1.6
1/6/1999 1:37
(ללא נושא)
–
איך שזה זורק אותנו אחורה
פתאום
כשגפרורי המבטים
ניצתים כך
אבל אוושה, את יודעת,
זו לא פעימה.
–
אני לא מאמין
1/6/1999 1:41
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
גם לזה רציתי להגיב…
אבל אני ממש לא יודע אם מה שרציתי לומר יהיה עם טקט…
אז לא משנה…
–
1/6/1999 11:51
–
חזרתי לקרוא את השיר הזה כמה פעמים
הוא מעביר תחושה מוכרת של טרום התפשרות
אבל מאד לא אהבתי את הביטוי
גפרורי מבטים
–
********************************************
בשעור התעמלות
1/6/1999 1:39
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
בשעור התעמלות, אחרי הריצה
הלכנו כמה בנות למקלחת, לעשות שטיפה
עמדתי ערומה מתחת למים הזורמים
מסתכלת על סיון, עם השדיים הגדולים,
כשפתאום ראיתי שמבט היא מחזירה
אז נתתי לה נשיקה ונהנתי נורא.
–
טקט
1/6/1999 1:40
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
רציתי לומר משהו…
אבל…
אני לא יודע אם זה בטקט…
–
פחחח…..מה יהיה נימרודציק? חופש הדיבור פה נחרך..
1/6/1999 1:44
ציידת תנינים(ירוקים גם מבפנים)
arielne@inter.net.il
–
אבל.
טקט…זה להשתדל לא לפגוע ישירות…ולא להיות קטנוני בקטנות.
לנסות להבין שביטוי הוא לפעמים משהו (בעצם תמיד) פרטי, אישי…לפעמים נראה לך וגם לי טיפשי.
ולך תבדוק – אני גם אומרת את זה .(לעומת אחרים פה)
טקט זה להאיר מבלי לשרוף.
ציידת תנינים.
–
לפעמים פוגעים בלי כוונה
1/6/1999 1:46
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
לפעמים נעלבים ממשפט שנאמר בשיא האמפטיה
לפעמים
–
**************************************************
רק כדי?
1/6/1999 2:10
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן)
–
*********************************************
יש לי הרגשה, צפנת, שאתה כותב
1/6/1999 2:11
מוזה (הקודם נלחץ לי בטעות. קורה, אפילו לי, מסתבר)
–
רק כדי להעביר את זה לפורום אח"כ. כתבת שירה, קיבלת ביקורות שליליות, אז עברת לסיפורים קצרים, וגם אותם שינית לפי טעם הקוראים.
זו לא כתיבה זו.
אנשים פה כותבים כי רע להם, לפעמים כי טוב להם, הם נהנים מזה והם היו עושים את זה גם אם לא היה פורום כזה (אני מקווה).
אני למשל, אם אפשר להביא את עצמי בתור דוגמא (ובעצם למה לא, פעם אחת), כבר שנים שלא חשפתי בפניכם משהו שכתבתי, ואני כותבת. לפעמים נחמד לקבל פידבק, לפעמים טוב לדעת שמישהו קורא את מה שאני כותבת אבל זו לא הסביבה שאני עושה את זה.
בינתיים אני מסתפקת בלתת שבחים לאנשים שכותבים כמו שאני בחיים לא אכתוב, וכשמשהו לא לטעמי אני שותקת, כי לבקר מישהו שחושף בפניך את עולמו ומניח את הלב שלו על מגש של כסף לפניך, זה דבר אכזרי לעשות.
אתה עוד ילד, נמרוד. לפעמים נדמה שאתה בוגר לגילך לפי הכתיבה שלך, אבל גם זה בגלל שאתה כותב לפורום ולא למגירה, ומושפע עמוקות מכל מה שאומרים לך ומאיך שאנשים כותבים פה.
תקשיב קצת לאנשים שיודעים מה הם אומרים ולא רק בגלל שהם מבוגרים – הביקורת שלך לעולם לא תהיה בונה, גם אם תגיד בדיוק מה שצריך לשפר. הביקורת שלך לעד תהרוס, כי היא נקודתית, היא לא לעניין ונדמה לך שכולם צריכים לכתוב אותו הדבר, מין סיפור קצר עם פואנטה משעשעת בסוף.
אני מאחלת לך הרבה הצלחה בפורום החדש, הלואי ותפנים משהו ממה שאמרתי, לא לפני שתקרא ובאמת תנסה להבין, ואז נדע שאתה באמת ילד שהתבגר מהר לגילו.
–
אוי ויי
1/6/1999 2:41
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
עצוב.
עצוב שאת חושבת שאני עברתי לסיפורים קצרים כי קבלתי ביקורות רעות.
קודם כל, התחלתי לכתוב הרבה לפני שהתחברתי לאינטרנט.
חוץ מזה, אני כתבתי שירה כשחשבתי ששירה מביעה את מה שאני מרגיש בצורה הטובה ביותר. יום אחד, כאמור, כתבתי סיפור. הוא, לפי דעת הרוב, היה נוראי, אבל ידעתי שזה רק פיספוס.
אני עדיין כותב שירה
אבל אני לא מפרסם אותה, מהסיבה שאני חושב שהיא ילדותית ומחורבנת.
לעומת זאת, סיפורי נכתבים לעצמי, ואך ורק לעצמי. אני מפרסם אותם, ואני לא מפחד לומר את זה, כדי לחפש פרסום, אבל שוב, בראש ובראשונה אני כותב אותם לעצמי.
ולמה את חושבת שאת מכירה אותי? יש לך מושג ממה אני מושפע? על מה את מדברת? אני מושפע מהסביבה שלי, אבל לא מהאינטרנט. אני מושפע מהאנשים באוטובוס, ברחוב, בחלל. ההשפעה של האינטרנט היא מועטה. אני קורא את מה שאנשים כותבים פה, אבל בכל מקרה (ואני לא מתכוון לאף אחד) רוב הדברים שמפורסמים לא שווים להתייחסות.
ועוד משהו. האנשים שכביכול חושפים מנשמתם לוקחים אחריות, לטוב ולרע, על ההחשפות. אף אחד לא הכריח אותם להחשף. אבל ברגע שהם נחשפים, זה יכול להיות כואב, וזה על אחריותם. אני לא בייביסיטר. אני לא מתיימר להיות קדוש. אני מבקר כשאני רוצה, כותב כשבא לי. זהו.
להתבגר? לא יודע, מתאים לי ככה
–
זה לא בגלל שהוא ילד, זה בגלל שהוא נודניק בלתי נלאה
1/6/1999 4:19
–
(הודעה ללא תוכן)
–
זה מדהים שכל פעם אתה מתרץ את זה
1/6/1999 17:51
דרוסילה
drusilla21@walla.co.il
–
שאתה כותב רע בזה שאתה כותב רע
זה מצויין שאתה פה בפורום הנאלח הזה
טוב שאתה לא מכסה במדמנת דברייך
פורומים אחרים וגם ריחך לא נידף למרחוק
אם טוב לך פה בין שאר חבריך המולטי לא כישרוניים
שיהיה לכולכם רק טוב!
–
כן. ומי את?
2/6/1999 1:6
נער
–
(הודעה ללא תוכן)
–
********************************************
ולסיום, כדי שלילה שקט יעבור על כוחותינו
1/6/1999 2:45
ג'וליה
–
"…במקום שנעשה למישהו עוול, הם עומדים לצידו: אם מישהו עצוב, הם משתדלים לשמח אותו: במקום שקימת איבה, הם משכינים שלום, בקיצור הם מישבים כל בעיה. ומי שמשתדל לנהג כמותם, ימצא בודאי כמעט מאליו את דרכו לארץ הנפלאה ההיא. זה בעצם פשוט מאד – ויש שם מקום לכל אחד מכם.
כי ארץ זו היא רחבת ידים"
(מיכאל אנדה. ג'ים וכנופית ה-13)
וצפנת ידידי, תודה שזה באמת קיטש משובח ביותר.
(יודעת שהפורום זו לא קבוצת תמיכה, יודעת שהפורום זה גם לא פסיכולוג, ויתכן מאוד שגם יורם ברונובסקי הגדול מכולם היה פעם צפנת אחד קטן. אז אם תתאמץ ותשתלם – תוכל גם אתה להיות קוסם)
–
לילה נהדר, תחגגו בלעדי
1/6/1999 2:49
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
We'll always have Paris
–
לילה סוער עבר על כוחותינו, מה?
1/6/1999 4:22
–
(הודעה ללא תוכן)
–
*********************************************
ספור אירוטי קסום מס' 3 עם הקדשה מיוחדת קמעא
1/6/1999 2:57
softskin
sweeteastern@yahoo.com
–
קיבינימאט איזה כשרון מבוזבז… אצבעותיה הארוכות הזיזו את העכבר מטה מניעות את השורות הכתובות על המסך חושפות את המשך הספור האירוטי שנשלח לפורום כלשהו בו נהגה לשוטט… "שפתיו מצצו את פטמותיה הזקורות, נושכות אותן, בולעות אותן כולן לתוך פיו….ידה על העכבר מעט רעדה…בולעת בשקיקה כל מילה…"בן זונה… סארטייר פואטי משולב בפנטהאוז.."
חשבה לעצמה כשחיוך מתרחב על פניה… החלה מצחקקת מעט במבוכה… "מעניין אם זה אמיתי ..כל הספור הזה"…"אם כן…אז כנראה כל מה שלמדתי על סקס היה פרק חיוור"… בטוח שמדובר באיזה סוטה מכוער..שיושב כל היום מול המסך הקר ומזיין לנו את המח עם פנטזיות פואטיות…",
"מיכל הניעה את אגנה קדימה ואחורה, מניחה לאיבר מינו לחדור לתוכה עד לעמקי נשמתה, מרטיבה אותו תחתיה בזרם חם של עסיס רותח שנבע מהפתח הורוד שנפער בגופה…" המשיכה לקרוא את המשך הסיפור, לא שמה לב שידה גלשה לכיוון ירכיה, לוחצת את אצבעותיה כנגד הג'ינס שעטף את חמוקיה החבויים בין רגליה, חורצים את הפתח אליו נתחב הבד הגס.. " מיכל שלפה את איבר מינו שנתר מחוץ למכנסיו..מניעה את לשונה סביב הכיפה הורודה שהתקשתה… מרטיבה את קצהו ברוק סמיך…." היא הפסיקה לרגע את הקריאה..וקמה להדליק את המזגן בחדרה שהפך חם מרגע לרגע עבורה… במשיכה מהירה היא הסירה את חולצת הטריקו נותרת ללא חלק עליון חושפת זוג שדיים עליו כותב הספורים הוירטואלי יכל רק לדמיין את שלמותם…זיעה מבריקה כסתה את שדיה, גורמת להם להראות כזוג כדורים מושלם בגוון הברונזה,
זוג פטמות גדולות כסה את כיפת הכדור… היא שמה לב לגירוי נעים שהתפשט בקצוות שדיה, היא היתה חייבת לשפשף מעט את שדיה בכדי להסיר מעט את הגירוי…היא אחזה בפטמותיה ומשכה אותם כלפי חוץ, מעמידה את פטמותיה שנמעכו מעט פנימה על ידי החולצה שלחצה עליהם במהלך היום… מבטה נתקל במראה גופה במראה שהיתה צמודה לדלת הפנימית של ארון הקיר הישן שעמד בחדרה..היא מאוד אהבה את הארון הכבד הזה..היא בכלל אהבה דברים אסטטיים שנעשו פעם בצורה אחרת.. אצבעותיה חפשו את קצה הרוכסן של מכנסיה מנסה לשלוף אות ו מתוך הבד הגס שכסה אותו. מכנסיה נשמטו מטה, היא רכנה לכיוון עקביה ובשליפה מהירה הורידה גם את גרביה.. במבטה קלטה שתחתוניה רטובים ווירכיה מכוסים נוזל עדין,
"איזה חום לעזאזל".."אפילו התחתונים רטובים כמו מים" ..הרהרה לעצמה, מדחיקה את הסיבה האמיתית לרטיבות שהתפשטה בין רגליה…המים הקרים שטפו את גופה, ראשה שמוט אחורה, הניחה לזרם הקר לשטוף את שערה, גולש אל גבה , בדרך מטה. היא הושיטה ידה אל הסבון הנוזלי שעמד בקצה האמבטיה בתוכה עמדה…"למה הוא קורא לה מיכל.."הרהרה, מעט מופתעת שספור פסיכי על מין אנאלי מטורף לחלוטין ממשיך להעסיק את מחשבותיה כל כך הרבה..," מעניין אם מדובר באיזה ספור אהבה מתסכל, או אולי מדובר בסיפור אמיתי, אבל יותר סביר שמדובר באיזה מכוער הוזה.." שכנעה עצמה…משהו בה ידע שהאפשרות האחרונה לא באה בחשבון, משהו בכתיבה היה בעל ערך מוסף רגשי מרמה עמוקה מדי בכדי שיהיה מדובר במישהו חסר כישורים לחלוטין… היא נסתה להזכר כיצד מתואר מראהו בסיפור..הדבר היחיד שהיא שזכרה שפעם הוא היה שחיין ועכשיו יש לו בעיות עם הכתף.. "שחיינים לשעבר בדרך כלל נראים לא רע..גם אחרי שהם מפסיקים לשחות באופן קבוע… לא"… ידיה מרחו כמות גדולה של סבון על שדיה, מלטפים אותם, מעבירים סבון אל הבטן השטוחה…" לשונו חרצה נתיב עמוק פנימה בין השפתיים הורודות שכיסו את הפתח הורדרד שהוביל אל מנהרה עמוקה שעמדה לקלוט לתוכה את איבר מינו ..לחבק אותו חזק בתוך עצמה"… היא שוב נזכרה במספר שורות מהסיפור הוירטואלי…."אולי אכתוב לו מה אני חושבת על הפסיכיות שלו… אולי אני אפילו אקרא לעצמי …מיכל …" היא התכופפה והתישבה על קרקעית האמבטיה..נשענת אחורה על הדופן הקרה, ידיה החזיקו את שפורפרת המים קרוב לפניה… מניחה לעיניה להעצם…להשטף בזרם קריר שהעביר בגבה צמרמורת נעימה… ידה הימנית לטפה מעט את פטמתה השמאלית..צובטת אותה קלות..
נהנית מהכאב הקל שגרמה לעצמה… "אולי אשאל אותו פשוט מיהו..או שימשיך לכתוב עוד קצת עד שיתגלה פרצופו האמיתי…"
"מיכל שכבה בסלון שרגליה מפוסקות , שמן תינוקות היה מונח על השולחן, ביד ימין עסתה קלות את החלק העליון של איבר מינה… ידה השמאלית היתה מונחת תחת ישבנה כשאצבע גדולה משומנת היטב..נעוצה בישבנה… "…עברו במוחה שורות נוספות… ידה גלשה אל בין רגליה, מופתעת לגלות שאיבר מינה היה ער לחלוטין , אצבעותיה גלשו מטה דרך שפתיים רטובות, כשרגישות עדינה התפשטה בתוכה, היא החלה מלטפת בעדינות את הפתח, מניחה לאצבעותיה לרדת עד לפי הטבעת שלה… לאט הניחה לאגנה לגלוש מטה…כמעט שוכבת על גבה באמבטיה.. ברכיה היו מורמות כלפי מעלה..בהנה נדחפה עמוק לתוך איבר מינה, מחליקה פנימה, גורמת לאנחה קלה להשתחרר מגרונה.."כמה זמן עבר מאז שרוני הבן – זונה החליט שהוא לא יכול בלי החברה לשעבר שלו…" … מאז שהוא הלך היא לא נגעה בעצמה, שקועה בצורך לכעוס על כל מי שרק ניסה להתקרב אליה… אצבע נוספת הצטרפה לבוהן שהיתה נעוצה כבר עמוק במעמקי האגן שלה..מרחיבה את הפתח..מגבירה את הקצב..דמעות החלו שוטפות את עיניה , מניעה את אצבעותיה פנימה והחוצה במהירות..התרגשות עצומה עטפה אותה..כל גופה החל רועד.. סדרת רעידות אדירה רדפה את הראשונה..אצבעותיה ננעצו עמוק בתוך עצמה, כאילו מנסה היתה לגעת במשהו עמוק יותר ממנה אותו חשה שקיים בה… בכי אדיר טלטל את כתפיה, מלווה בעונג פיזי אדיר של שחרור..חודשים של התכנסות..של כעס…של אכזבה…של אהבה שנותרה כזלזל תלוי על ענף בשלכת , יתום מחבריו שהותירוה תלוי בדד…
עם מגבת העוטפת את ראשה כטורבן הודי…כשלגופה גופיה ארוכה בלבד..התהלכה לה בבית מוצאת את עצמה מדלגת.. מקפצת בקלילות…מזגה לה תה קר רווי בעשבי לואיזה מתוקה.. ..תפשה את עצמה מחייכת לעצמה במראה .
"הסוטה הפואטי החזיר לי את החיוך לפרצוף"….הניחה בהתרגשות את הכוס על השיש הקר..ומהרה בריצה אל החדר…שניות מספר נדרשו לה כדי להכנס לאתר בו מצאה את הספור … "באיזה עמוד זה היה… באיזה עמוד…"בתחתית עמוד מס' 13 גלתה הודעה… "ספור אירוטי קסום מס' 2 – SoftSkin…
"הוא שלח ספור חדש…" מלמלה…"אני לא מאמינה"….
עיניה בלעו את השורות…דמעותיה כיסו את המקלדת…
בהודעה החדשה שחברה..היא כבר קראה לעצמה מיכל-אירית…בספור השני הוא ספר על אירית….
בוא כבר..
לא יכולה לחכות לך…
כמעט מתפוצצת לאלפי רסיסים…
רוצה אותך כל כך…
עוד…עוד..שלא יגמר לעולם…
כך היא כתבה…ליבה הולם בתוכה כמהלומות קורנס..
"אם ברצונך לשלוח הודעה לחץ פעם אחת בלבד…submit" רצדה ההודעה על המסך..
"שיענה לי .." חשבה"..ולו בכדי שאדע מי זה…גם אם לא אפגוש אותו לעולם "…
ההודעה התוספה תחת השם אירית – מיכל … כותרתה היתה "בוא"..
עיניה התבוננו במסך מספר שניות נוספות…"מה אתה עושה עכשיו..בשעה זו …
האם כותב עבורי את הספור הבא…או אולי חי את חייך בטירוף מוחלט בכדי
שעוד מספר שנים תוכל לספר גם לי אותו…דרך מסך קר…."
"תגובות יתקבלו בברכה" כתבת…אז הנה תגובה וחסר לך שלא תענה ותעלם לי לתוך החלל הוירטואלי…
הרהרה בחיוך..כל גופה היה קל כנוצה….
היא נשכבה על הסדין הקר… המזגן קרר את החדר… באיטיות משכה אליה את הסדין מכסה את רגליה…
"נו תכתוב כבר… תכתוב…" חשבה לעצמה… "אולי הייתי צריכה לכתוב אל האי-מייל הפרטי שלו
שהוא השאיר בסוף הסיפור..ולא לפורום… , לא חשוב..הרהרה ועצמה את עיניה ..מזמן לא עצמה את
עיניה נינוחה כל כך…..
על המסך עדיין הבהב חלון הוספת הודעה חדשה…
באמצעו נאמר " אם ברצונך לקבל תגובות להודעתך בדואר אלקטרוני…סמן V במשבצת זו "….
פניה נראו שקועות בחלום מתוק…שפתיה אחוזות אחת בשנייה …כנשיקה עדינה…
נשימתה האטה את הקצב….
היא שכחה לסמן את ה-V …..הוא לא יכול להחזיר לה תשובה…..
Rummie
Sweeteastern@yahoo.com
–
ואני תמיד חשבתי שאחרי 1 בא 2 ואז 3.
1/6/1999 4:24
–
(הודעה ללא תוכן)
–
לא יזיק לך שיעור באנוטומיה.
1/6/1999 13:32
בחורה
–
(הודעה ללא תוכן)
–
*********************************
כדאי לקרוא, כלכם תמצאו ענין – מובטח!
1/6/1999 9:4
נער
doronb@barak-online.net
–
צעצועים
הם היו בדירה שלו, משועממים, כשפתאום עלה לנער רעיון.
נער: "בואי נצא, נלך לקנות צעצועים."
ענת: "אחד – איזה צעצועים, שתיים – איפה ושלוש – למה?"
נער: "טוב, אז אחד – צעצועי מין, שתיים – לא יודע, נחפש, ושלוש – כי אנחנו צריכים תוספות, וסתם כי משעמם לי."
ענת: "אולי אתה צודק, נלך?"
הלכו.
כשירדו יחד בחדר המדרגות היה ריח רע באוויר.
נער: "זה בנין יפה הפור-אום הזה, רק חבל שיש פה לכלוך, צריך להגיד למיכל שתנקה."
ענת: "איזו מיכל? יש לך ידידות שאני לא יודעת עליהן?"
נער: "איזה ידידות? מיכל אור – המנקה. היא עושה עבודה טובה דווקא, כשהיא עושה אותה!"
נער נאבק בפראות באוויר שלפניו.
ענת: "מה קרה לך? קיבלת שריטה במוח?"
נער: "לא זה הזבוב הזה הוא מציק לי."
ראו דלת נפתחת, בפתח אשה צעירה.
ענת: "היי רוזי! מה נשמע? לא רגע, אל תעני! – החיים בזבל ואין שום טעם להמשיך לחיות אותם, נכון?"
רוז: "אל תהיי סרקסטית, ממך לא ציפיתי לזה."
ענת: "טוב, טוב, רק אל תהיי יותר דכאונית, חייבים לזוז, ביי."
ירדו עוד קומה.
ענת: "בסוף היא עוד תעשה לעצמה משהו, חייבים לשים עליה עין!"
נער: "את, אל תדאגי לה, יש לה את החברות שלה: גוליה, דיונירה ודיוניסוס, אגב, איזה הורים היו להן, מה השמות האלו? בכל אופן, החברות האלה שלה, מספרות לה סיפורים יפים ושרות שירים נוגים, הדברים האלה מפיחים תקווה בלבה. אולי בסוף היא אפילו תמצא איזה בחור."
יצאו לרחוב.
ענת: "טוב אז לאיפה עכשיו?"
נער: "לא יודע נסתובב עד שנגיע לחנות המתאימה."
עוד הם הולכים ברחוב, ראו מחזה מוזר: אישה יפה, בכותונת לבנה, מנופפת ידיה באוויר וצועקת.
ענת: "מה היא דפוקה על כל הראש?"
נער: "לא. היא אפילו חכמה, פשוט המממ, מטורפת."
מטורפת: "מצאתי אהבה! מצאתי אהבה!"
נער: "שמחים בשבילך."
מטורפת: "בהההההההה!"
המשיכו ללכת, ראו חנות מכשירי חשמל, נכנסו.
מוכר: "שלום, כיצד אפשר לעזור לכם?"
נער: "שלום, מה זה כתוב לך על הדש, גלילי? ובכן גלילי, אנחנו מעוניינים בצעצועי מין, יש לכם?"
גלילי: "לא אדוני, אבל יש לנו טלויזיות."
הם הסתכלו בטלויזיות. אחת מהן הראתה 'רחוב סומסום'.
נער: "וואי, עוגי! אני גדלתי על הכחול החמוד הזה!"
ענת: "או קיי, לכולנו יש פאקים באישיות. ס'תכל על זה!"
נער: "אוי, מה זה? איש עם שני ראשים?"
ענת: "כן, ראיתי את התוכנית הזאת כבר, הוא קורא לעצמו 'טורוס וקונוס' ,חושבים שיש לו פיצול אישיות."
נער: "תסתכלי, זאת נעמה!"
אמר כשהוא מצביע על טלויזיה שהראתה ערוץ המדע.
ענת: "נכון, מה היא עושה? צדה תנינים?"
נער: "כן, ואמרו שהיא צדה כאלה שירוקים גם מבפנים."
ענת: "מדהים! אבל התקופה הזאת תעבור לה. יאללה בוא"
המשיכו בדרכם וראו מסעדת מזון מהיר.
נער: "בא לך על איזה שניצל?"
ענת: "שניצל זה יבש, אבל מצחיק לראות מה חתולים עושים לו. החתולה שלי 'מאי מיאו' מתה על שניצלים.
עזוב, חם מדי לשניצל."
נער: "אז נכנס, בפנים יש הרבה מזגנים ומאווררים, נקרר ת'שניצל."
ענת: "לא! לא בא לי. אבל אם אתה רוצה יש מסעדה תאילנדית מצוינת לא רחוק מכאן, הם מגישים חרק2000."
נער: "איכס, מה קרה לך? את אוכלת חרקים?"
ענת: "הייתי אצל הפסיכולוגית שלי, 'ליתו – ספרה', היא מדהימה, אני ממליצה לך, והאחיות במרפאה שלה, איך קראו להן? אה כן, לימו ונירו, הן המליצו לי על החרקים. ידעת שנירו הייתה פעם גבר? אויי."
נער: "אה, באמת, איך הולך עם הפסיכולוגית?"
ענת: "ת'אמת, אני יותר אוהבת מהמפגש איתה, להפגש עם קליינטים אחרים שלה. למשל יש איזו אחת, קוראים לה דנה, היא מהממת, אבל משום מה, שמה מסכה. אה, והיא אומרת כל הזמן 'אהבתי', 'אהבתי'."
הם התחילו להתייאש, ושאלו איש אחד זקן, איפה יש חנות סקס.
הזקן: "חנות סקס, בגילכם? תתבישו! תעלו פה על אוטובוס, ורדו עוד חמש תחנות."
הם עלו על האוטובוס, היו עליו מעט אנשים. הם התישבו במושב הלפני אחרון.
ענת: "תראה את הבחור הזה שם, נראה עצוב כזה, אבל נראה טוב."
נער: "מה ז'תומרת 'תראה את הבחור', את לא יודעת מי זה? זה נמרוד צפנת! הוא סופר מפורסם כבר, אבל מה? עדיין צעיר."
ענת: "למה אתה מתכוון ב'עדיין צעיר', הוא כבר שבר את מחסום העשרים וחמש, לא?"
נער: "לא, הוא צעיר, בן גילנו. אבל באמת אומרים שהוא בוגר לגילו. ניחא, אומרים."
נער צעק: "נמרוווווווד."
נמרוד הסתכל, הבין מי זה, החמיץ פנים, והתיישב על ידם.
נער: "מה נשמע? עובד על סיפור?"
נמרוד: "כן, אבל אני לא אוהב אותו."
נער: "אם אתה לא אוהב אותו, אתה תהפוך לאדם עשיר כשתפרסם אותו."
נמרוד: "נו נער, ואתה כותב עכשיו משהו?"
נער: "כן, סיפור קצר, לא משהו מיוחד."
נמרוד: "תביא לקרוא, אני אתן לך ביקורת בונה."
נער: "כן בטח, ביקורת בונה שלך, ותמצא אותי פעם הבאה במוסד."
נמרוד: "לא צריך להיות חסר טאקט."
ענת: "אהמ, אהמ."
נער: "אופס. נמרוד – ענת, ענת – נמרוד."
נמרוד: "וואו, היא יפה, בניגוד לקודמת שלך."
נער: "מדברים על חסר טאקט, אבל, נכון. לא רציתי משהו קיטש'י, רציתי שינוי."
נמרוד: "שינוי, מרץ, העיקר לא ביבי."
נער: "אתה איש מוזר, אנחנו חייבים ללכת עכשיו."
הם ירדו בתחנה החמישית, בדיוק מול חנות סקס. ונכנסו.
נער: "שלום, אתה המוכר?"
ללא שם: "לא, רק לקוח, בדיוק כמוך. אתה משטרה? לא ראית אותי פה!
ללא שם ברח אל מחוץ לחנות.
ענת: "יש פה מוכר אולי?"
רמי 'עור-רך' סקס: "כן, יש, מה אני יכול לעזור?"
נער: "אנחנו רוצים צעצועי מין, לא משהו סוטה במיוחד."
רמי 'עור-רך' סקס: "יש לנו קלטות בכיכובם של כוכבי הפורנו של העבר: אודין, נער מזדקן, והרבה אחרים.
כמו כן, יש קלטת שלי ושל חברה שלי מיכל, עושים את זה בפארק הלאומי ברמת גן. זה במבצע!"
נער: "אנחנו רוצים רק צעצועים!"
רמי 'עור-רך' סקס: "מצטער, אין כרגע, נגמר."
נער: "אוף, עד לפה, כל הדרך הזאת, ואין? איזה מזל רע, ההוא למעלה בטח יושב וצוחק."
יצאו החוצה, בינתיים ירד הלילה.
נער: "טוב נו, לא נורא, לפחות קריר עכשיו, ואפשר להסתכל על השמיים."
ענת: "נכון. אתה יודע למדתי קצת אסטרולוגיה, אתה רואה את הכוכב הזוהר הזה שם?"
נער: "כן."
ענת: "הוא נקרא 'הכוכב הבודד', הוא הכוכב הכי מבריק ביקום, הוא מאיר על כל סביבתו, שזה כמה מיליוני שנות אור, וכל הכוכבים סביבו מושפעים מכוח המשיכה שלו, אבל הוא לא נותן להם להתקרב, לאף אחד מהם, ואם אחד מעז, אז הוא בולע אותו."
נער: "ואת כל זה, מכמה שיעורי אסטרולוגיה?"
ענת: "איזה טיפש, אתה לא מבין. גם אם תלמד כמות קטנה מאוד של זמן, אתה תוכל בזמן הזה ללמוד המון, תלוי בכמה אתה משקיע. אבל אתה עוד תבין, כשתגדל."
נער שנא את זה. תמיד בנות אמרו לו את זה 'כשתגדל',
נער לא רוצה לגדול.
–
סוף סוף קיבלתי יותר משורה במחזה
1/6/1999 11:29
ענת
–
להגיע להדרן? 😉
–
נער גורם לדינורה לצאת מהארון
1/6/1999 12:1
דינורה
–
מבחינה ספרותית זה שווה לתחת
אבל בתור גימיק זה די נחמד
–
1.סחטיין על עבודת המחקר.2.ככה חשוף אותי?????
1/6/1999 13:1
ציידת תנינים(ירוקים גם מבפנים)
arielne@inter.net.il
–
לא נורא.
היית ממש משועם אה?
–
היהי 🙂 היה לי טוב, ולך?
1/6/1999 18:8
schnitzel
–
(הודעה ללא תוכן)
–
באופן עקרוני, אני לא לובשת לבן
1/6/1999 19:27
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
אבל השאר מסתדר(יפה, אהבה ובההההההה).
סחתיין עלייך.
יופי של אופרת סבון (-;
–
נעלבנו ויותר לא נקרא מה שאתה כותב!!!!!!!!
1/6/1999 20:46
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
(הודעה ללא תוכן)
–
כשרוני הנער!!!!
1/6/1999 21:11
זקן
olditai@hotmail.com
–
חמוד… ממש חמוד…
–
דמעות חנקו את גרוני
2/6/1999 2:24
LoneStar
–
צחוק מלווה ברטט השפה התחתונה מילא את אישיותי הנלוזה.
הפלאת לעשות, נערי.
"למרות שכולם חושבים על זה, כשאתה כותב משהו, המילה הכתובה – גורמת לאנשים להתייחס למה שכתוב. זה שכתוב – הופך את זה פתאום לאמיתי"
מתוך טירונות
זהו. אחלה! פשוט אחלה 🙂
–
מהמגירה לדיסק 