיצא משהו מהקו הזה, פשוט ידעתי (-;
10/5/1999 23:25
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
הייתכן…
11/5/1999 0:55
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
שאתה פורץ את גבולות המסכן שלא יודע לכתוב
ו……..מתחיל לכתוב ???????
GO נימרוד
–
רק שני דברים.
11/5/1999 16:47
ליתוספרה
iasap@hotmail.com
–
דבר ראשון:
זה יפה. זה יפה וזה אומר שאתה סתם אוהב להיות מסכן, וגם זה
לגיטימי.
זה יפה וזה אומר שאתה משתפר, או אולי שנמאס לך לשחק במשחק
ה"לא יודע לכתוב" ועשית שברו את הכלים
ועכשיו כל הכלים שבורים ואנחנו אוכלים עם הידיים אבל נורא
נורא טעים.
דבר שני:
הזכרת לי מילים שאני כתבתי בקו אחר, 274 אני חושבת, לפני
שנה בדיוק:
יושבת באוטובוס ליד אישה חיוורת
מדיפה ריח זקנה חמוץ
של זיעה ובושם מתוק מדי
של נפטלין ולק אדום מדי
של קמטים ושפה זרה
של מוות.
בתחנה של מישהו אחר
אני יורדת.
–
*****************************************************************************************
מר איש
11/5/1999 0:50
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
אם ניקח עיגול
ריק מתוכן
אשר מסתכם באפס ממשי
וגם אישיות שיטחית
השווה בצורתה
לאותה עבודת גמר עגומה
שההוא מלמעלה יצר
פעם אחת
והתחרט
ונוסיף להם
את סימן הביטול
של כל
שיוויון
שאי פעם קיווינו
למצוא באדם
O
אזי נקבל את מר.
|/
|
המתגלה אצל כל אחד
מידי פעם
בתחום הלגיטימי
אבל יש אנשים קבועים!
–
היה אמור לצאת לי איש יפה
11/5/1999 0:52
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
נקווה שהפעם זה יתפוס:
O
|/
|
=>
איש יפה
–
grafika את מכניסה אלמנטים גרפיים ואני לא התכוונתי
11/5/1999 0:59
עולש
–
רק רציתי להגיד שהצייר לא כאן.
וגרפיקה זה שימוש באמצעים
חדשים. הממזרים שינו את החוקים
אם את מבינה למה הכוונה.
מה עוד ממציא הראש שלך.
סימני מים או תמונות
מצורפות.
אגב מזמן לא כתבתי
הוד בלונדיניותה.
תרשי לי גם אם את
לא בלונדינית.
–
הראש הלא ממש בלונדיני שלי
11/5/1999 1:6
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
יכול לעשות דברים מופלאים.
אחלה מכשיר.
אתה רוצה שאני אלמד אותך להשתמש בו?
ניתן לעשות זאת רק בתנאי שהבלונד…צבוע.
טבעיים/יות סורו מדרכי…..התכנית הבאה איננה מומלצת ל….
–
זוהי ללא ספק
11/5/1999 1:36
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
השיחה הכי ביזארית שאני אי פעם שמעתי
חזקו ואמצו
–
ועל בנית המלון במצדה שמעת ואלו מפחדים מכביש
11/5/1999 8:43
אביקם קלאוזנר
–
במדבר יהודה שיפריע לנמרים השלשה שחיים שם.
בקיצור הוקם אהל מחאה נגד אריק שרון בגלל כביש שיפרי
לעשרות יעלים ושלשה נמרים.
ואם אני רוצה לנסוע דרך המדבר אני צריך לקנות לי ג'יפ.מה
כל כך מוזר בשיחה על בלונדיניות על מרילין מונרו שמעת?
–
גם שלי. גם שלי.
11/5/1999 9:12
גלילי
–
(הודעה ללא תוכן)
–
בדיוני
11/5/1999 1:33
אודין
guytag@isdn.net.il
–
בדיוני
מתוך הבדידות הדואבת מתוך הידיעה שהוא היחיד הקיים, אל תוך
האור הזהוב אל תוך העולם האדיש. דרך עפעפו הסגורים שמע את ההמיה, את הקריאה הנואשת
והמייחלת לבואו. שרירו זעים לאיטם לאחר תרדמת אין סופית , בתחילה הססנים מפהקים,
אחר נחושים יותר תובעניים. דמו מפעפע בעורקו מאיץ את זרימתו לכול חלקי גופו.
בתחילה חלוש כזרזיף סביב תנוך אוזנו, אחר הולם כתופי קרב דרך האפרכסת מהדהד, אל
תוך ראשו. הוא מרגיש את האנרגיה את הכוח פועם בו, דוחק בו להאיץ, לפרוץ את כלאו
תחושת גופו חוזרת אלו. כאילו היה רק מסגרת ועכשיו נוצק לתוכו חומר הממשות. בתחילה
בבטנו מתפשט לכיוון מעלה לחזהו, אחר מטה אל עבר חלצו וברכב. אל קצות אצבעות הרגלים
והידיים, ואל כתפו. הוא מזיז את קצות אצבעות רגלו וחש בחומר הגרגירי בין אצבעותיו.
וזה מיד שולח קצוות עונג עילאי לתוך כולו אל צווארו, תופסו בגרונו והופך למחנק
מעיק שישתחרר רק בקול, במימוש אמיתי של מיתרי הקול. אך עדין לא! אין קול ואין שמע.
מה זה מסביב? חומו כמעט בלתי מורגש, עוטף את כולו מונע את תזוזתו, את קולו את
האוויר מלהיכנס לראותו, את עפעפו מלהיפתח? כבד , כבד מאוד. כתפו אט אט נמחצות
מהכובד, יותר ויותר לחץ. הוא מפעיל לחץ נגדי וכול הזמן הלחץ גובר והולך. כמה זמן
הוא פו? מאה, אלף, מאה אלף? עידנים של עידנים נחים עליהם ושרירו משתגרים במאמץ
להחזיק בעומס. די, זה הזמן. אין בו עוד רגע של מנוחה פה. הוא דוחק את רגלו מאמץ את
שרירי שוקו. כתפו עדין צמודות לברכו ידו פרוסות לצדדו ועדין אין בו תזוזה. רטיטות
קלות החלו מפעימות את החול הזהוב שסביבו. כוחו גובר והולך פועם אל תוך שריריו.
כשמשון הלוחץ את גופו אל עמודי המקדש. שינו חורקות מהמאמץ ואט אט כתפו מתרחקות
מברכו. ביטנו בוערת. הוא מרגיש את מגע האוויר המקל על קצות גבו הקמור. כעוף החול
העולה, נמתחות רגלו ומכול עברו החול זורם ממנו ומטה. ידו פרוסות לצדדו כצלוב ראשו
השמוט על חזהו עולה בתנופה, עפעפו עולים כמסך על עינו אל מול שמים אודמים כדם.
שרירי צווארו נמתחים , בולטים ונפוחים פיו ניפתח ואויר העולם בא אל ראותו כמעיין
נעורים. צעקה עמוקה ואפלה פילחה במעלה חזהו אל תוך לועו הפעור בכוח, עוברת בקצותיה
את שינו, מרטיטה את שפתו. ממלאת את האוויר שמסביבו מאופק לאופק.
ג.ת. אוק' 93
–
יותר מדי דימויים
11/5/1999 10:39
הזבוב
hazvuv@walla.co.il
–
במיוחד לקראת הסוף.
גם הדימוי על שמשון קצת שחוק (זאת המילה הנכונה?)
מלבד זאת בכלל לא רע, הזכיר לי קצת את "זיעות
עדיין" של בקט, במיוחד בתיאורי הגוף הפרטניים.
ומה עם דברים מ-99?
–
אני דווקא אוהבת המון דימויים
11/5/1999 22:21
ROSE
–
קבל ציון לשבח 😉
–
****************************************************************************
סקר קובע
11/5/1999 11:53
–
http://skyi.maariv.co.il:81/skarim/owa/do_v?CGI_SEKER_ID=87&CGI_LOCAL_SEQ=19&CGI_CATEGORY_ID=1
–
מהמגירה לדיסק 