שביתה במגזר הרומנטי
9/5/1999 10:53
בושם אדום
–
ואני שואלת:
לאן נעלמו כל פותחי הדלת, מביאי הפרחים ושולחי מכתבי
האהבה?
אני רוצה אותם, דווקא אותם.
לא רוצה להתפשר על :"נו, כמה אני צריך לחכות?"
או "תבואי את אלי, אני עייף מדי , קמתי היום רק ב-10!"
אני יודעת.
הם בטח כבר תפוסים. מוחזקים חזק וקצר ע"י המכשפה
התורנית משיכון בבלי.
כלואים. זהו. אחרת אני לא מוצאת שום סיבה ריאלית שיכולה
לתת מנוח למוחי המשוטט ותר אחר גברים פנויים נורמאליים ,רומנטיים , אך ללא ממצאים.
ממצאים חריגים אולי כן , אבל בינינו….מי רוצה חריג?
(מספיקה לי החריגות ביריכיים ובטוסיק…!!!)
ואולי פה קבור הכלב?
בטוסיק?
אוף , המצב הזה שווה לתחת!
בזאת אני מכריזה על השביתה במגזר הרומנטי , מוחה בכל תוקף
כנגד המצב האבסורדי של חיפוש מיותר אחרי גבר , שבלאו הכי מגיע נטול רומנטיות.
לחוסר רומנטיות הקש 1 , לרומנטיות הקש
1234567891011121314151617181920….
אז מה הפלא?
אחרי הכל…זהו רק גבר.
ולגבר , כמו לכל דבר יש תחליף….
קחו למשל את …….יד ימין!!!!!!
–
1234567891011121314151617181920
(:
9/5/1999 15:44
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מצטרפת בשירת האינטרנציונל ומי צריך גברים בכלל
10/5/1999 22:26
אינדיגו
indi_go_blue@hotmail.com
–
ועוד כמה מלים:
א. בעניין הגברים הרומנטיים- הם לא נעלמו, הם מעולם לא היו
כאן, זו היתה פאטה מורגנה. הם מאכלסים את נרניה, כמו יצורים מיתולוגיים אחרים,
למשל: חיות מדברות, דרקונים, חדקרנים, מכשפות לבנות וגמדים.
(טוב, נו, האחרונים קיימים במציאות, אפילו פגשתי אישית גמד
שפל אחד).
ב. באשר ליד ימין- למה לעייף את אצבעותינו הדקות והענוגות,
המקישות כל היום על המקלדת? סורי לארוס, אל הסניף הקרוב, וקני לך ויברטור טוב. או
במלים אחרות, בטריות הן חברותיה הטובות ביותר של הנערה.
ג. ובנושא השביתה- אני בעד שביתה איטלקית.
ד. ההנהלה שומרת לעצמה את הזכות להכחיש, להתכחש, לשכוח
ולבטל כל אחד מהסעיפים שלהלן במקרה של אזעקת אמת.
ה. במקרה של אזעקת אמת תישמענה גניחות עולות ויורדות.
–
אחותי…..קדימה לקרב!
11/5/1999 1:0
בושם אדום
noalevi@internet-zahav.net
–
ויברטורים הרם,
הפעל
ו…..בעיטה למקריח, מסריח , גונח ,שוכח
……שגם הוא עכשיו יצטרך מכשירי עזר
(או במקרה הפרימיטיבי שלו…יד)
ושתהיה ימין – כדי שלא יהנה!!!!!
–
כמוך
11/5/1999 1:3
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
כמוך גיליתי גם אני
את ידי, את חברתי
–
נרים כוסית לחיי אביזרי העזר…
11/5/1999 1:15
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
*******************************************************
באיחור של כמה ימים, הנה סיפור קצר
9/5/1999 22:39
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
גיבורים
– מאת נמרוד צפנת
יום
אחד נולד אדם. הוריו היו שני אנשים טובים, שאהבו את בנם יותר מכל דבר אחר על פני
האדמה, והיו מוכנים להקריב את חייהם למען בנם, וכך גם עשו. כשהגיע לגיל הבגרות,
שני ההורים נכנסו למכונית וגרמו לתאונת דרכים שהרגה את שניהם, ובכך הורישו לבנם את
הכסף מביטוח החיים. הוא ידע שהם עשו זאת מפני שנהם אהבו אותו, אז הוא נדר לעצמו
נדר. לעשות עם הכסף רק דברים טובים.
עברה
שנה, והבן הגיע לגיל גיוס. הוא הגיע ללישכת הגיוס, ואמר שהוא רוצה להכנס ליחידה
קרבית, הכי קרבית שיש, אז שיחררו אותו על עודף מוטיבציה. וא ניסה להתקבל
לאוניברסיטה, אבל אמרו לו שהוא טיפש מדי. לכל מקום שאליו ניסה להתקבל, זרקו אותו
מכל המדרגות, וכל מה שרצה לעשות זה להחזיר למדינתו האהובה, שלא גובה מס על רווחי
בורסה, מקור פרנסתו.
עברו
עוד מספר שנים, וגיבורינו כבר מיליארדר שלא משלם מס הכנסה, חי בוילה מפוארת,ומצביע
נתניהו. הוא לא עבד יום בחייו, ולא למד שעה. היה לו אינטרנט בכבלים, למרות שהממשלה
לא מרשה, והוא גם שילם רק על הערוצים שרצה, אבל למרות כל אלה, הוא לא היה מאושר.
הוא היה אומלל מפני שאף פעם לא פגש מישהו שאכפת לו ממנו, מלבד הוריו המנוחים. ועם
כל הכסף שהיה לו, הוא לא היה יכול לשחק ב"עמודו", ועם כל הערוצים שהיו
לו, הוא לא מצא את המעיין שמביא אושר.
ואז, ביום בהיר אחד, עננים כיסו את השמש, וגשם החל לרדת בכל מקום. וכל
זוגות האוהבים בפארק הירקון ברחו אל בתיהם הבורגנים. וכל יושבי בתי הקפה בשיינקין
התכנסו לתוך חוריהם התל-אביביים. ורק בחורה אחת שחיכתה לאוטובוס שעתיים, לבד,
במערב רמת-גן, החלה ללכת בגשם לכיוון ביתה בתל-אביב. ובדרכה חזרה הבייתה, פגשה
הבודדה את גיבור הסיפור יושב לרגלי מבצרו, בגשם, לבד ועצוב. הם התבוננו אחד בשני,
הוא הזמין אותה לקפה, היא עלתה אליו לדירה, הוא הזמין דרך האינטרנט בגדים חדשים
מגוצ'י, כדי שתוכל להחליף את בגדיה הספוגים במים.
ובזמן שהם חיכו לשליח, כשעל גוף האורחת מונחת רק חולצה ארוכה ממלתחתו של
הגיבור, היא התקרבה אל האיש שלא ידע אושר, ונשקה לו. ובאותו רגע, חש האדם אושר, כי
ידע שמצא את מה שחיפש. וכשהשליח קרא את הפתק שהמאושר כתב מבעוד מועד, הוא חייך
לעצמו, הניח את הבגדים על הכניסה לבית, והלך. ושני האוהבים, שבאותו זמן כבר היו
עירומים, עושים אהבה, כבר ידעו מה גורלם.
וכעבור תשעה חודשים, אחרי שהתחתנו בקפריסין והצביעו לברק, נולדה להם
תינוקת. ושני האוהבים אהבו את התינוקת יותר מכל דבר על פני האדמה, והיו מוכנים
להקריב את חייהם עבורה, וכך גם עשו…
–
סחתיין עלייך, נמרוד!
9/5/1999 23:45
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
ידעתי שזה יגיע מתישהו.
קצת לא מלוטש, אמנם, אבל יופי של דבר.
אהבתי, נמרוד בלי י', באמת.
–
יופי של סיפור רק מה הכותרת היא סיפור 'מהחיים שלנו'
10/5/1999 18:27
אביקם.
–
(הודעה ללא תוכן)
–
*******************************************************
אין-דן-דינו….בום
9/5/1999 23:39
ROSE
–
אן-דן-דינו…הצחוק הדהד בראשי
רוזי, את יודעת מה את צריכה לעשות כן…תבחרי
והירח משיט יד לעברי, יד עטופה בכפפה כסופה וזאתי מוכתמת
בדם
אין-דן-דינו
הליצן הביט בי
את משוגעת רוזי, מטורפת ועכשיו היה זה קולי שלי שצחק במעלה
ראשי, כשמתחילים לשמוע קולות , רוזי יקירה, אז המצב רע,,רע מאוד הייתי אומרת
אפילו..כשמתחילים לשמוע קולות דימיוניים
אין-דן-דינו
בקע הקול מחדר האמבטיה שלי, היה כל כך קרוב ולא יכל בשום
אופן להיות מזויף ,,כמו שבשום אופן לא יכל להיות אמיתי
אז אני שומעת קולות…של
ליצנים
?
את יודעת מה את צריכה לעשות רוזי, נכון?
הוא לחש,,והפתיע אותי
בצעקה
תבחרי!
אני לא מבינה, עניתי לו , לא מבינה את הטירוף , מדברת לחלל
הריק, מודעת ולא מודעת בו זמנית
תבחרי
בין מי למי? לחשתי לו, מסתובבת סביב עצמי מחפשת את הקול,
את הדמות שמתחברת לו, מחפשת..הגיון …?
ביני,,לבינו
דיי, צעקתי, מרגישה את נישמתי יוצאת מבין שפתי, ממלאת
ריאותי אויר וצועקת בשנית, והעוצמה מדהימה אותי, והפעם אני שומעת בקולו גם פחד, מן
פחד מעשי..אבל הפעם אצלו, אצל הקול, הליצן, לא אני , לא אצלי..
מי אתה, החלטתי לבסוף לפנות אליו בהיגיון, טיפת היגיון לא
תזיק…ניראה לי
אני,,צחק הקול, הליצן, אני הטירוף
ש ל ך
ועכשיו, ילדתי,,תבחרי, וקולו הפך בין רגע משליו לצווחה
נוראית..
והפעם היה תורי לצחוק
יופי רוזי, אני מדברת עם עצמי, כמובן, ועכשיו עם תסלח לי
ליצן יקר שלי, טירוף קטן שלי, אני קופצת רגע לבית המרקחת ממול, ניראה לי שמישהוא
שכח שם את המירשם,,שלי
אן-דן-דינו
ללחש הקול, לחישה-ציחקוק, הפעם נישאר רק להבין
אני חולמת,,יה, כמובן, טיפשה שכמוני, שתיתי קצת בערב לפני
וזאת ההשפעה, כניראה, אני מקווה, נידמה לי..
את לא חולמת,,רוזי, רוזי,,רוזיייי…תיבחרי
עזוב אותי אידיוט…אתה לא רואה שאתה מפריע לסיוט המושלם
שלי..
שלנו, לחש הקול
לא שלנו, שלי..שלי שלי,,,כי אני רוזי ואני
רוזי האמיתית, השלים הקול את מילותי וגרם לי לבהות בו
בעיניים גדולות, אולי מפוחדות, אולי, בהוקרה
רוזי האמיתית,,חזרתי אחריו
אז..תיבחרי
אין-דן-ד
או, סתום כבר..
ומבט עיניו , והתדהמה שניבטה מהם כאשר זרקתי מילים אלו
לעברו הכו אותי בתדהמה..
את לא תדברי אליי ככה,רוזי…את לא יכולה את מבינה כי
אני…ובכן אני..א א..
וגימגומו המביע פחד וייאוש מעביר בי ציחקוק עצבני
טיפש,,,אתה לא יכול לשלוט בי,,אתה לא יכול לגרום לי לבחור
טירוף יקר שלי,,,
אני לא אבחר בינך לבין
(שפיות)
ההיגיון שלי, אתה מבין? זה האיזון המושלם..
שלי
פיו של הליצן נמתח, התעווט ויצר מן חיוך מפלצתי שנימחק
כעבור זמן קצר והפך להבעה של חוסר הבנה מעורבת בכעס ואולי טיפה של ייאוש לא
הגיוני..
סה לה וי…מותק
תחיה עם זה, כמו שאומרים..
תבחר,,צעקתי לו, וצחקתי
אין-דן-דינו…בום!
הוא נעלם משאיר אותי לבדי..
זה היה ערב מרגש, כולם מסכימים…הייתי שמחה להתעורר
עכשיו..
עכשיו? הכוונה מייד?…
המשכתי להערער בכך..הייתי שמחה להתעורר
חבל שלא ישנתי..
חבל שלא נירדמתי..
חבל שהכל קרה..
חבל שלא חלמתי
אין-דין-דינו…חבל
–
איזה זיון שכל
10/5/1999 0:9
–
מוצלח 🙂
–
אפילו אני לא חשבתי
10/5/1999 0:25
ROSE
–
שזה מוצלח…
בתור משהו אשר יוגדר כזיון שכל, הכוונה.
–
אי אפשר בלי המלה ז. …סוף
10/5/1999 18:25
אביקם.
–
(הודעה ללא תוכן)
–
*********************************************************
פסיקת המים
10/5/1999 16:54
גלילי
–
זרם המים הגואים והעולים אינם מאפשרים לתת לטבע מנוח ,
גועשים הם ,סוערים כאילו מישהו הפיח בהם רוח חיים ע"י נשיפה קלה על כף גב היד
וניעור עדין . כמעשה כשפים.
אני מתבוננת , נפעמת. אפשר להמציא על זה סיפור. לבטח סיפור
אהבה. ככה אני רואה את זה כמשקיפה פאסיבית. ואחרי כל סערה ,אתנחתא קלה, ושוב
תנודות קלות ופכפוך זעיר עוטים מעטפת של רוע וקשיחות.
לסיפור האהבה הזה יש לוודאי כמה נמשלים. אני משתדלת לא
להתפס למשמעויות הצפות במוחי.
מיד אני נרתמת למעשה אבירי של המחשבה- נחוץ כאן גלגל הצלה.
למי אפנה, אין כאן נפש חיה. רק אני והרוח והמים, אני והכוח
האלוהי הפרוש לרגליי ואני משותקת.
אם אזוז אטבע , אני בסה"כ על זיז צר , אם לא אזוז ,
אטבע אח"כ. המים עדיין לא הגיעו לשיא הרוגז.
עומדת. קפואה. טיפות זיעה גסות ניגרות על המצח ליד טיפות
המלח העדינות , יוצרות מולקולות עובדתיות של חום וקור, של פחד ועוצמה , של עדינות
וכוח. שילוב נצחי של ניגודים אימתניים על גופי שלי מול טבע תקפני וחד משמעי. ללא
נקיפות מצפון, ללא מחשבה שניה. עושה את עבודתו ורק אח"כ נח.
איך נקלעתי למצב הזה? מה אומר לילדי הקטן כשישאל איפה אמא.
מה אומר לבעלי? שלא היתה ברירה אחרת?
…רק המים נותרו חיים כדי לאשר את סיפורי.
היא נלחמה על נפשה , אתה תספר אח"כ. היא רצתה לחיות,
תתרץ. אבל בתוך תוכך ,אתה יודע ואני יודעת:
באה מנוחה ליגע ולגוועת.
ושקט
–
גלילי צריכה מציל?
10/5/1999 18:13
אביקם.
–
(הודעה ללא תוכן)
–
זו הצעה או בקשה ?!!?
10/5/1999 20:50
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
יש לי כבר שלשה קליינטים שאני מציל אותם
10/5/1999 23:45
עולש מתל עזקה
–
והם יודעים ש-24 שעות ביממה הם יכולים לבקש את עזרתי. מה
שכתבת עם המים היה נראה כאילו את זקוקה למציל מטביעה. אבל אם את סתם רוצה לשוחח
אני כאן כמעט כל יום. רק תני קצת פרטים גלילי זה לא מספיק אנא גלי-לי קצת ?
–
מה שיש לי לגלות..
11/5/1999 0:25
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
הוא ש….
לה הוא צליל בתוך מילה.
מה נהיית לי, הטראפיסט התורן לבעיות שכוחות מרפא ?
–
שטויות ואת יודעת שכולנו פה מאותה סיבה.
11/5/1999 0:52
עולש
–
לא מחפשים סטוצים כי את זה לא עושים כאן.
אלא מנצלים את ההזדמנות ל…כאן אגב זה לא הכרויות אלא
מהמגירה ל…אלייך.
היום כולן פה נהיו לי קשוחות.יעני.
ואני לא התכוונתי רציתי רק
להגיד שהמומחה לא
יכול היה לבוא.
אגב שמעתי היום את האיש הכי
חכם בארץ.נחשי ???
–
דרעי?
11/5/1999 1:8
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
דרעי?
11/5/1999 8:45
עולש מתל עזקה
–
נכון כי העתונים
כותבים כן על דרעי צדקת תמיד כל כך צודקת.?
–
מוזר שאתה שואל(באנגלית זה נשמע יותר טוב)
11/5/1999 10:54
גלילי
–
האמת היא שפעם הייתי תמיד הצודקת.
גם אם זה לא היה ממש נכון , היה לי חשוב להיות הצודקת.
פשוט נורא אהבתי להתווכח.
היום, בעקבות מס' דברים שעברתי
ירדתי מהקטע של להיות צודקת , ורק כדי לא להכנס לוויכוח.
אתה לא מאמין איזה אפשרויות נפתחות בתקשורת בין אישית ,
ברגע שיורדים מלהיות צודקים.
זה פותח קו הקשבה אחר לגמרי בצד השני , וזה משרת מטרות
נעלות יותר מאשר ויכוח ללא מוצא.
–
עברתי כביש וחזרתי כי צופה אחד בשם גלילי אמר לי
11/5/1999 20:27
עולש מתל עזקה
–
שהוא עבר דברים. מה עברת כביש.?
כל יום אנו עוברים חוויות שנדמה לנו שרק לנו זה קורה
ולבסוף מתברר שלכולם קורה משהו?
אז מה עברת שאת יודעת שלהתווכח זה בכלל מיותר ומה שצריך זה
לשוחח. אז ספרי הרי אני לא אספר לא אחד.!!
גלילי גלי לי.
–
עברתי
14/5/1999 3:45
גלילי
–
סדנא לתקשורת בין אישית שנקראת למרבה הפלא:
פ ו ר ו ם !!!!!
מומלץ בשיא החום בעולם.
–
גלינקה שלי
10/5/1999 19:9
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
גלי, אחותי, אני יושבת עכשיו,
קוראת בפעם השנייה, מקריאה בקול רם, ושוב קוראת, להבין,
להרגיש, לדעת.
את יודעת, כולנו ככה, נרעשים,
מתרוצצים, משתוללים, לפעמים לבד, לפעמים ביחד.
ואח"כ, לוקחים רגע אחד לעצמנו, צועדים צעד אחד
או שניים אחורה, נושמים עמוק ובוחנים.
ולא תמיד טוב לנו, גלילי, ולפעמים זה קשה.
ים, ומים, ושמיים, ושמש בוערת, ורוח, וכל האלוהיות הזו
נשאבת מתוכנו ולתוכנו, ואין סוף.
לא מרימים ידיים, גלי, לא מתייאשים, לפעמים טוב לנו לתת
לטבע לסחוף אותנו, להתנגד זה לא תמיד בטוח.
–
מטורפת שלי בחזרה אלייך
10/5/1999 20:53
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
אל תאמיני לכל מה שאת קוראת.
אין יותר מתעתע ממחזה עיניים…
אני דווקא מרגישה מצויין מתמיד, אם כבר התעניינת.
התחלתי לכתוב משהו וזה מה שיצא.
אולי בבסיס אני בחורה מדופרסת , אך בחוייה שלי אני מלאת
שמחת חיים וג'וי(ינט)!!!!
–
אחותייייייייייי (-;
10/5/1999 21:17
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מאיזה צד?
11/5/1999 0:29
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
נפלא לי שיש לי אחות כמוך.
ואהבת לאחותך כמוך…
זה לא נשמע קצת כמו קללה מלוטשת?
–
המילה האחרונה לא נראית לי כי זה מוכר לי ואני פוסל
10/5/1999 23:52
עולש מתל עזקה
–
זאת מכל וכל. זוהי בריחה מבעיות מסויימות מאוד.
הנה גלית לי כבר חלק מאישיותך. איך את ישנה עם זה שאת
חשי..קית. יש לך כאן מקום להתבטא בצורה שלא עולה כל כך הרבה כסף. אבל לא זאת הבעיה
אלא שאת מאבדת את אישיותך העצמאית והופכת להיות מכורה למשהו ממכר.מנסיון זה רק
מביא בעיות ורצוי להפסיק כמה שיותר מוקדם. לאדם יש כוחות שהוא לא מודע להם.
והוא אינו זקוק לתמריצים גו'ינטיים.
–
לקחת קשה
11/5/1999 0:31
גלילי
noalevi@internet-zahav.net
–
אבא.
–
מהמגירה לדיסק 