קטע אינסטרומנטאלי קצר, לשעת בוקר מוקדמת
7/5/1999 3:52
טורוס וקונוס (כלים שלובים)
contour@newmail.co.il
–
* קונוס: חללי לי, טורוס, חללי.
* טורוס: פרוט עלי, קונוס, אהובי.
* קונוס: מה ננגן?
* טורוס: בוא נעשה את "פולחן האביב".
* קונוס: השתגעת?! זו יצירה של 3 שעות !!!
את יודעת כמה כלים צריך?!
* טורוס: היידה, אנדנטה!
* קונוס: רגע, רגע, תני לכוון את הכלי. תני לי סי. . .
* טורוס: סי ! סי
! סי !
* קונוס: תני לי קונטרהפונקט !
* טורוס: אאח, אאח, תרד קצת עם הבאס.
* קונוס: TUTTI ! טוטה ! TUTTI !
* טורוס:
אתה עושה לי טרילים בווירטואוזיות מדהימה!
האדאג'יו שלך נפלא! תן לי גליסיאנדו קטן עם העוגב. . .
* קונוס: רגע, רגע, אוויר, קדנצה !!!
* טורוס: פורטה, פורטה! פרסטו ! פרסטו! קרשנדו !!!!
* קונוס: קבלי סינקופה !!!!
* טורוס: בעדינות!!!!, אתה קורע לי את המיתרים !!!
* קונוס: אוח, אני מוטט!
* טורוס: קודה רבה!!!
שמעתם, זה-עתה, קטע אינסטרומנטאלי קצר, בלחן פלצני, לשני
כלים.
–
* אוס
*
7/5/1999 4:30
טורוס וקונוס ( * אוס * – שילך כבר המנחוס)
–
מה אתם חושבים?
–
*************************************************
שיר פרידה מספר
אחד
7/5/1999 4:44
הומר
you_must_be_k@hotmail.com
–
שיר פרידה למלאך
עכשיו
כשאת בטח גואלת בתולים נוספים כאן בעיר
זה הזמן להגיד לך
תודה
אני חושב שהמלאכה שלך כאן נגמרה
וגם הנגאל האחרון כאן בעיר לא יוכל שלא לרצות
שהמלאך יישאר רק אצלו
וגם אחרי הגאולה
כואב לראות ת'מלאך שלך ממשיך
הלאה
–
נפלא
7/5/1999 15:40
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
(לא
– אין תוכן. מותר להביע תגובה גם במילה אחת)
–
לונסטר אני מלא התפעלות מההתנשאות שלך
7/5/1999 16:55
אביקם
–
ומההתעלמות שלך מהודעות סתמיות. אני עוקב אחרייך.
–
אביקם, קרציית הכותבים, חדל התעלקות!!! אנא!!!
7/5/1999 17:10
חרק 2000
–
זה התפקיד השמור לי.
אלא שאני, לפחות, עושה זאת בחן.
–
ואני תוהה מהי התנשאות?
8/5/1999 1:40
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
ידידי ההזוי 🙂 גם אני עוקב אחריך…
עוד מהימים הנפלאים בהם לא ישנת וגם אלו בהם שסקך צרב
בעורפנו…
חזק ואמץ 🙂
וניכר בך כי המאמץ האדיר הכרוך בתגובתך לחרק המעופף סביבנו
הביאך למחוזות בלתי צפויים (מעליי בערך – 10)
אך אל דאגה – אני ראיתיך…
–
ההתנשאות נכתבה כמחמאה-ברצינות הכי גמורה.
8/5/1999 4:58
אביקם
–
נשאת על כנפי..נו טוף.
מי יתנני עוף.
שלום רב שובך.
כולם נישאים
ומתנשאים.
חוץ מזה שה מזכיר לי(ההתנשאות) משהי שלא משתתפת כאן ויש לי
איתה קשר תמידי- וזו נפשי התאומה.
אני אגב תמיד מאוד רציני.גם במשפט הקודם.
–
**********************************************
מחפש
7/5/1999 8:47
אלמוני. פ
–
מחפש את החור את השער
שדרכו אברח מהמציאות
זה שורף בעור כמה צער
הפתרון היחידי זה למות
לעבור דרך אור לבן של
שמים ועננים
למחוק זיכרון ישן של
אהבה וכאבים
החיים שאבו אותי לשם
לא הצלחתי להתנגד
המלאכים רצו אותי איתם
ואני עכשיו בודד
ותופים מכים בכוח כמו
רוח סערה
כשאצלי מתנגן בראש עוד
שיר אהבה
לבתולת הים שאיבדה בתוליה
למלח השיכור
מסתכל על העולם וגם עליה
ממעוף הציפור
–
*****************************************************
(ללא נושא 🙂 )
7/5/1999 15:50
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
"למה
אתה כותב את החלומות שלך במקום פשוט לחיות אותם?" היא שאלה אותי.
"לא יודע…" עניתי, מתחמק קלות, "זאת
התקדמות, את יודעת…" הוספתי; בוחן את תווי פניה.
"אני מסכימה, אבל לא לגמרי בטוחה שאנחנו מדברים על
אותו… דבר…" אמרה והטתה ראשה בזוית של תהייה עם מבט שואל.
"אני התכוונתי שאחרי כל כך הרבה זמן שלקח לי – סוף סוף חזרתי לחלום. אני פשוט רוצה קצת לחיות
את רגע הבהייה הזה, את מבינה?" אמרתי. "שוב אני חושב בקול רם… ואת לא
עוצרת בעדי…" הוכחתי אותה בקול רם
והסתכלתי אל תוך עיניה.
"חמוד, אתה עדיין לא מבין אחרי כל כך הרבה זמן שזו בעצם
מטרתך כאן?" שאלה.
לא עניתי לה. שמעתי אותה ברקע… פה מותר לי להעלם…
הסתכלתי על החדר המואר הזה, החדר בו התרחשו רוב שיחותינו. כבר לפחות עשר פעמים
ראיתי את החדר וכל פעם מזוית קצת שונה. הכורסא הכחולה שלה לא זזה אפילו מילימטר
מאז הפעם הראשונה שנפגשנו, ובכל זאת, כל פעם שהייתי כאן – משהו מהתמונה הכללית
השתנה. עכשיו זה היה בצבעים מוארים ונינוחים.
היא הרשתה לי לחלום, אבל לא ויתרה לי על הצורך שלה להתקדם
איתי לאן ש ה י א רוצה.
"אני לא יכול ככה. את חייבת להפסיק ללחוץ. לא יודע…
מטרות, ענינים, עזבי אותך… אולי נדבר על המטרה שלך! מה את אומרת?…" אמרתי
והדלקתי סיגריה מקפל רגל על רגל ונשען אחורה.
היא בחנה אותי. מסתכלת עליי במין מבט כזה של הבנה נוספת של
"זה לא הולך להיות קל איתך, אתה יודע…".
"כן. " אמרתי, "זה לא הולך להיות קל,
לשנינו. את יודעת איך זה, אבל לפחות יש ממני פרנסה, אה!" אמרתי בעוקצנות. היא
שנאה כשאני מזכיר את הכסף שהיא עושה עליי.
"ואתה ממשיך לבוא…" היא אמרה בחיוך מהול בעצב.
"נו מה אני אעשה, אני מכור אלייך… נראה אותך מרפאת
את זה… את האובססיביות שלי" בואי נבדוק את האינטרסים שמהם את עשויה –
הוספתי לעצמי בשתיקה.
"אני לא יכולה לרפא את מה שאתה לא רוצה לרפא – ועל זה
דיברנו עוד במפגש הראשון" – חזרה על המנטרה הקיומית שלה.
"טוב! תשמעי מאמי. בואי נסגור להיום. אני עייף.
בסדר?" שאלתי תוך כדי קימה.
"בסדר." היא אמרה וקמה ללחוץ את ידי בחום.
"שבוע הבא – אותה שעה?" היא שאלה.
"לא. " עניתי, "אני אתקשר כשאני ארגיש מוכן
שוב."
"אתה רואה איך בעזרתי נרפאת?" אמרה וחייכה את
החיוך המופלא שלה…
"את צודקת אמרתי," מת על החיוך הזה… רק בשבילו
הכל שווה… אבל אסור להשבר…
"שבוע הבא – אותה שעה…" אמרתי במבט כבוי.
ויצאתי.
–
אני לוקחת ומזיזה
7/5/1999 16:25
נתנאלה
–
כורסא כחולה ממקום קבע. מקרבת עצמי אליך. עיני בעיניך.
מה עושה לך הסביבה ומה עושים לך השינויים? שאלתי.
זו שתפתור חלומותך גם בולעת גם נבלעת ניחשתי.
ואתה תישא מחשבות
קלות כשם שבנעוריך "נשאת מחשבות כבדות ברגלים קלות" והחלומות …הא החלומות.
חלמתי אותך. (:
–
שיר יפה בעיקר הכורסא שאין לי וראיתי אותך בשירך.
7/5/1999 16:49
אביקם
–
(הודעה ללא תוכן)
–
מי המאושר שחלמת עליו כזה חלום?
7/5/1999 18:36
–
(הודעה ללא תוכן)
–
מה אומר וכיצד אוכל להגיב?
8/5/1999 1:17
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
(בחיוך
מבויש ושתיקה הביט אל תוך עיניה)
שתיקה. תודה…
טוב, עוד מילה אחת…
סיגריה? (לזכר הבדל האחרון מאז…)
–
יד נעלמה מסלקת בדל סיגריה מפה כמה …
8/5/1999 5:4
נתנאלה
–
היא מתקרבת אליו
באיטיות וממלאת את תפקיד הסיגריה בפיו….
לזכר הבדל האחרון כוכב בודד (:
–
כתיבה זורמת.
7/5/1999 16:48
אביקם
–
סיבות.
הכתיבה לא זרמה. היא נתקעה סביב משהו שלא נאמר.
הציר הוא באותה שעה בעוד שבוע אז למה אין כותרת.
ראית פעם סיפור ללא כותרת ראית פעם תוצאה ללא סיבה.
למשל.ראיתי בית קברות בצומת ערוער היכן שהתנגש מיניבוס
במשאית שנהגה איבד את השליטה. בית הקברות הוא תוצאה של המון סיבות. זה הכל קצר
וקולע.
–
קרציה זה ביטוי מהשוק לואנימנהל.פורום- הייתי מוחק
7/5/1999 21:26
אביקם
–
(הודעה ללא תוכן)
–
"בזוית
של תהייה, עם מבט שואל…", נפלא, פשוט נפלא
7/5/1999 23:48
דיוניסוס
–
(הודעה ללא תוכן)
–
ואחרי משפט שכזה, זה הורס להמשיך לקרוא
7/5/1999 23:49
דיוניסוס
–
(הודעה ללא תוכן)
–
תודה…
8/5/1999 1:33
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
פשוט לא צפיתי את שלל תגובותיכם הססגוני ידידים יקרים.
אביקם ודיוניסוס – מי ייתן וכתיבתי תזרום יותר בקצב שלכם.
אני פשוט לא מתקן (כמעט). אני נותן לזה לזרום ממני החוצה כמעט בדיוק בקצב שאני
מזהה מה אני חושב. ככה זה עובד אצלי. נכון, אני חושב קצת יותר מהר מזה, אבל אתם
יודעים איך זה… אנחנו שוכחים על מה חשבנו בערך בשניה וחצי שאחרי שחשבנו אותה
לפעמים.
ואז קוראים אחורה על מה רשמנו – עושים קאוור אפ מהיר על מה
שהתחולל פה כשנעלמנו והופ! נזכרים וממשיכים כמעט תמיד מאותה נקודה…
ובקריאה האחרונה אנחנו משלימים את התמונה לבד – גם של מה
שחסר שם ולא שמנו לב אליו כי כבר התרגלנו לקרוא מה כתבנו כל שלוש שורות אחורה
ומתפשרים קצת – אבל רק קצת… ומבסוטים שבסוף יצא משהו שנראה כמו משהו. לוקחים
סיגריה של התרווחות ומשגרים את תובנתנו החדשה לעולם.
טוב, נו, או שלא…
בכל מקרה, דברים שנהרסים באים לרוב אחרי כיף גדול. בוא
ניתן קרדיט לכיף! 🙂
–
לא חביבי עליך למחוק יותר. כך אולי תהיה סופר גדול
8/5/1999 4:52
אביקם
–
בישראל. זו עצה ששמעתי מנו- טוף אני לא יכול לגלות הכל.בוא
נגיד מסופר בישראל.אגב אם תהיה סופר גדול אולי תהיה גם עשיר.
–
דורון רוזנבלום במוסף הארץ, טבע מושג חדש – ביביזם
8/5/1999 11:6
דיוניסוס
–
(הודעה ללא תוכן)
–
**********************************************************
קצת מתוק מדי
7/5/1999 18:41
טורוס(שותפות מוחצת במחצית שותפיה)
–
מה מיוחד בך אישי,
מה מייחד אותך ומה מאחד אותנו?
אני מהרהרת-מעוררת-מעורערת.
עת סורקת את שיערך,
מחליקה על מצחך בידיים אוהבות,
מלטפת את גבותיך,
מסלסלת קומץ שערות בית-שחי בין אצבעותיי.
אולי עינייך, איים בים אדום,
אולי נחיריך הצרים-החוצפניים,
אולי הפטמות הכהות-השטוחות,
ואולי זה קולך הבוקע מעל שפה צונחת-גבוהה.
אינני יודעת.
אדם מפתח גרורות של אושר כלפי אלו האוהדים אותו,
ואתה אוהד מיועד שלי,
הרי יודע לאלף.
עלף אותי עד כלות.
–
נכתב עבורך
קונוסי היחידי
* אוס *
7/5/1999 21:22
קונוס (החצי השני)
–
והכרס?
–
אני מתנצל לפני כל חברי הפורום על ההשתפכות הזוגית הדוחה.
סליחה.
סליחה שאנו כה מאושרים.זה יעבור.
*****************************************************
סיפור שהיה באמת" או: "משל קצר לקראת
הבחירות"
7/5/1999 21:50
ליתוספרה (חזרה מלבנון ולא יכלה להתאפק שלא….)
–
כשקבעו את גזר דינו של סוקרטס למוות (בהרעלה, אגב), הוא
חייך ושמח נורא.
שאלו אותו ידידיו בדמעות –
"סוקרטס, אתה לפני מיתה, ואתה צוחק? (או במילים
אחרות: "מה אתה יודע שאנחנו לא?!")
אמר להם סוקרטס: "תראו, בעולם הזה חרא. את זה אני
יודע. הייתי פה. אני מכיר. אבל אחרי המוות? אף אחד עוד לא חזר משם וסיפר אם רע או
טוב. אז יכול להיות שרע, אבל מאידך יכול להיות שטוב. זה %50.
תקראו לי משוגע, אבל סיכוי של %50 שיהיה טוב עושה אותי
שמח. "
וזהו.
–
חצי שעה אחרי שיצאתי משם הפציצו (זה היה אתמול).
מפחיד. מזל שזו הפעם האחרונה שאני עולה.
–
טוב לראותך בינינו שוב 🙂
8/5/1999 1:52
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
ברוך שובך !
אכן השתנתה תקופתנו ולפיכך לא נותר לנו אלא להרים כוסית
ולשמוח עם 50 האחוזים הלא ידועים הללו!
סולוט מייט!
–
*************************************************
משל אחר.
8/5/1999 1:58
LoneStar
shin13@netvision.net.il
–
כשטוב לי אני הולך.
עוזב אחרי ההפיכה השקטה שלי.
הופך והולך.
לשם.
כשהולך לי אני טוב.
הופך אחרי העזיבה השקטה שלי.
הולך והופך.
משל.
–
נגעת. קראתי וחזרתי וקראתי וחזרתי. ( ולהפך: )
8/5/1999 21:13
ליתוספרה
iasap@hotmail.com
–
אמרת:
כשטוב לי אז אני נשאר
כשאני נשאר אז טוב לי
וכשהולך
הנוף עובר מולי
או שאני עובר מולו
שיחקתי.
תום הפך למות
הלחם ל- מחלה
מילים שאני אוהבת למילים שאני לא.
הפסקתי לקרוא אותך אוקסימורון.
דבר אלי ישר.
דבר אלי.
דבר.
–
לא יודעת למי להגיב קודם :ליתוספירה כוכב בודד….
8/5/1999 21:36
–
כתבתם מצויין.
–
מצטרפת.
9/5/1999 2:16
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 