אני יוצאת
11/5/1999 18:44
ROSE
–
"אני..יוצאת"
זרקתי עכשיו את המילים הללו כאילו היו כלום, ואולי באמת
היו ככלום , בשבילו, ובישבילי הן היו
(טירוף..?)
התחלה.
התחלה שלי לבד
והעזיבה של הביחד
"צאי..כלבה"
המילה האחרונה נאמרה בלחש, לא היתה מכוונת לאוזני לשמוע,
כמו מילים רבות בתקופה שבה .."ביללינו" יחד, אבל המילה פיספסה את יעודה
והגיע אליי , יוצרת בראשי דימויים, כלבה..זאת היתה מילה כניראה שהוא כל כך אהב,
הרי הוא נהג להזכיר אותו לפני פעמים רבות כל כך..
פעמים רבות מידי..
המילה האחרונה, היתה טעות, מצידו, אילו רק היה יודע את
כוונותי,,אילו רק היה יכול לקרוא את מחשבותי,,בוודאי שלא היה נותן לי לצאת..ובראשי
כבר עולה התמונה,,החיוך הנוראי שלו, חצי מת, לפעמים מעורר רחמים ועם זאת מעורר
אימה
החיוך שלו קרוב אליי,,עד שאני יכולה להרגיש את הנשימה שלו
על פני, אדי האלכוהול נושבים
(1)
מעלים בי בחילה..שיט..חשבתי לעצמי, זה כל מה שנתתי לעצמי
לחשוב
שיט …מצב מזוין
ואז עלה על פני גיחוך..אני כל כך רגילה למצבים האלה,,כל כך
רגילה, וזה כל כך
מסוכן
בואי הנה רוזי, אני דואג לך,,אנחנו צריכים לדבר,,עכשיו..
לדבר אצלו היה משהו קצת שונה משיחה תרבותית בבית קפה ואת
זה אני כבר גיליתי..מזמן
רוזי…בואי
הנה!
גונחת מכאבים, אך לא מהנאה, מקווה שהכל ייגמר בקרוב, נזהרת
כל כך…שלוש פעמים השנה, מצאתי את עצמי מתרצת שברים בפני רופאי המחלקה, שהפכה
להיות כביתי השני, שלוש פעמים השנה הם היו בודקים פעם שניה
"את בטוחה..?"
עם הבט הדאגני הזה בעינהם..אני לא צריכה את זה ממכם..הוא
כבר דואג לי מספיק
יותר מידי
"אני בטוחה"
בסופו של דבר אני מוצאת את עצמי מכורבלת בפינת החדר,
מחזיקה את ביטני, נזהרת שלא להקיא על הריצפה, מהמהמת לעצמי ניגון ישן כניראה שאבא
נהג להמהם
כשהוא דאג לי…
מעבירה אצבע על רגלי,,שבורה,,הבן זונה
(2)
"למכולת…"
אני לוחשת, מוסיפה, כל יום שני בשעה המסוימת ההיא, נהגתי
לצאת, למכולת, הוא ידע את זה,,הוא עקב
ולא היה בי שום ספק שלפני שזרק לפני את שתי המילים הקודמות
הוא הביט בשעונו ואם לא די בכך, גם בלוח השנה..ואני ידעתי, וחשבתי, הייתי נקבהף
כמו שהוא נהג לכנות אותי..בנוסף, אבל מה שבהחלט לא הייתי זה, טיפשה, עוד משהו שהוא
ידע, אך בחר להתעלם
כניראה, אם אבא לא סיפר לכן גבירותי, בשעה שהוא…דאג,
אנחנו המין החלש..הידד
בידיעה שהוא מצפה לכך שאני אשוב בעוד שעה קלה, עם שקיות
הניילון, ואולי..שקיות הנייר
ללא שום עזרה מצידו, ואתחיל להכין את ארוחת הערב שלו
מה שבוודאי יצתרך להיות לא משהו מפואר,,משהו כמו
(3)
הוא מכין לעצמו
סנוויץ…
בעודי ישובה מכופלת בפינת החדר, אני שומעת את דלת המקרר
נפתחת,,נסגרת,,את כלי המטבח,,אחרי הכל הוא סיים לדבר איתי בדיוק לפני שעת
הארוחה,,הגיוני שהוא יהייה רעב…בעוד נוזל החיים האדום יוצא ממני הוא נעמד מולי
עם הארוחה ..ומחייך,,אני דואג לך רוזי, באמת
(4)
סנוויץ, או משהו כזה,,אולי הוא אפילו יכן לבד כשישים לב
שאני לא חוזרת , בדיוק בזמן
מחשבה דיי מגוחכת, הלא כך?..הרי אני יודעת טוב מאוד שאם
ישים לב שהשעה מתאחרת ואני לא שבה, הוא יעזוב את הבית,,ויצא לחפש אחרי..וכשהוא ימצא
אותי
אם הוא ימצא אותי
הוא ידבר איתי,,כי הוא דואג לי,,כל כך
וזה יכאב
"עדיין לא הלכת..?"
נזרק אליי מקצהו השני של החדר, אם הוא רק היה יודע , בעודו
יושב, מביט בטלויזיה, ואם נדבר בהגדרותיו
בעודו צופה, בידידו הטוב של האדם, אם הוא רק היה יודע מה
עובר בראשי,,אם הוא רק היה יודע שבעוד שישה שעות מהזמן המדויק של עכשיו הוא ימצא
את עצמו מחפש אחרי..
הושטתי ידי לדלת הדירה, מבחינה בכתם דפ כתם, מגויך אשר נח
על חולצתי, חשבתי שאפי הפסיק לדמם, מילמלתי לעצמי..אחרי האגרוף האחרון
(5)
הוא שם שקית של כרח על אפי, כאשר הוא הבחין בכך שהדימום
היה גרוע, מכפי שהוא חשב, הוא ציפה שתוך מספר שעות הדימום יעצר, ולאר כמה ימים בהם
שכבתי, מדממת, על הספה
שלא תלכלכי את הספה..רוזי
הוא ידע שזה רציני,,,וכך היה הביקור הראשון שלי בבית
החולים, באותו שנה.
(6)
הייתי בטוחה שהדימום נעצר, וטיפת הדם הבודדה הזאת יצרה כתם
לא נעים למראה על חולצתי, אפילו שלא משככה את עיני האנשים, כי היתה קטנה בכדי כך,
עברה בי הבחילה והצורך להחליף,,אבל ידעתי שאין לי את הזמן המבורך הזה, ולכן יצאתי.
סוגרת את הדלת מאחורי, מביאה בכפות רגלי, נעלי הבד שלי,
לבן חלק, הכל היה לבן בבית שלנו
שלו
הכל היה צריך להיות,,,חלק
(7)
מביטה באגרוף עף לכיווני כאשר הוא גילה שכיסוי המיטה
מלוכלך…כניראה מהלילה שעבר
(8)
על כתפי נישא התיק, ועל אצבעי הטבעת
היה מוקדם מידי בשביל להורידה, הוא אהב לבדוק, הוא היה
חשדן, הוא היה טוב ב…לדאוג..
בתיקי היה מונחים ארנק, מסרק קטן, מראה, שפתון..גומיהה
ואולי קבלה או שתיים שנחו שם, פשוט ככה.
בארנקי, כרטיס האשראי
שלו
אח,,לעזאזל, מה תידעו, שחכתי להחזיר את הכרסיט לבן זונה
הקטן..כמה שהוא היה קשור לכרטיס הזה
גרם לי לפצוח בצחוק מסוים
הטיפש כניראה לא היה טוב בזה, כל כך
(9)
הכל חוזר אליי עכשיו, כשאני צופה בנופים חולפים לפני,
שעתיים ועשרים דקות אני ישובה באוטובוס הזה, את כרטיס האוטובוס לא קניתי בכרטיס
האשרי,,אם יש משהו שהוא לימד אותי, אל תתני להם להתחקות אחריך , ואני הקשבתי
ולמדתי, כמו ילדה טובה
מביטה בעצים הדוממים, ובמשבי הרוח החלקיים שעברו מולי מידי
פעם..מביטה וניזכרת
וכותבת
כדי שלא אשכח
אני יוצאת,,לחשתי לעצמי..ומיד לאחר מכן פרצתי בצחוק
מטורף..
הדבר האחרון ששומעות אוזני לפני שעצמתי את עיני, פעם
ראשונה בחיי, בשלווה היה..
אמא, למה האישה הזאת צוחקת..אה?
הייתי עונה לך על זה ילדי, עברה בראשי המחשבה, אך לפני
שהספקתי להבין גם אני למה נרדמתי ובשינה הסיוט חזר אליי,,מחדש
–
תקציר החדשות
11/5/1999 21:41
ליתוספרה
iasap@hotmail.com
–
איש רצח אישה ששכחה לשים מלח בסלט
בן שלוש עשרה אנס בת תשע במשך שנה אחת
איש התאבד כשבדקו שהוא יהודי בגלל שקראו לו מקסים
חבר כנסת בנה בית על חשבון משלמי המיסים
ילד התאבד בגלל אבא שנתן לו מכות
אישה הזניחה תינוק עד שהוא כבר לא יכל לבכות
עשרים וחמישה הרוגים בתאונה כי לנהג עייף אין כח
ילדה אחת בבית קוראת עיתון ורוצה לברוח
–
בוקר טוב
11/5/1999 22:13
כוכב נופל
–
וברוכה הבאה לעולם
–
בוקר מצוין
11/5/1999 22:18
ROSE
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
עושה רושם שלליטוספרה הבקר לא כל כך זורח
11/5/1999 22:36
כוכב נופל
–
(הודעה ללא תוכן)
–
בניתי תמונה בראש, היה נחמד,מאוד
11/5/1999 22:13
–
מאוד
–
סיגנון הכתיבה שלך מזכיר
12/5/1999 14:6
נעמי
–
את סיגנון הכתיבה של סטבן קינג, אותו אני מעריצה עד מאוד,
אי לכך זאת בהחלט היתה מחמאה
–
הרשי לי לגחך 🙂
12/5/1999 15:21
ROSE
–
אבל לדעתי יש לי דרך ארוכה מאוד לעשות עד שסיגנון הכתיבה
הלקוי שלי יזכיר ניצוץ קטן ככל שיהייה לכתיבה של סטיבן קינג, ובכל זאת, תודה
–
**********************************************************************
משהו טוב
11/5/1999 22:41
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
משהו
טוב – מאת נמרוד צפנת
כל
אחד עשה בחיים שלו, לפחות פעם אחת, משהו טוב. לא סתם טוב, אלא משהו ממש טוב. אני
רואה דוגמאות לזה כל יום באמ. טי. וי.; אנשים עשו שיר אחד טוב, או מצליח, וזהו.
אבל רק אחד, וזה מפליא. למה? כי אם יש להם פוטנציאל לעשות משהו אחד טוב, אז למה לא
שניים, ויותר? ואני תוהה לעצמי, מתי אני אעשה משהו טוב. אבל משהו ממש טוב. משהו
שיפרסם אותי. אני רוצה לקבל את חמש עשרה הדקות של התהילה שלי. ואז, עולה בי מחשבה
שמעוררת בי צמרמורת: מה אם כבר עשיתי את אותו דבר טוב, ממש טוב, ואני לא ידעתי, לא
שמתי לב? אולי.
–
אני דיי בטוחה שכשזה יגיע, אתה תשים לב ואם לא
11/5/1999 23:22
ROSE
–
מישהוא אחר ישים לב בשבילך
–
מה ? להעביר זקנה את הכביש זה כבר לא טוב ?
12/5/1999 0:17
דיוניסוס
–
שיר טוב באמ.טי.וי זה האמתלה ? שומו השמיים, ריבון עולמים
(דיוניסוס מתחטא)
–
זה-עתה כתבת משהו טוב. מאד "נמרוד-צפנתי". מאד.
12/5/1999 0:19
המשורר הכי טוב בפורום. עובדה.
–
(הודעה ללא תוכן)
–
נמרוד תודה על הדברים שאתה כותב
12/5/1999 12:14
עמית
amit_r@excite.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
כבר פעמיים שיצא לי
12/5/1999 20:49
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
להציל שבלול שזחל לו על אמצע הכביש
(הרמתי אותו והעברתי אותו לצד השני).
זה נחשב מעשה טוב?
–
זה היה בכביש המהיר?
12/5/1999 22:9
ROSE
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
לא, ליד הבית שלי.
12/5/1999 23:0
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
זה נחשב פחות???
–
ובכן עצרת פעם לחשוב
13/5/1999 17:43
ROSE
–
שאולי היצור המסכן בכלל לא רצה לעבור לצד השני ואת הסטת
אותו באכזריות מדרכו?
–
זה היה הכיוון שלו, אני בטוחה.
15/5/1999 20:51
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
*************************************************************************
אבודה
12/5/1999 0:31
אבודה
–
אבודה בתוך העולם,
אבודה בתוך עצמי
מחפשת את כולם,
מחפשת אף אחד
מחפשת אהבה
מחפשת אהוב ושם דבר איני מוצאת
פרט לשלט – התחלה…
מסתובבת סביב כולם,
סביב עצמי
וחוזרת לנקודת ההתחלה
אבודה
–
******************************************************************************
יש לי חלום…..
12/5/1999 1:40
–
……..הם רודפים אחרי.
חבורה של עשרה אנשים חסרי פנים לבושים בשחור. יש לי הרגשה
שיש בי משהו שהם רוצים אבל לא כל כך ברור מה.
אני רצה בכל כוחי יודעת שאם אתפתה לעייפות משהו רע יקרה . קצב נשימותיי הופך איטי
מעיד שלא נשאר בי עוד כוח, עוד מעט ואעצור.
……..הם תופסים אותי בסימטה חשוכה, שנראית כמו הסימטה
ליד בית הורי. ככל שהם מתקרבים הטשטוש
גובר ואני רואה אותם דרך משקפיים הפוכים.
במקום לפחד, לא מרגישה דבר.
ריק מולט משולל כל
פחד או חת , מעין מוכנות להתמסר.
עייפות פושטת ומשתלטת על גופי אני שומעת דיבורים רחוקים
כמו הדים עמומים מנסה להתמקד אבל לאט לאט מתחילה לשקוע……….
……..כשאני פוקחת
עיניים אני בחדר לבן על שולחן ניתוחים כשאור פלורסנטי מסנוור מכה בי ,ראשי
סחרחר. מרגישה שמשהו שונה אצלי אבל אני לא מצליחה להבין מה.
…..אני בבית, החברים הלכו. יושבת בסלון לוגמת עוד לגימה
מהתה שהספיק להתקרר. מכבה אורות במן טקסיות שגרתית ועולה במדרגות לכיוון חדר
השינה. חשק עז מתעורר בי לכתוב , יצר שנשאר כבוי מזה שנים, יושבת אל השולחן מוציאה
עט ונייר ומתחילה….
…….כאב עז מתחיל לתפסני ולא מרפה. אני מרגישה מנוטרלת
ללא יכולת תנועה. מוקד הכאב לא ברור אני מנסה לאחוז בעצמי בגדי מציקים מגרדים העט
נופל….. ואז……..
………מגלה שלכל אורך גופי יש רוכסן. אאנני שולחת יד
רועדת מנסה להתיר את תוכי מעצמי…..
חוטים אדומים ירוקים שבבים צ'יפים ומתכות. אני מוכלת בהם,
הם מכילים אותי .
דוקטור, דוקטור?
שמישהו יפעיל אותו עוד לא נגמרה לי השעה …..
–
תגובות הזתיות ברורות
12/5/1999 2:13
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
…לסם
בשם אל אס די, הידוע בשמו היותר מוכר "אסיד". את הסם צורכים בשתיית הסם
מעורבב במשקה, או במציצת קרטון ספוג בסם. הסם אז נספג בגוף דרך בלוטות הטעם, דרך
הרוק הנבלע, דרך מערכת העיקול וכמובן, דרך זרם הדם. סם ידוע זה גורם גם לתופעה
הקרויה "פלאשבקים", הבזקים מן העבר, לרוב מאותו מצב שהמשתמש היה בו
כשהשתמש בסם, מצב הקרוי בפי העם "טריפ" ו"סוטול". הסם מסוכן
וממכר, ואסור על פי חוק במדינת ישראל. ראו הוזהרתם.
–
🙂
12/5/1999 2:45
דודה ת.
–
(הודעה ללא תוכן)
–
נמרודי סחה על הדמיון המפותח
12/5/1999 11:24
–
אבל זה נכתב על פי חלום ולא הזיה. צר לי לאכזב לא נמנית על
קהל " עלה ירוק " ושוטויות אלו , אפילו לא סיגריות פשוטות.
מה גם שלחלום הזה הייתה משמעות מהותית. קרא שוב ואולי
אפילו אתה תגלה אותה…
בהצלחה.
–
מה עוד שמס הכנסה עיקל לו את הידע….
12/5/1999 23:2
דרלה
–
כלל לא נורא להיות בור, אבל להתפאר בכך ?
–
אני מתנגד לכמה דברים שנאמרו פה:
13/5/1999 0:8
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
א. אני לא בור. אני אספסוף.
ב. כל מה שאני אומר, לרוב, נאמר בידידות, וברוח טובה.
ג. מס הכנסה לא עיקל לי שום ידע. הרי אי אפשר לעקל משהו
שלא קיים, נכון?
ד. לכו להזדיין כלבים. מה הקשר לחוסר ידע? האם אי פעם
ניסית אל אס די? על מה מבססים פה את האימרה שאני בור, על סמך מזג האויר?
ה. יום מצוין לכולם.
ו. נ.ב.: ולכל מי שקורא לי "בור" או "חסר
ידע", הייתי מעוניין לקיים מבחן אינטיליגנציה כלשהו, ואז נראה מי הוא מי,
ובאיזה נסיבות. שנה טובה
–
ההתנגדות נדחית! (:
13/5/1999 3:57
–
(הודעה ללא תוכן)
–
זה בגלל שאני מזרחי, נכון?
13/5/1999 22:16
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 