בוקר טוב עולם!
23/5/1999 13:44
LoneStar
–
שביזות יום א' מהולה בשרב כבד נמתחה בין עפעפיי הדביקים.
הבטתי על העולם בתועבה.
הוא החזיר לי מבט משתלח שגרם לי להשפיל את עיניי לכוון
הרצפה המנוכרת של חדרי הקט והמהביל.
קפה! הבליחה במוחי התובנה המיידית, פרי ביאושים של אונתי
הרציונאלית המסרבת לאבד תאים בשעת מצוקה כדוגמת החום הכבד ששרר בין תאי שכנתה.
בצעד מהוסס ורוטט קמתי את זיעת מיטתי והובלתי עצמי בכח
בלתי נסלח אל עבר מקום משכנו של החפץ הסהרורי האוחז בקרבו את החלב היעודי לקפה.
המקרר הזה – לא רק שאינו מפיץ קור בשעת שרב קשה זו לעמנו, הוא גם אינו מכיל בקרבו
יותר מארבעה בקבוקוני רוטב עבש משעות אפלות בהן נצרכתי להכין לי ארוחות שחיתות.
החלב שהיה פה מלפני עזיבתי את הבית יבש מזמן על דפנות הקרטון הקל למגע שאחזתי ביד
קמוצה.
ראשי הגיב בחבטה רעשנית על מדף הביצים הסרוחות מימיני
ופספס בכך רק במילימטר ורבע את קליפות הביצה שהיו דבוקות באחד מהתאים.
מתעורר מעוצמת החבטה, פקחתי את עיניי שוב לראות את העולם
האדיש למעשיי. בתגובה הוא פשוט שתק והזרים לכווני בריזה רעננה וחדשנית של חמסין
דביק ונוגה.
זה הרגע בו החלטתי לסחוב את נטיפות גופי אל עבר מתקן
השטיפה המג'ויף ששכן בחדר הסמוך. כבר בכניסה לחדר נזהרתי מטעות בוקר מדאיגה במיוחד
העלולה להתרחש בשעות קשות אלו של הבוקר. הזרת הימנית שלי התקפלה בחדווה למשמע
הרעיון שלא תאלץ לפגוש בצורה טראומתית את משקוף חדר השטיפה כבעבר ואילו חברתה
השמאלית כמו ניסתה להזכיר לי שגם היא קיימת, רעדה קלילות וחזרה למקומה.
התבוננתי בחמלה בבבואתי שנישקפה אליי מהאסלה המחורצת שנחה
בשלווה עצומה מול הדלת. זכרתי שיש מטרה אמיתית כנראה בהגעתי הנה, אך טרם הצלחתי
לגבש דעה מוצקה על מטרה עמומה זו. בפרץ של חוסר אונים משווע נפל ראשי אל תוך לועה
המזדקר של האסלה השלווה ומיד הבנתי שזו לא הייתה המטרה שלשמה הגעתי הנה. הקרירות
הנעימה של המים הפיחה תקווה חדשה בעצמותיי וראשי עלה לראשונה הבוקר חזרה למקומו
הקבוע.
בוקר טוב עולם!
–
למרות ששפתי סדוקות מהשרב הכבד…
23/5/1999 14:57
המסכה
–
ומשום כך אני ממעטת במילים,
גרמת לי להרביץ כזה חיוך!!!
🙂
–
wow
23/5/1999 19:43
נער
–
כל מה שרציתי להגיד, אמרה המסכה.
יישר כוח!
–
********************************************************
אין לי מושג מאיפה זה יצא…כנראה מהחום הכבד ששבש
23/5/1999 15:47
המסכה
–
דעתי…
כשלוחצים על המתג,זה נגמר, כך הם אומרים.
ואני יודע,
שזה לא כך.
בתוך עולם האשליות ישנו פתח קטן למערונת נחמדת,
שם תפגוש דרקון, או גמד.
הדרקון טוב הלב,והאדיב, יראה לך את הדרך לאוצר.
הגמד הרשע, רק יוביל אותך למעמקי המבוך המכונס בעומק,
ותאבד דרכך.
יש פיסות מציאות בין עולם הדימיון המופרע הזה.
החכמה היא לאחותן יחד,
ולא לתת להן לחמוק,
בעקבות הגמד.
תן לדרקון, שומר הסף, להוליכך בדרך חתחתים.
אם הצלחת במשימה,
תגלה בין ערפילי הוירטואליה, עולם קסום ונעלם.
בינות יער אבות ומשריש יואר שביל זהוב,
ונעליה של דורותי ישאוך להיכן שרק תחפוץ…
כשלוחצים על המתג, זה נגמר, כך הם אומרים.
ואני אומר,
שזה רק מתחיל.
–
וכל התחלה זהו סוף חדש…
23/5/1999 16:41
גלילי
–
(הודעה ללא תוכן)
–
*****************************************************
אהוב יקר לא עצרתי אפילו לראות כמה זה עולה לי….
23/5/1999 16:32
לידיה
tal_a@clalit.org.il
–
אהוב יקר לא עצרתי אפילו לראות כמה זה עולה לי….והיום 4
חודשים אחרי..אני רואה כמה זה עלה לי, כמה כאב , כמה שעות ללא שינה, כמה דמעות,
כמה יגון….
והיום.. 4 חודשים אחרי 120 יום שעברו…אני מחייכת, כמו
חיוך של תינוק בפעם הראשונה…ומבינה שהמחיר היה יקר מידי, כמעט קטלני..ואתה לא
שווה את זה כל כך לא שווה,
והיום 4 חודשים אחרי אני מבינה, שהענקתי למי שלא היה ראוי,
שלא ידעת להעריך את מה שהיה לך
והיום 4 חודשים אחרי אני מבינה שאף פעם לא אהבת אותי ושאתה לא יודע מה זה
לאהוב
והיום 4 חודשים אחרי אני מבינה שאני לא אשמה אלה אתה!
והיום 4 חודשים אחרי אני מחזירה לעצמי את כל מה שאבד
כשהלכת
והיום 4 חודשים
אחרי אני מוכנה לפתוח את ליבי למישהו
אחר..שידע להעריך זאת
והיום 4 חודשים אחרי אני שואלת את עצמי..האם באמת הייתי
מאוהבת בך או שמא מאוהבת באהבה..
והיום 4 חודשים אחרי, אני חזקה פי כמה כי כשאני נופלת מהר
התקומה חדה יותר
והיום 4 חודשים אחרי…אני מרגישה שמחה, על שהצלת את חיי
ביום שהלכת
והיום 4 חודשים אחרי..אני עוצרת אהוב יקר וחושבת כמה זה
עלה לי..וזה עלה יותר מידי…
אז היום 4 חודשים אחרי, אני מרגישה שלווה , ואושר ומודה לך מודה לך שלימדת
אותי, שיש דברים בחיים שהם פשוט יקרים מידי
תודה אהוב יקר
–
עולה,עולה לנו…
23/5/1999 17:5
המסכה
–
יזע,כאב דמעה הם הזהב החצוב ממכרות הנפש.
ו..אוי, כמה שזה עולה לנו…
–
***********************************************
נגעת בי בעמקי הלב
23/5/1999 16:40
עופר
ofer@onyx.co.il
–
נגעת בי בעמקי הלב
ונגיעתך שרפה אותי כנחשולי אימה
את אצבעך שלחת ובתוכי נגעת
לא מתייראת מן השאלות והכאב.
יופייך הפך אותי אדם אחר
וזוג עינייך הנוגות עקדו אותי
נוגעות בתוך תוכי לנצח
דומעות ומטריפות.
משתיקתך הבנתי כמה העולם אחר
כמה עוצרות בך הדמעות
וכמה אין בי כח לבקש אותך
אלי.
נגעת בי רק להרף
כפרפר לוחך עלי כותרת
ונגיעתך המסה את תוכי
כפחד.
–
היה שווה לחכות.אהבתי.
23/5/1999 17:7
המסכה
–
(הודעה ללא תוכן)
–
*****************************************************
אף צללית לא נותרה לי
23/5/1999 17:19
עופר
ofer@onyx.co.il
–
אנשים חוצים את חיי
לאורכם ולרוחבם
מותירים עקבות,
לפעמים סימנים
שאינם נמחקים לעולם.
הנשים בחיי –
חלקן כבר שנים בתוכי
חלקן רק נגעו ולרגע הרטיטו
סימנים של אש בי חרטו –
לעולם
אנשים שחצו את חיי לאורכם
נעלמו כשקיעת החמה לעת ערב
חוזרים בי פתאום כתמונות ישנות
מצהיבות, שאינן נשכחות לעולם.
אנשים שעברו את חיי לאורכם
נדמים לי פתאום כאינם.
אף צללית לא נותרה לי
לזכור את המר.
אנשים חוצים את חיי
לאורכם ולרוחבם
ואני במרכז – תוהה.
–
אה. לא מצאת דרך יותר ברורה לומר זאת?
23/5/1999 21:17
ציידת תנינים
arielne@inter.net.il
–
תמיד אמיתית.
–
יפיפה. מיותר לציין
שאהבתי.
23/5/1999 23:9
המסכה
–
(הודעה ללא תוכן)
–
*******************************************************
אורי ברוכין
23/5/1999 17:48
guess
–
אתה עדיין עסוק?
אתה עדיין מהפך פסיכולוגים קבורים?
ולא שותה יין עם אותם חברים?
מתי נפגש? מתי נשתוק על אותם הדברים?
מתי נראה סרט? מתי אתה גומר לעבוד בערך?
הושגה פריצת דרך?
–
את האמת
23/5/1999 18:7
עוגי
–
ציפיתי לקצת יותר בגלל השם שלך
אבל בכל זאת יצא חביב לאללה
נראה לי שיש לי בעיה עם האורך
כלומר דו השיח לא שיקף בשבילי לפחות תמונה ברורה מספיק
נראה לי
טוב זהו
נ.ב
אל תשכח להצביע לי
–
מה גורם לך לחשוב שמדובר בדו שיח?
23/5/1999 18:20
guess
–
ואחרי איזה ציפיות בדיוק ציפית שאני אמלא?
ולמה לי להצביע לך לכל הרוחות????????
–
I Seek You
23/5/1999 21:58
אורי ב.
uriba@netvision.net.il
–
בנטיות האקסביסיוניסטיות שלי אני כבר שולט לא רע.
באחרות כרגיל – לפעמים יותר, לרוב פחות.
ולפיכך:
ICQ בית
= 5017551
ICQ יואל
= 14140013
ס?
או שלא…
–
כן, זה נכון.
24/5/1999 14:30
guess
–
הקץ למיסטיפיקציזם. אין לי icq, אני
מוצצת דם בעבודה.
תהיתי אם…?
–
בטח. למה לא.
24/5/1999 14:36
אורי ב.
uriba@netvision.net.il
–
עכשיו, כשאני תל-אביבי, הכל הרבה יותר פשוט.
שלחי לי את הטלפון המעודכן שלך לאי מייל. נדבר.
–
וואלה פשלה
24/5/1999 3:2
עוגי
–
איזה קקי עולם
–
********************************************************
אין לי מושג (סתם משהו
של רגע) נ.ב בקרוב הג'ינגל
23/5/1999 18:0
עוגי
–
יום חמישי, חם, פקק, שעה 1 וחצי בצהריים ומה שחסר זה שאיזה מניאק ידפוק לי דו"ח
סתם כי משעמם לו בפקק.
יום חמישי, חם, פקק, קצת יותר מאוחר ושום דבר כבר לא חסר.
יום חמישי חם, פקק, שעה 1 וחצי בכביש אך למזלך את הולכת על
המדרכה ומה שחסר זה הוא שיבוא לאסוף אותך.
יום חמישי, חם, פקק, קצת יותר מאוחר, את נכנסת למכונית שלי
ומדליקה מזגן.
יום חמישי, חם ומה שחסר לה זה שאמא שלה תבקש ממנה לעזור לה
לשטוף את הבית.
יום חמישי, חם, קצת יותר מאוחר ומה שעוד חסר זה שאמא שלך
תבקש ממך לשטוף שוב את הבית.
יום חמישי, חם, פקק, הרבה יותר מאוחר ואני חושב איך לא
חשבתי קודם על רעיון המזגן.
יום חמישי, חם, נוסע הביתה בתנועה מגמגמת.
יום חמישי, חם, תנועה מגמגמת ומה שלך חסר זה שימלה שלא
הגיעה עדיין לחנות.
יום חמישי, חם, הרבה יותר מאוחר ממאוחר והשמש עדיין תלויה.
יום חמישי כבר לא ממש חם לה ודבר לא חסר.
יום חמישי, הוא מגיע, היא מוכנה הם נוסעים.
יום חמישי 2 חיילי מג"ב פורצים לדירה יחד עם חייל
נח"ל ומרססים את האזור בזיוני שכל על המכות שהם דופקים לערבים.
יום חמישי, רועי לא רוצה להשמע כמו מג"ב אהבל ומשנה
את הגירסה.
יום חמישי היא בבית ישנה
יום חמישי מתעוררת בחדר ממוזג רוחות ונזכרת בתערוכה שבכפר
נחום
יום חמישי מתעוררת בזרועותיו וחושבת על כפר נחום.
יום חמישי, הוא עדיין ישן.
יום שישי, בוקר, מנסה לדחות את הנסיעה ומצליח.
יום שישי עדיין מסטול מהיום הניפרם.
יום שישי מוותרת על כפר נחום.
יום שישי עדיין מקווה.
יום שישי מקבלת טלפון ובצד השני עונה גבר צעיר.
יום שישי מקבלת הזמנה .
יום שבת, אוויר מחניק מיאוש, תיקווה, שמחת ניצחון ובכי
תינוק מהבנין ממול, אני לא נוסע.
יום שבת ולא נוסע גם אם הן יפרדו ממני
יום שבת היא לא נוסעת.
יום שבת שוקלת לדבר איתה.
יום שבת את עדיין בבית.
יום שבת, ואת יושבת בשלך.
ערב יום שבת
–
מזל שהגיע יום ראשון
23/5/1999 18:53
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
היה מתיש כל הסופשבוע הזה לא רק לי, מסתבר.
–
הגיע הזמן לרסס את המוזות הדביקות במשב שלג רענן
23/5/1999 23:5
LoneStar
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מעניין לעניין באותו עניין
24/5/1999 15:18
גלילי
–
רציתי
ביום ראשון
לנסוע
ביום שני
לטיול
ביום שלישי
אבל ראיתי
ביום רביעי
שמחר כבר
יום חמישי
אז החלטתי
ביום שישי
להשאר בשבת בבית!!!!!
–
מהמגירה לדיסק 