מדהים
26/5/1999 1:19
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
מדהים איך שסיפור אחד יכול לגרום לי להרגיש טוב כל כך עם
עצמי.
מדהים שדווקא את הסיפור הזה אני לא כותבת, אלא חווה בימים
האחרונים.
מדהים שזה מסוג הסיפורים שבטח כן הייתי ממציאה, אם לא הייתי
חווה.
כל מה שרציתי אי פעם-קורה לי עכשיו. החיבוקים, והנשיקות
הקטנות בצוואר, וההתרגשויות האלה של התחלה חדשה, והביחד כששרועים במיטה ורק
מסתכלים בעיניים בלי לדבר, ובעצם אומרים המון, ויש את ה"להחזיק ידיים"
בלי שום סיבה, והרגשה נהדרת, ושימותו הקנאים, וכן, טוב לי, וכן, מזמן לא הרגשתי
ככה, וכן, אני חושבת שאני קצת מאוהבת.
וטוב לי עכשיו, ואני רגועה, והלב שלי מלא במילים שאני רוצה
להגיד לו בפעם הבאה כשניפגש, וכבר מתכננים לנסוע יחד לאיזה פסטיבל בירושלים
בשבת(שמעתי יהיה מגניב-תבואו).
הוא חושב שאני נהדרת, והוא צוחק מהבדיחות שלי, וכשהוא
מחזיק לי את היד אני פשוט יודעת.
והידיעה הזו עושה לי כל כך טוב. פשוט ככה.
–
תודה
26/5/1999 1:53
schnitzel
–
תודה שהראית לי שמה שיש לי עכשיו בידיים הוא נפלא.
תודה שהינית אותי מחיפושי שוא של עדויות לסימנים רעים במע'
היחסים שאני מצוי בה כרגע ועכשיו.
תודה. אני אוהב אותך על כך 🙂
ואל תגידי "על לא דבר" כי זה שווה מבחינתי
המון. המון.
ביי
–
תהיה:
26/5/1999 2:3
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
האם את מאושרת, או שאת מאוהבת? איך היית מגדירה את זה?
(וסליחה על זה שאני משחק את תפקיד ההורס מסיבות…)
–
אני כל כך שמח בשבילך
26/5/1999 2:27
את יודעת מי
–
שרק יהיה לך הכי טוב בעולם.
–
אבל אני לא יודע. תספר/י לי מי את/ה!!!!
26/5/1999 2:30
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
תשלח/י לי לאי מייל
jarvis@netvision.net.il
–
מקסים!!!!! כמוךךךךךךךך ומגיע לך מגיע לך מגיע לך
27/5/1999 0:22
מאי מיאו
–
(הודעה ללא תוכן)
–
************************************************
צעקות בראש
26/5/1999 1:37
schnitzel
–
צעקת עלי הרבה
והיה לי קר
אולי אם הייתי מתרגל
מתישהו אז זה לא היה
לי כ"כ מוזר.
לא שהתנגנה לי
מנגינה מוזרה בראש
או משהו
אלא שפשוט
למדתי כבר לא
להקשיב.
השלכת עלי את
הרצונות שלך
ואת הציפיות
וזה היה כבד.
וזה היה כבד.
כבד מאוד.
אבל הפעם היחידה שזרקת ולא פגעת
היתה כשהתרצית
ממני.
החטאת לי את הראש
בקצת.
אילו היה לי שקל
על כל פעם
שצעקת ועל כל פעם שפחדתי
הייתי מחפש לקנות לך מעט
ביטחון עצמי
ועוטף בו אותך עד
שתחנקי.
כי כבר אי אפשר
כך להמשיך.
אמא.
–
אתה אוהב שניצל?
26/5/1999 2:0
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
האם אתה החייל האבוד מהפרסומת של "שניצל
עופטוב"? כי אם כן, יש לי פסיכולוג נהדר בשבילך. קוראים לו ה-ק-ב-ן!
–
קב"ן זה כבר לא אקטואלי
26/5/1999 2:6
schnitzel
–
ותודה על העידוד, חבר יקר
רק שההפניות הפסיכולוגיות שלך לא משהו
–
כן אני יודע
26/5/1999 2:7
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
כנראה בכלל זה אני לא קב"נ. פשוט הייתי אצל קב"נ
שלשום, וזה הותיר בי טראומות. אז כנראה שקרבי אני לא אהיה בכל זאת. שיט.
–
טוב לא נורא
26/5/1999 2:17
schnitzel
–
לך תקרא איזה שיר שכתבתי : "שלושה ועשרה ומאתיים
סוסים" …השם הינו שרירותי לחלוטין
ואין בו שום קשר לתוכן השיר.
השם המקורי הוא "השראה"
תגיד מה אתה חושב…זה למטה בדף…
ואם בא לך שאני אשלח לך איזה סיפורים קצרצרים-
LET ME KNOW
נשתמע
–
וכי למה לא תפרסם אותם?
26/5/1999 2:20
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
נהיה נדוש כבר להגיד שאהבתי, אבל בלית ברירה…
26/5/1999 2:12
מוזה
–
כי ביקשת, ובצדק, כי חשוב שתדע שאהבתי את זה במיוחד, ובכלל
אני עוקבת אחריך (תזהר!)
–
אני חייב…
26/5/1999 2:20
נער
–
לומר לך, שלהגיד אהבתי, זה לעולם לא נדוש.
– אם רק כולם היו
אומרים אהבתי !!!!!!!!!!!!!!!!
ולכן…
א_ה_ב_ת_י .
א_ה_ב_ת_י .
א_ה_ב_ת_י .
א_ה_ב_ת_י .
–
מילא…
26/5/1999 2:57
schnitzel
–
מילא, לקרוא את "יצירותיי"…
מילא, לחשוב גם שהן טובות…
מילא, "לאהוב" אותן…
מילא, להגיד לי את זה בפנים…
מילא, לגרום לי לתחושות עילאיות
של ביטחון כוזב…
אבל לעבור למצב של "עקוב אחרי"?
בגללי???
ממילא תתאכזבי…
טוב לא נורא 🙂
–
נושא כאוב…
26/5/1999 2:17
נער
–
שעימו קשה לי כרגע להזדהות, משום שאימי במרחק של כ- 2000 ק"מ ממני.
אבל זה רק כרגע, כל זמן אחר…
–
מסתבר שניתן להמשיך
27/5/1999 1:38
LoneStar
–
למרות הקול.
וההחטאה – היא לב לב לב לבו של הענין. ובסוף התהליך – מי
ייתן ותדע שכל דבר שקרה ביניכם רק הוליד את השתלשלות הענינים כמו שהיא עד היום
והביא את עצמיותך אלי שיאים שעוד יגיעו.
ואל תשכח לקחת סוודר כי רק מלראות אותך קר לי!
וגם שתדע לך שלעולם – לעולם לא תאכל שניצל כמו של אמא ורק
חכה חכה מה יהיה לך בצבא!
אז גיזוגט… 🙂
–
תודה על העידוד…:)
27/5/1999 2:50
schnitzel
–
ובכלל, השניצלים של אמא שלי לא משהו…
–
*****************************************************
די נמאס. שמישהו יקרא כבר משהו שאני כותב. תודה
26/5/1999 1:43
schnitzel
–
ותגיבו קצת…בשביל כך הפורום קיים, לא?
כל כותבי מגירה באשר הם, התאחדו!
–
********************************************************
עצוב
26/5/1999 2:27
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
עצוב לי שרק הדברים הפחות טובים הם הדברים הפופולריים.
עצוב לי שלא מעריכים שירה טובה, אבל כן מעריכים שירה
קיטשית.
עצוב לי שמשפט שנון אחד בסיפור רע נחשב ליותר מסיפור אחד
טוב בלי אף משפט שנון.
עצוב לי שאנשים מגיבים לסיפורים שלי, ולא מגיבים לשירה
הנהדרת של שניצל.
עצוב לי כשאני רואה שאנשים נמשכים לכתיבה פופוליסטית
ודוחים כתיבה נכונה.
עצוב לי שאני רואה אנשים ברחוב, שלא מנידים עפעף כשהם
רואים אותי, אבל כשאני מתחבא מאחורי מסך, כותב זבל להמונים, הם נותנים לי את כל
המחמאות.
האם הגענו לרמה הזו? בני אדם צבועים, כמוני, כמוך,
אליטסטים באינטרנט ואספסוף ברחוב?
כנראה שכן.
–
עצוב…
26/5/1999 2:44
schnitzel
–
שלמרות כל האמת הזו שלך,
לאף אחד זה לא ישנה משהו…
אף אחד מהאספסוף לא יפנים את הנכון
ובסופו של יום
כולנו נחזור לעולמנו המזוייף
"האמת כואבת", המשפט הזה כבר נטחן
פעמים רבות מדי, והמציאות מצוייה בתוכו:
מעטים הם שישלימו עם האמת,
והרוב המעיק יבחר לעבור
לסדר היום…אי-סדר היום
להלהלה, וביי
–
TO THE DOOR MANׁ
26/5/1999 18:55
ענת
–
כולם כולל הכוללים
ישנם צרכים בסיסיים
המונעים לרוב ע"י הדחפים היצריים ביותר
אנחנו קונים ביוקר
את הדברים הזולים ביותר
ומשלמים ביוקר – בלי לדעת
על הדברים הפשוטים ביותר בהם לא רצינו
– – –
גם אתא, גם עני
לומדים דרך דברים שניקרו בדרכנו איך
לדלות עפר מזהב
ולדעת הוא, הוא האמת
לא נולדנו ככה
עם הידע להבחין, להבדיל
היכולת לכבוש את היצר הבהמי
למציאות הפרובוקטיביות
כיצר הישרדות מוטבע
אני אישית מיסיונרית
של פשטות
אבל גם נהנית מהרגע כי ישנה העובדה
שברגע שכולם ידעו להעריך את האמיתי
האמיתי יהפוך לשקר נפוץ…
והנא שוב הצלחתי
להסתבחחח
ולהסתבח
ולהסת
ולה
ול
ו
.
–
ברור שזה עצוב
26/5/1999 22:3
ROSE
–
אבל אתה חושב שמישהוא באמת שם זין?
כל אחד עושה מה שטוב לו, רובינו עושים מה הניראה לנכון,
נכון בעיני אחרים.
לא נורא, זה ניקרא תהליך החברות, זה לא יעבור, זה טבוע
במוח האנושי.
ממה שלא הולך,,מתעלמים.
–
אכן עצוב הוא
27/5/1999 1:47
LoneStar
–
עולמנו, אף אכזר.
וקשה לקלוט אותו באמת
עד שלא משנים פרספקטיבה ומתחפשים
לצד השני ורואים אותנו איך אנחנו נראים
מהצד השני של הספסל.
יפה דרשת ידידי. דור חדש קם פה להחיותנו מעוולותנו אנו אך
לא לעולם חוסן – יבוא יומו וגם הוא יתחסן ע"י סלע קיומנו האכזרי וישב מהצד –
לא יגיב גם לא יאמר, פן יבלעו דבריו בים הגיגים מהביל של דורשי הרייטינג הפוקוסי
ואז יקום לו דור חדש ושוב ושוב כי כך דרכנו אנו.
–
********************************************************
פסיכולוגיה
26/5/1999 2:34
schnitzel
–
בדיוק ביומולדת 13 שלי אבא ואמא התגרשו,
ואבא עזב את הבית. לאבא לא היה הרבה מדי כסף אז
הוא הלך לגור עם
סבא שלי, אבא שלו.
לומר ת'אמת, אני דוקא הייתי קצת שמח. לא בגלל שרציתי שאבא
יעזוב, אלא כי כבר היה לי די נמאס מכל הצעקות. שתבינו, ילד בן 13 בקושי לא ממש
בנוי לכזה טרארם מגיל אפס. בשלב מסויים זה כבר מתחיל לאכול את הבנאדם מבפנים ולפתח
כל מיני נוירוזות שיצוצו ויצופו על פני השטח כשכבר לי יהיו ילדים. במשך החצי שנה
אחרי הגירושין הדרדרתי בלימודים והתחלתי לעשן. בפנים ידעתי שזה הכל בגלל שאמא ואבא
כבר לא ביחד, אבל כל הזמן אמרתי לעצמי שזה לא קשור. לאט לאט התחלתי גם לא ללכת
לבית הספר. אחרי כמה וכמה טלפונים מהמחנך שלי אמא החליטה שאני צריך יעוץ פסיכולגי.
"יש מטפל נהדר ברמת-חן, אני קובעת לך פגישה ליום שני ב17:30", קבעה.
"לא רוצה ללכת לפסיכולוג!", מחיתי, "אני לא חייב ללכת ואת לא יכולה
להכריח אותי!", קבעתי מצידי, לא שזה עזר.
"הוא אחלה של נער, חמוד מאוד, גם חכם", אמר
אלירן הפסיכולוג לאמא בנסיון לשבות את לבי וליצור יחסי מטפל-מטופל כמו אצל חברים.
לא קניתי את זה. אחרי הפגישה, כשהלך עם אמא שלי לצד לדבר איתה בפרטיות ולקחת לה
משהו כמו רבע משכורת כתשלום, אמר לה בשקט: "הילד שלך מבין עניין, והוא חמוד
מאוד אבל יש לו בעיה אחת, שהוא מניפולטיבי וצריך יעוץ לטווח ארוך". הוא חשב
שלא שמעתי, ושלא קלטתי מראש שהוא מנסה לסחוט מאמא שלי את כל חסכונות החיים שלה,
אבל שמעתי אותו והבנתי הכל. לא ידעתי מה זה מניפולטיבי, אבל זה לא כל כך משנה. כי
אחרי הכל, אפילו אם הייתי סכיזופרני ופסיכי לגמרי, וגם אם הייתי נורמלי לחלוטין,
הוא בכל זאת היה מנסה לגמור לאמא שלי את היתרה בבנק. זה הכל פסיכולוגיה.
–
זה סיפור טוב® חבל שאתגר קרת כבר כתב אותו®
26/5/1999 9:23
–
(הודעה ללא תוכן)
–
למען האמת, עד כמה ש…
26/5/1999 18:22
schnitzel
–
מחליא אותי לחשוב שלדעתך
ביצעתי כאן גניבה ספרותית,
מחמיאה לי משהו העובדה
שחשבת שהסיפור הוא של אתגר קרת…
תודה על שהצבת אותי באותה סקאלה 🙂
ביי
–
אני לא אוהבת את קרת, אבל
26/5/1999 19:47
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
הסיפור שלך נחמד.
לא מלוטש, תשב עליו עוד קצת.
אפשר להוציא ממנו יופי של סיפור.
–
תודה על הטיפ…
26/5/1999 22:10
schnitzel
–
נראה כבר מה אפשר לעשות איתו, סיפור סורר 🙂
–
מהמגירה לדיסק 