שיר כאב עובר ושב
1/6/1999 0:16
ג'וליה
–
מה ידענו על האיש שבתמונה.
שהיה גבוה.
שהיה לו זקן של מלחים ומדים לבנים.
שאהב את הנמל ואת הים ואת חיפה גם.
ושאהב את אמא שלנו.
שכתב מכתבים עם בולים מהמון מקומות. שדהר על אופנוע והיא צרחה ברוח "אתה חיה משוגעת".
שקרא לה "ילדה" ואמר שהחיוך שלה ממיס את כל הקשוחים שמפליגים.
ומה ידענו עוד.
שלפעמים היה סנטימנטלי וחטא בחרוזים.
שלפעמים גם היא היתה כזו וייבשה פרח והזליפה בושם בין דפים.
ומה ידענו עוד.
שמצולות זו מילה שצריך ללחוש.
ששוחים ברדודים ולא בעמוקים.
שמגיעים ל"בת גלים" אז שואפים ומריחים.
ושאם מצמידים קונכיה לאוזן אז שומעים.
(לאמא. סוף מאי. אחרי 31 שנים)
–
עצוב שבא לבכות
1/6/1999 0:28
מוזה
–
(לא מוצאת את המילים לאמר שום דבר נוסף עכשיו)
–
ואם לזאת שמעלי אין מילים,
1/6/1999 0:43
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
אז לי, כמובן, יש.
השיר לכשלעצמו נחמד.
נורא רגשי, נורא נורא נורא נורא
לא יודע
אבל לי לא בא לבכות
ודרך אגב, הבית האחרון, שמתחיל בהצהרה "ומה ידענו עוד.", פשוט לא במקום. לא קשור לתוכן השיר, סתם קיץ' במסווה של בית.
וכרגיל, כל פעם שאני מבקר מישהו, או מישהי, או מישהם, עלי להסביר שאני לא מתכוון לפגוע, ושזו רק ביקורת בונה, ואולי אני נשמע רע, אבל מקסימום תשתינו עלי. זה יפתור הרבה דברים.
–
נמרוד, היה כל כך נחמד כשלא היית פה
1/6/1999 0:50
–
אנא, עשה טובה והמשך בדרכך זו. פשוט סתום.
–
ושוב, אדם המסתתר מאחורי המסך…
1/6/1999 0:55
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
מה קרה? איפה השם?
שיהיה. אני אולי מעצבן, אבל לפחות אני לא מתחבא מאחורי מילים חסרות משמעות.
תדע/י/ו (ההמשך יבוא) שאם אני, נמרוד צפנת (אם זה בכלל השם האמיתי שלי, הרי, כידוע, למי בכלל יקראו "נמרוד צפנת"?!), לא הייתי בפורום כפוי הטובה הזה, הפורום היה מת. מ-ת! פשוט ככה. ואני לא רוצה לתת לעצמי יותר מדי קרדיט, אבל עם כל הכבוד לכותבים הנהדרים יותר והנהדרים פחות שנמצאים פה, מדי פעם הפורום מת ואז מי מעיר אותו? מיכל אור. וחוץ ממנה? לונסטאר. וחוץ ממנו? טורוס וקונוס. אבל איפהשהו בתחתית הרשימה, נמצא השם שלי (מה שאני לא יכול לומר עליך). וזהו. ואולי לא. נראה לי שכן.
–
קראת מה שהמטורפת כתבה לך? הפנמת? אתה מעיק גם עלי.
1/6/1999 1:4
nis
–
(הודעה ללא תוכן)
–
למאוננים שבינינו. נמרוד
1/6/1999 1:3
ג'וליה
–
שיר?
בוודאי שלא. מעולם לא התיימרתי.
שיר זה אלתרמן
שיר זה עמיחי אולי
שיר זה אמיר גלבוע.
ומסכימה איתך הסכמה מוחלטת. אני אכן בחורה קיטשית להחריד. אכן.
(וקיטש, לא קיץ' צפנת)
אני מבטיחה לגנוז את עצמי בקרוב.
אבל אתה, אל אלוהים – תגאל אותנו כבר מהיסורים.
–
1/6/1999 1:8
גמדון – לג'וליה
–
אם את רוצה להתקשר, תגידי – כלומר תכתבי פה, ואני אתנתק.
–
למאוננים שביננו: ג'וליה
1/6/1999 1:27
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
תפסיקי לבלבל את המוח
שיר זה שיר זה שיר
אני גונז את עצמי
מצידי, תעשי
c:format c:אבל באמת, לאיזה רמה את יורדת?
או שאת לא יורדת?
–
תשתוק כבר, תשתוק.
1/6/1999 18:6
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
אוף
–
למטורפת
1/6/1999 18:26
קרן
–
שלחתי לך הודעה באי סי-תקראי.
רציתי להתיעץ איתך בקשר לאחי…תודה
–
חבל…
1/6/1999 18:30
schnitzel
–
להשאיר את כוח השיפוט להתנשאות
ההיא שאומרת "קיטש" על כל מה שנכון
ואמיתי, ועל מה שבא מהלב…
החיים הם הקיטש הכי בנאלי שאפשר
לאהוב, ויש את אלו שיאמרו "עדיף כבר
למות…", אך אמרה זו אינה מייצגת
את המציאות כלל וכלל, כל עוד יימצא הקיטש
במופתיות – הלא היא "רומיאו ויוליה" של שייקספיר…
שלכם, עד שהקיטש – ינוס ליחו,
שניצל
–
1/6/1999 0:48
מולי
–
מכל האנשים בעולם לי קשה הכי להתחבר לרגש שכזה
ודווקא אני המילטינט נצבט
אני מעריץ אנשים שמסוגלים להעביר רגש בלי טיפת קיטש
את טובה
–
לא קיץ' ולא קיטש. פשוט נורא יפה.
1/6/1999 1:35
(ללא נושא)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
1/6/1999 11:43
דינורה
–
בגלל שהגעתי לפורום רק השבוע ביליתי כמה שעות טובות בקריאה אחורה
מכל הדברים שקראתי
(עד בערך עמוד 15)
אהבתי הכי הרבה את הקטע שלך עם החולת סרטן ההיא והשוקולד פרה
אל השיר הזה פחות התחברתי
אבל הוא כתוב היטב
–
ואם היו כאלה שלא אמרו, אז אהבתי 🙂
1/6/1999 18:24
schnitzel
–
(הודעה ללא תוכן)
–
התחברתי פעמיים
2/6/1999 2:6
LoneStar
–
פעם אחת על עצם סגירת המעגל האינסופי הזה שמלווה גם אותי.
פעם שניה על שום רגישותו הרבה של השיר באשר הוא שיר.
נגעת, אף נגעת.
–
****************************************************
כמה מילים שלא תמיד נעים לשמוע
1/6/1999 1:10
מולי
–
פיסקא ראשונה ובה מעין התנצלות :
ויהיו פה כאלה שיאמרו שאני מתנשא
ויהיו גם כאלה שיגידו שאני בוטה
אחרים מן הסתם יתהו מה אני מנסה לומר
פיסקא שניה ובה הבהרה :
עם כל הכבוד בכנות שאיני עושה זאת בשביל התגובה או כל דבר אחר למעט חומר למחשבה כך שכל הטענות לעיל אינם מהווים כהוא זה משהו בעיני
פיסקא שלישית והיא התחלה :
באיזהשהו מקום החליטו כמה אקסהביציוניסטים להראות שגם להם יש מה לומר והם החליטו שאין ראוי להשמיע אותם מצעקה,זה רק שלי לא ממש נעים לומר רבותיי לכתוב כוס זה לא שנון או לומר זיין עומד זו לא ספרות זכה,כי למילים יש משמעות והן מזיזות אנשים לעשות או אפילו לחשוב ולו במעט,כי המילים הלכו לאיבוד בין רם אורן לציפורה מלחשת,בין יאיר לפיד ועשר שאלות בחצי דקה ,אני מצטער אנשים גם במקום הזה הרוב מפרסים פרקים מיומנם היקר,לא זה המקום ולא זו המטרה
מילים הן כלי
בין אם הוא משחית או ראוי להערצה זה דיון אחר
אבל בתור אחד שמילים הן מנת חלקו ופרנסתו אתם מעוררים בוז לכתיבה
אתם מזנים את הכתיבה
ואולי זה המקום להזכיר את אינדיגו,ג'וליה ליתוספרה ודיונורה <כולן נשים שמתי לב פתאום> שמחזירות את הכתיבה למה שעבורו היא נועדה
אבל מצד שני מה בכלל אני מבין הרי כולכם מוכשרים וכותבי מגירה ואני בסך הכל מגיב לפעמים
–
לא נעים לי לשמוע… זה עם טקט?
1/6/1999 1:43
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן)
–
****************************************************
לנמרוד במיוחד ולכל הכותבים פה.
1/6/1999 1:20
ציידת תנינים(שלא יכולה להתאפק)
arielne@inter.net.il
–
הדברים לא צרכים להיות שקופים, ברורים תמיד, דווקא ה"לא ברורים" ביותר הם אלה הגורמים לאדם להפעיל את מוחו, ומביאים אותו למחוזות מרוחקים…או שוממים…או קרובים עד אימה!!
זה הכל תלוי בך!
במה שאתה מבין מוצא וחש ביצירה.
אתה לא צריך להבין ולהניח כל לבנה במקומה…תן לעצמך לזרום לפעמים, ותראה שתגיע למקומות הרבה יותר אמיתיים.
תרגיש,תחפש, תבלע, תירק, תקיא – אבל תפסיק להאשים אם לא מוצא, או לא מקבל את מה שרצית.
אלו יצירות אין לך שום זכות לתת ביקורת "בונה" כגון
"הבית הזה לא מתאים" או "השם לא צריך להיות כזה" כיון שאז זו ביקורת מפרקת.
ביקורת צריכה להיות (לדעתי לפחות) וטוב שיש, אבל באופן אחר, פחות ספציפי, יותר מחובר, אמיתי.
פחות לחפש בכח מה לא טוב ויותר לנשום ולהקשיב…ולראות.
בקיצור נסה להתחבר לעצמך,
נסה להתרחק מעצמך.
נסה להרגיש את הדברים בכללי, ופחות להיות קטנוני.
ושם תמצא.
ותמשיך להעיר ולהאיר -באמת שאני בעד.
אבל בטקט…
מקווה שהבנו.
תיהיו לי בריאים נשמות.
צתיג"מ (ציידת תנינים ירוקים גם מבפנים)
–
נו באמת
1/6/1999 1:28
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
הרי למה הפורום הזה קיים אם לא לפרסום פרוזה ולבקורת על כתיבה של אחרים?!?!?!?!?
הרי הכפתור שעליו כתוב "תגובה" נועד כדי להגיב, לבקר על מה שרוצים
–
אם זה מה שהבנת מכל מה שכתבתי -לא נותר לי אלא לשלוח
1/6/1999 1:31
ציידת תנינים(ירוקים גם מבפנים)
arielne@inter.net.il
–
לך את תנחומי הכנים.
ואולי תנסה לקרא שוב….כי היו שם גם דברים אחרים…
צתיג"מ
–
עוד משהו שדליתי מהטקסט
1/6/1999 1:35
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
טקט.
טקט זה להגיד למישהו שיעזוב את הפורום?
טקט זה לאיים על מישהו ברצח?
מה זה טקט?
ממתי אני צריך להתחשב באנשים שלא מתחשבים בי. והרי, כמה פעמים כתבתי שאני כותב את רוב דברי בפאקינג צחוק.
לעזאזל
פשוט תלכו, ותדחפו את המקלדת לתחת.
חוץ ממך.
את עוד אכשהו בסדר
–
דדדדדדדדדדדדדדדדיייייייייייייייייייי!
1/6/1999 19:4
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
תגיד לי, אין לך חיים?
על כל דבר אתה צריך לכתוב משהו?
הבית הזה לא מתאים, השם הזה לא מתאים.
די! אתה לא מתאים. נשבר הזין לקרוא כל מה שעוד מלכותו המופלץ רוצה להגיד.
"תגובה" בתחתית הקטע נועדה לאלא *שבאמת* יש להם מה להגיד, ומה שיש להם להגיד *באמת* שווה משהו, עם דגש כפול על ה *שווה משהו*.
ויפה שעה אחת קודם.
–
ציידת בטח שמעה על אנשים
1/6/1999 3:29
שאלתיאל
–
שלא חשוב מה גילם לא מצליחים להגיע לבגרות שנדרשת כדי להעביר בקורת ככלי בונה לא סתם גיבוב מילים שנועד סתם לפגוע או להשמיץ ולכן אל לה לגברת לקחת ללב דברים של ילדים שהגננת נתנה להם מחשב לשחק
–
***********************************************
ושוב הגיע הזמן הזה, שבו עלי להגן על עצמי
1/6/1999 1:22
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
ולתקוף כל מה שזז.
אבל אני לא אעשה את זה
אין לי מושג למה.
אולי כי נמאס לי מהוויכוחים האינסופיים האלו. נמאס לי מההתקפות של כל אחד מבני האדם שמסתובבים פה בפורום. נמאס לי לבקר שירה, או פרוזה, או איך שלא תקראו לחרא שאתם כותבים.
ביקורת ב-ו-נ-ה זה כנראה מושג שאף אחד לא מכיר פה.
אני זוכר מה היה כשרק הגעתי לפורום הזה, כתבתי משהו ממש מחורבן, ביום שישי לקראת סוף הקיץ, כשחבורה הזויה בשם "מדוכאי יום שישי" או משהו כזה הייתה מתכנסת פה…
הביקורות שקיבלתי על השירה כביכול שלי הייתה משהו בין "תשלח את זה לאייל גולן" לבין "זה מסריח". קבלתי את הביקורת, הגעתי למסקנה ששירה זה לא התחום שלי, וניסיתי לכתוב סיפור קצר. הוא יצא נורא. פשוט גרוע, התגובות היו "כדאי שתחליף כינוי ותתחיל מההתחלה". אבל כל מה שעשיתי היה לקחת פסק זמן. ומתישהו זה הגיע. כתבתי איזשהו סיפור, לא זוכר איזה, ויצא לי משהו נורמלי.
אבל גם אז, כל פעם שהייתה למישהו ביקורת, לקחתי את זה לתשומת ליבי, לא תקפתי, לא כלום.
היום, לאור הבקשה מניס (פעם ראשונה ששמעתי על הבן אדם הזה) וג'וליה (כנ"ל), ועוד כמה אנשים מפוקפקים יותר ומפוקפקים פחות, החלטתי החלטה: אני, נמרוד צפנת לוקח את האומנות שלי למקום אחר. זה יכול להיות שבוע, או יותר, אל תתפסו אותי על המילה. אבל השורה התחתונה היא שנמאס לי מהקיץ' (אני אכתוב איך שאני רוצה – הרי כשאבידן מעוות (או יותר נכון עוות) את השפה העברית זה בסדר), נמאס לי מהכתיבה הזולה, פשוט נמאס.
אז להתראות, אמנים צעירים ומסטוליים, שיהיה לכם יום מצוין.
אני אהיה ב-
חיים נפלאים.
–
תודה לך. ואני קיים בהחלט. תבדוק אחורה
1/6/1999 1:27
nis
–
בעצם אל תבזבז את הזמן. פשוט עוף לך. בי….
–
יום מצוין
1/6/1999 1:29
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
(הודעה ללא תוכן)
–
חיפשתי ולא מצאתי. איפה ניס? איפה ניס?
1/6/1999 1:31
נמרוד צפנת
jarvis@netvision.net.il
–
here boy…
come here…
that's a good boy…
–
גדול בהפוכה
1/6/1999 1:39
נער
–
(הודעה ללא תוכן)
–
יותר עדיף
1/6/1999 19:8
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
אולי באמת כדאי שתחליף כינוי ותתחיל מההתחלה.
שיהיה לך בהצלחה.
יאללה ביי.
–
מהמגירה לדיסק 