צידות עוברות לידך
30/5/1999 15:58
אחד
–
צידות עוברות לידך ברחוב
רואות אותך
ולא אומרות שלום
אז מה אם אתה לא ירוק מבפנים
זו סיבה?
–
לפעמים ציידות טיפה שקועות בעצמן יותר מידי.
30/5/1999 16:11
ציידת תנינים (ירוקים גם מבפנים)
–
והן לא צרכות להתנצל על כך (להזכירך…)
צתיג"מ
–
אף אחד לא
30/5/1999 16:17
אחד
–
ביקש התנצלות
זו לא היתה הכונה בייבי
את יודעת שאני לא מאמין בהתנצלויות
לא חייבת להגיד שלום
גם לא חייבת להגיד ש
אם לא מתלבש לך
בדיוק כמו שזכותי להפגין על כך
–
לצ"ת מה קורה חזרת…ושוב את צדה.
30/5/1999 23:10
א.
–
שבת אחת עברה ולא התפללת בבית הכנסת? שלנו? סת..ם
–
א. תמצא אותי בפורום הכללי.
30/5/1999 23:33
ציידת תנינים (ירוקים גם מבפנים)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
הנה עוד קרבן נפל טרף לציידת
30/5/1999 18:18
local hero
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
אתה ממש לא מבין, אני ציידת תנינים לא אנשים.(נקודה)
30/5/1999 21:3
ציידת תנינים (ירוקים גם מבפנים)
–
(הודעה ללא תוכן)
–
צידת תגידי לגיבור הזה שיש מי ….
30/5/1999 22:23
אחד
–
ששומר עליך מלמעלה
מה יש לו לקרציה הזה
מה עוללת לו כבר?
בכל מקרה אם צריך לעשות לו פווווווו כדי שיעוף
רק תבקשי
–
**********************************************************
משחק ילדים
30/5/1999 16:35
גלילי
–
אבל אמרת שאת אוהבת אותי.
אמרתי. מותר להתחרט?
אבל אמרת לי פעמיים. את רוצה להתחרט על שתיהן?
כן. לא התכוונתי לשום מילה מהשיחה שלנו באותו יום, ואני גם
לא מבינה איך גרמת לי לומר אותם. אני בדרך כלל
מחושבת בדבריי. איך יכולתי לסטות ממנהגי בצורה כה נחרצת , אני לא מצליחה
להבין. וזה רק מראה איזו השפעה רעה יש לך עלי. אז אני מבקשת ממך ללכת.
אה, אבל..
לך.
(פותחת את הדלת , והיד מראה את הכיוון החוצה).
מחכה.
למה אתה מחכה? תקרא את שפתי : ל ך (מדגישה את ליפוף הלשון
סביב החך)
הוא נועץ בה מבט תחנוני של אני לא מאמין שהיא שוב עושה לי
את הסצינה הזו.
אבל מירב.אני לא התכוונתי , אני בעצם, 'זתומרת ..רק
רציתי.כאילו.נו, את מכירה אותי בקטעים
האלו. אני נסחף.
באמת מירב אל תסחפי גם את . בואי נעצור את זה כאן, בואי לא
נעשה משהו ששנינו נתחרט עליו.
יובל. אין דבר בעולם שתגיד או שתעשה שיגרום לי לשנות את
דעתי.
ההתנהגות המחפירה הזו שלך עולה לי על כל עצב בריא שנותר,
ואני לא מוכנה להרגיש כ"כ מושפלת עוד פעם. לכן מבעוד מועד אני אעצור את
העניין לפני שנתחתן , נביא ילדים , יהיה לנו כלב ועוזרת וזה שוב יקרה. ואז מה?
כל עסקי הגירושין האלו.ממש לא בא לי עליהם. ואמא שלך, כל
הזמן רוצה לקחת לי את הילדות מהגן, כי אף פעם לא היו לה בנות, ואין לי כוח אליה ,
יש לה מבטא וזה יכול להשפיע לי על הקטנות.
אז יובל, תעשה לי טובה ותחסוך ממני את הכאב ראש העתידי
הזה.
מה אני צריכה עכשיו משכנתא , ואיזה 200 שקל מסכנים על
הילדות מביטוח לאומי ולהכניס את ההורים שלי לבית אבות, ולהתפטר מהעבודה , כי אני
שוב כורעת ללדת, והחוב ההוא לבנצי שרק צובר ריבית, כי אתה לא יודע לברור את החברים
שלך, ובכלל אף פעם לא לקחת אותי לחו"ל.
יובל, אני רק בת 17.5. מה אני צריכה את זה עכשיו?
אח מירבי , את גדולה!!!!!
יאללה בואי לישון.
טוב יובלי מתוקי. חלומות פז יקירי.
אני אוהבת אותך.
היום אני ניצחתי.
שוב.
–
***********************************************
עוד לא
30/5/1999 16:38
ענת – בין השורות או בתוכן
–
אדוני, אתה יכול בבקשה לעזור לי?
אדוני, אתה יכול בבקשה לעזור?
אדוני, אתה יכול בבקשה..
אדוני, אתה יכול?!
אדוני, אתה??
אדוני?..
אדו
אד
א
–
אהבתי.
31/5/1999 0:14
המסכה
–
(הודעה ללא תוכן)
–
************************************************************
לגיא, לפני שאתה הולך…
30/5/1999 17:51
האישה שלו
–
אם הגעת לסוף מצאת שם אותי וראית שזוהי ההתחלה, מחר אתה לא
תהיה כאן – שבעה ימים – ואף לא לילה אחד למרפא.. כשתקום בבוקר תביט במראה מודד את
זיפי זקנך החדש תביט לרגע דרך העיניים תראה אותי מחייכת שם אליך.. אני שולחת לך
בין המגבת ותיק הרחצה הישן את ניחוח הגוף שלי אחרי שאתה מעיר אותו… את הצחוק שלי
שיכול להדליק שמשות כשאתה מדגדג אותו.. את האור בתוכי שיחמם אותך בלילות הקפואים
בצפון..
האהבה שלי כאן!
היא תחכה לך היא חיכתה לך שנים עד שהגעת ואספת אותה בידיים
גסות של איכר שלא ידע איך ללטף.. הידיים שלך שמהן אכלתי ושתיתי ובתוכן אני ישנה
בלילה…
הצעדים שעשית עד אלי, כמו הצעדים הראשונים על הירח התוו את
הדרך לעולם חדש – עירומה אני באה לתוכו לתת לך לשטוף אותי בנהרות העדנה שהצטברו בך.
אם אקרא לך אדם תקרא לי חווה?
שאלת אותי אתמול בקפה בראש פינה האם יש לי סבלנות אליך,
יקירי, לסבלנות שלי אין קץ!
אני האוקיינוס של ממנו עולים אדים לענן לגשם שמשקה את העץ
שמצמיח את העלים שאכלה התולעת שהואכלה לתוך הגוזל של יונק הדבש שמצץ מן הפרח בקצה
העץ…
שנינושנינושנינו
כמו טבעות זו בזו חבורות יחדיו יוצרות משהו שלם משהו אחיד!
ביקשת נבוך או מבולבל שאדבר איתך במילים של חול .. אהובי,
אדבר אליך בשתיקה של זהב עד שתשמע עד שתבין עד שיהיו המילים שבינינו למיותרות.
אני אהיה שזורה בנוף החולף בחלונות הרכבת, בצמרות העצים
המוריקים, במבטים החלולים של האנשים שם, אני בפנים בתוכך רק תקשיב ותדע!
–
מקסים
30/5/1999 18:50
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
אהבה שכזו מהסוג שקוראים בספרים.
ואני קוראת המון, ומחפשת שם שלווה.
ומה שכתבת כאן עשה לי חשק לעוד..
כיף לחשוב שאהבה שכזו מסתובבת לה סביבנו.
שיהיה לך המון אהבה, כל הזמן, לתמיד.
באמת.
–
**********************************************************
30/5/1999 19:29
קרן
–
(הודעה ללא תוכן)
–
להודעה זו מצורף הקובץ keren.doc :
קוראים לי קרן ואני בת 16 .רציתי לספר לכם משהו שקרה לי
לפני שבוע, עם אחי הגדול.
אין לי למי לספר ובגלל זה אני כותבת כאן ואולי מישהו יגיב
ויתן לי עצה מה לעשות.אני נורא מתרגשת עכשיו ואולי בגלל זה הסיפור יהיה קצת מבולבל
ומבולגן, אז תבינו.
יש לי אח בן 22 שאני מאד אוהבת ומעריצה, ועד עכשיו הוא סמל
לגבריות בשבילי, חתיך גבוה ויש לו הצלחה עם בחורות.
יש לו חברה כבר שנה וחצי
היא בת 19 ואמחנו חברות טובות כמו אחיות.תמיד הערצתי את אחי,ואהבתי אותו,
וגם הוא אותי.תמיד מתעניין בי ומה קורה איתי.
לפני כנה ימים היינו שנינו בבית לבד. הוא הלך למקלחת,
שמעתי אותו שר כהרגלו ופתאום הוא קרא לי:
קרן תעשי טובה שכחתי מגבת.הלכתי להביא לו את המגבת,זה היה
טבעי בעיני כי לא פעם הוא שוכח משהו, וגם הוא היה מביא לי חולצה או בגד אם שכחתי.
פתאום הוא משך אותי לתוך חדר האמבטיה,הופתעתי ולא הייתי
מוכנה לזה.הוא עמד שם ערום ורטוב וצחק. רציתי שתראי פעם גבר ערום לא בסרטים.האמת
שלא יצא לי לראות גבר ערום ככה בחיים.
יש לי חבר כבר כמה זמן אבל עוד לא היינו ביחד ממש ערומים.
הייתי בשוק ובמבוכה,מה זה הסמקתי. די עזוב אותי השתגעת?
ככה אמרתי לו וצחקתי נורא.
אבל לא יכולתי לא להסתכל ולראות אותו ערום. יש לו גוף יפה
שאין לו מה להתבייש,ישבן קטן ומוצק,
חזה רחב ועכשיו ראיתי גם את האבר שלו.
השתגעת אמרתי לו, אסור לנו תן לי לצאת. אבל הוא החזיק אותי
ביד חזק ולא נתן לי לזוז.
תתפשטי אני רוצה לראות אותך. ככה הוא אמר בחיוך ולא ידעתי
אם הוא צוחק או רציני.
ניסיתי להשתחרר ואמרתי לו שזה אסור כי אנחנו אח ואחות. אז
מה הוא אמר מי קבע שאסור לנו לראות
אחד את השני ערומים? לא יודעת למה אבל התחלתי להתפשט, לא
לבשתי הרבה בעצם אז זה היה מהיר.
עמדתי מולו מבויישת מנסה להסתיר את החזה ושם למטה, רעדתי
והיתה לי סחרחורת. נורא התביישתי
והרגשתי איך הפנים שורפים לי מחום.
והוא בחיוך לקח לי את הידיים והזיז לצדדים, ואמר לי: אין
לך מה להתבייש את כוסית לאללה.
פתאום הוא הצמיד אותי אליו בכח. לא הספקתי להתנגד והרגשתי
איך הוא חם וצמוגד לכל הגוף שלי.
הרגשתי את האבר שלו חם וחזק על הבטן שלי. הוא לא נתן לי
לזוז. לא יכולתי לנשום, הברכיים התקפלו לי.לא ! אמרתי לו אסור לנו עזוב אותי.
תעזבי קרן יהיה לנו
נעים אני לא אפגע בך אל תדאגי.
עזוב אותי ארז,(ככה קוראים לו) עזוב זה אסור. יש לך חברה
ולי חבר ואנחנו אחים.
כל הזמן פחדתי שמישהו יכנס הביתה, אחותי הקטנה או הורי לא
ידעתי איפה הם. פתאום לא יודעת איך נעשה לי נעים בגוף, והרגשתי שאני נצמדת אליו
מרצוני. היו לי זרמים כאלה כמו שיש לי כשאני עם החבר שלי או מתי שאני מאוננת.
הוא התישב על האסלה של השירותים ואני עמדתי מולו קרוב עם
הרגליים פשוקות. ראיתי את האבר שלו עומד. פעם ראשונה שאני רואה את זה ממש, כי עם
החבר רק החזקתי אותו ביד.
הוא התחיל ללטף לי את הבטן ואת החזה. הפטמות שלי נהיו
מחודדות. רעדתי כולי. הוא משך אותי עליו,
הושיב אותי מולו, הרגשתי את האבר שלו נלחץ לי שם למטה.
פחדתי לא רציתי שהוא ימשיך.
אל תדאגי את תשארי בתולה, אני לא יעשה לך משהו רע. הוא
החזיק אותי במתניים והזיז אותי מולו.
נהיה לי נורא נעים ופתאום שכחתי את עצמי ורציתי עוד.
חיבקתי לו את הצואר והצמדתי את החזה שלי לראש שלו, הוא
התחיל ללקק לי את הפיטמות. זה גירה אותי נורא ואני וואו התחלתי לגנוח. יש לי קולות
נורא מוזרים כשאני נהנית.
זזתי עליו והרגשתי את החיכוך שלו בין הרגליים שלי. הוא לא
חדר אלי רק חיכך מבחוץ. פתאום זה היה כיף ולא רציתי שזה יפסיק. אף פעם לא הרגשתי
ככה אפילו שהייתי מאוננת הכי חזק.
לא יודעת כמה זמן זה לקח, בעיני זה היה המון זמן. נהניתי
אבל לא ידעתי אם ממש גמרתי או לא.
פתאום הרגשתי שחם ורטוב לי בין הרגליים והאבר שלו התחיל
להתכווץ. ידעתי שהוא גמר, ושמחתי
בשבילו אבל פחדתי שאני איכנס להריון.
אחר כך התרחצתי המון זמן. אני עוד בהלם לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד זה סוד רק בינינו,
מצד שני אני לא יכולה להביט לחברה שלו בעיניים, וגם עם
החבר שלי רבתי אתמול, לא יכולתי לסבול שהוא נוגע בי.
והכי גרוע שאני כבר לא יודעת איך להתיחס לאחי, כי הוא כבר
לא אח ממש, כאילו הוא גם מאהב
לא יודעת, ואין לי אם מי להתיעץ.
–
קרן היקרה!
30/5/1999 21:25
LoneStar
–
(ככה
נפתחו מאות מכתבים שכבר כתבתי פעם – אבל לא זה המקום להרחיב)
עד מאוד רציתי לעיין בסיפורך שהוא נוגע ללב (כנראה) – אבל לא
צלחתי את קריאת המילים שכן קשה היה לקוראו עקב היותו כתוב בצורה המקשה את קריאתה
על הקורא באשר הוא קורה.
הצעתי הפראקטית הינה כי תבחרי בעריכה את מושג בחירת ההכל
לכי לך שוב אל העריכה בחרי הפעם בהעתקה. כנסי חזרה אל מקום נבזי זה הקרוי פורום
בלעז – וכשאצבעך הוירטואלית נוגעת בבפנוכו של מלבן הכתיבה עצמו – זה הזמן לשחרר
הדבקה של הכתוב אל תוך החלל. דבר זה יכול להתבצע ע"י הקלקת כפתורו הימיני של
עכברך החביב ושם באצבוע עדין, עברי אל פוזיציית ההדבקה לאלתר ובמצח נחושה.
דבר זה יקל גם עלייך את המלאכה ולא תאלצי להצמיד אי אילו
קבצים תוהים אל חלל הפורום.
בברכת הצלחה ודרך פוריה בהמשך 🙂
–
קודם כל…
31/5/1999 0:54
נער
doronb@barak-online.net
–
טוב שפנית לעזרה !
דבר שני
אנא, כתבי לי ב
e -mail
או ב
icq
איך אוכל להתקשר איתך:
e-mail,icq,
או טלפון. כי על דבר כזה צריך לדבר בארבע עיניים.
במלוא הרצינות !!!
–
קרן היקרה 2
31/5/1999 1:19
LoneStar
–
קרן…
אני מכה על חטאי ומרכין ראשי בפני סיפורך. אמיתי הוא?
אמיתי בחלקו?
חלקנו חייב לאלתר לדעת לפני שהוא פוצח בסט תגובות צורמני.
אנא חלקי עימדנו מעט יותר.
–
******************************************************
היה משהו
30/5/1999 19:34
בון בון
–
היה משהו בינינו ואתה הרסת הכל
אם היית חושב מה יקרה עכשיו הכל היה שונה
היה משהו במסיבה ההיא וזהו.זה נגמר
אם ידעת… למה לא אמרת לפני..?
היה משהו בינך לבין אמא שלי
היית צריך לחשוב… זה נגמר
מוקדש לשקלית ול בן 18 מפורום 16 פלוס מינוס(חוץ מהקטע על
היה משהו על אמא שלי)
–
******************************************************
בינך לביני
30/5/1999 19:42
בון בון
–
אני יודעת שהאהבה שלנו שונה
את צריכה לקבל את זה כמו כולם
הרי זה בסך הכל אמיתי
אני אוהבת אותך ואת אוהבת אותי
ככה זה צריך להיות בינך לביני
אבל בכל זאת אם את מתעקשת
אני תמיד מוכנה לוותר
בשבילך
ואם מזה תישאר לך צלקת
אל תדאגי…אני ארפא אותה עם הזמן
אני יודעת שאת מתביישת בי
אני שמה לב בכל יום
בבית הקפה
אילו רק אמרת לי שלום
היום היה נראה לי יותר יפה
אני מנסה לחשוב על הצד שלך
ונכשלת כל פעם
מחדש
שתינו ננסה להתרגל
והצלקת תירפא עם הזמן….
הערה: כל קשר בין הכותב לשיר הוא מקרי בהחלט!השיר נכתב
מהדמיון בלבד!
–
*******************************************************
מכתב נרגש לשותפך העתידי (בפוטנציה הגיונית)
30/5/1999 21:14
LoneStar
–
מי ייתן וכך אכן יהיה!
אתה תכנס, אני אלך (כי אני הולך בכל מקרה) וחדרי יהפוך
לטריטוריה שלך, למרכזך הרוחני, להיכלך הבלתי מנוצח בו יפגינו בנות עירנו הנאוות את
שלל כישוריהן המוטוריים לקול צהלותיה של השותפה הבלתי מנוצחת שלנו (שים לב ידידי –
ש ל נ ו…) ואז בוא יבוא מזור לצרותיי עת אדע כי שלך הוא מבצרי וכי שוחררתי
לחלוטין מלשאת בעולו של זה!
וכעת – משמתקשרים אלה המעונינים בו, במבצרי, רוצה אני
לצעוק לעברם בגרון ניחר וחף מליחות כי לא אקטואלי הוא – ואין כיף גדול מזה – אך
כשם שיודעים אנו, הדברים לא סגורים עד שאינם סגורים – וכך נותר אני בהתלהבות לא
נינוחה ושלעולם לא תהיה שלמה; קטן אמונה אנוכי, מאמין כי גם אתה תתחרט כשם שעשו
חלקם (שאושרו סופית על ידי תפרחת המפלצות החשדנית והמזויפת, חסרת עמוד השדרה
הנפתחת ופורחת למראה בשר גברי עסיסי חביב למראה) – ובמידה ואכן יתגשם לו חלומי
הקטנטן אפתח גם אפתח את בקבוק היין שנקנה לטובת הארוע.
מי ייתן ומחר בערב, עת יעזוב בעליו החוקי של הנכס את נכסו,
נכסי, נכסנו – נוכל ללחוץ ידיים בחדווה ולעלוץ אף לצעוק "לא אקטואלי"
יחדיו!
ואז יבוא היום בו גם אתה לא תוכל לשאת יותר את פרצופה
האמיתי וניכר בך כי עלם חמודות אתה ויכול אתה למצבים כאלה, אך חכה חכה… גם אתה
תרים ידיך… גם אתה לא תוכל לה… וליבי ליבי עמך ידידי, אך איני יכול לומר לך מה
לעשות ורוצה אתה בחברתה של שותפתי ונעימה לך הדירה ונעימים לך השכנים – אז רק אל
תגיד שלא אמרתי לך (ואולי ייטיב מזלך ואף תשמע על מכתב נוקב זה טרם חתימתך – אך
הסיכוי לכך קלוש הוא ולפיכך – שלוחה לך בזאת ברכת דרכי להתפאר וגומר).
–
למרות הסיכוי הדל – לקחת פה וואחד סיכון!
31/5/1999 0:36
נער
–
(הודעה ללא תוכן)
–
ככה אני רואה את זה:
31/5/1999 11:14
דפנה"""לה
–
אתה תוציא קובץ
קובץ קטעים שכותרתו "משאים ומתנים"
ותכניס את אלוהים בגופייה (זה שלך?)
ואת שותפתנו
ותוסיף עוד כהנה וכהנה
ואנחנו נקרא וניהנה
ובא לציון גואל.
–
**********************************************************
שוק הכרמל
30/5/1999 21:26
(ללא נושא)
–
תרנ"ח מצוות, אדון. תרנ"ח – ולא מצווה אחת פחות,
ואישה. עזר כנגד, ומעל ומתחת, כל שניתן להשלמת
העסקה לשביעות רצון הצדדים.
אדון נכבד, לא
ישונו התנאים בשום מחיר! ישנם קוים שלא חוצים גם במשא ומתן. אם לא מוצא חן, ילך
ולא ישוב יותר. שלום!
רק רגע, מונסניור… אם רק יוכל לשוב לעוד רגע קט של שיחה
בשני זוגות עיניים, אולי ישקול הצעה אחרת.
אחר עוד רגע של שיקול דעת, ובחינת הדברים, כך נדמה, אין
עוד צורך באכזבה שיש במבטו של אדוני, וגם
אצלי היה, איך אומרים, שבוע חלש ויום המנוחה קרב. אם ישמור את הנאמר לעצמו יוכל
להסתפק ב-תרט"ו מצוות. והאישה – מבלי להכביר במליצות, אשת חיל טובת מראה,
שפתיה פלחי תותים ועיניה אגמים. ועכשיו, אם רק יחתום…
קשה… קשה, אני אומר לכם. אנשים אינם נוהגים עוד דרך שמים,
לא כל שכן דרך ארץ. ואין עוד פנאי ואורך רוח למעשי בריאה וניסים. רק זכרון מר של
ימי זוהר, כס אלוהות ושרפים. והיום? אוי לאותה פשרה: מסתובב אני כאחד מבני אנוש, מוכר כרובים בקילו:
אלוהים בגופיה וריח זיעה חמוץ.
נו שוין, רק שלא יעלו את השם יהווה על בדל השפתיים.
–
גדול!
30/5/1999 21:30
LoneStar
–
כבר בפתיחה הבאת אותה עם הכינוי הזה שלך שכיכב באור נגוהות
זורח וכבה מעל פני הקטע האלוהי הזה. כן ירבו במקומותינו וגומר.
–
31/5/1999 0:8
דינורה
dinura@hotmail.com
–
הדפסתי וצירפתי למחברת של דברים טובים שיצאו לי
מהוירטואליה
(אין שם כלום מהאתר כמובן)
–
עסיסי
31/5/1999 11:11
דפנה"'לה
–
עסיסי ומשעשע.
ורק הערונת קטנטונת – "דל שפתיו" ולא "בדל"!!!!
–
מהמגירה לדיסק 