בבגרות
31/5/1999 0:15
ציפי
zipi_434@yahoo.com
–
בבגרות בהסטוריה לפני כמה ימים
הסתכלתי על הדף, לא מבינה את המילים
ניגשת, בחנת, לחשת
תשובה
ידך את כתף ימין שלי
מקיפה
כתבתי, עניתי
בצורה מלאה
דאגתי ש"במקרה", ידך תתחכך לי בפטמה
וכשנגמר המבחן
ובקשת את המספר שלי
נתתי לך מספר
שבדיוק המצאתי בעצמי.
–
פפפחחחחח……
גדול. משרד החינוך מניף את התורן..!
31/5/1999 0:26
ציידת תנינים (ירוקים גם מבפנים)
–
בהחלט נחמץץץ.
–
מבין אותך – תקופה קשה לכולנו !
31/5/1999 0:31
נער
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אנחנו פשוט משחק בידים שלכם
31/5/1999 0:33
שאלתיאל
–
בנות יקרות
וזה לא חוקי
חוקי המשחק האלה
–
עברת את הבגרות בהצלחה. תתרגלי…
31/5/1999 1:29
דינורה
dinura@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
***************************************************
השאלה ילדונת היא
31/5/1999 0:32
שאלתיאל
–
האם גם היום לתת חיבוק לעיתון שנוסע דרומה??
–
שאלתיאל יקירי.
31/5/1999 0:37
ציידת תנינים (ירוקים גם מבפנים)
–
אתה מקשה עלי.
ואני מקשה על עצמי.
אתה …לא ברור….ולא ידוע….ואני.
מכשפה מגעילה.
למה לך צרות?????????
–
וואו
31/5/1999 0:44
nos
–
מאיפה זה בא פתאום
מה אמרתי ומה…
טוב הבנתי אני חושב
את יודעת שלי צריך להגיד בפרוש
אבל אני חושב שהבנתי
מה מכשפה?
טפשה
–
זה לא המקום אבל
31/5/1999 0:49
ציידת תנינים (ירוקים גם מבפנים)
–
בטח שאני רוצה להמשיך לדבר!!!
וזה בא ממני.
ולמה אתה לא באיי סי קיו?
–
כי על המחשב
31/5/1999 1:2
שאלתיאל
–
שלי פה רץ משהו ואני לא יכול לגעת בא
כשאני אומר רץ אני מתכוון לתוכנה לא לחמוס
חוץ מזה שונא פה את הICQ
במילא
לא יודע אמרתי בדיחונת ונפלת עם מקשה ומכשפות
למה הכובד ילדונת יקרה
–
*************************************************
לקרן – שפנתה אלינו ונתקלה בחומות הסירוב של מחשבינו
31/5/1999 1:3
LoneStar
–
להלן סיפורה כפי שהוא – עם הטעויות – אך בפורמט קריא מעט
יותר:
קוראים לי קרן ואני בת 16 .רציתי לספר לכם משהו שקרה לי
לפני שבוע, עם אחי הגדול.
אין לי למי לספר ובגלל זה אני כותבת כאן ואולי מישהו יגיב
ויתן לי עצה מה לעשות.אני נורא מתרגשת עכשיו ואולי בגלל זה הסיפור יהיה קצת מבולבל
ומבולגן, אז תבינו.
יש לי אח בן 22 שאני מאד אוהבת ומעריצה, ועד עכשיו הוא סמל
לגבריות בשבילי, חתיך גבוה ויש לו הצלחה עם בחורות.
יש לו חברה כבר שנה וחצי
היא בת 19 ואמחנו חברות טובות כמו אחיות.תמיד הערצתי את אחי,ואהבתי אותו,
וגם הוא אותי.תמיד מתעניין בי ומה קורה איתי.
לפני כנה ימים היינו שנינו בבית לבד. הוא הלך למקלחת,
שמעתי אותו שר כהרגלו ופתאום הוא קרא לי:
קרן תעשי טובה שכחתי מגבת.הלכתי להביא לו את המגבת,זה היה
טבעי בעיני כי לא פעם הוא שוכח משהו, וגם הוא היה מביא לי חולצה או בגד אם שכחתי.
פתאום הוא משך אותי לתוך חדר האמבטיה,הופתעתי ולא הייתי
מוכנה לזה.הוא עמד שם ערום ורטוב וצחק. רציתי שתראי פעם גבר ערום לא בסרטים.האמת
שלא יצא לי לראות גבר ערום ככה בחיים.
יש לי חבר כבר כמה זמן אבל עוד לא היינו ביחד ממש ערומים.
הייתי בשוק ובמבוכה,מה זה הסמקתי. די עזוב אותי השתגעת?
ככה אמרתי לו וצחקתי נורא.
אבל לא יכולתי לא להסתכל ולראות אותו ערום. יש לו גוף יפה
שאין לו מה להתבייש,ישבן קטן ומוצק,
חזה רחב ועכשיו ראיתי גם את האבר שלו.
השתגעת אמרתי לו, אסור לנו תן לי לצאת. אבל הוא החזיק אותי
ביד חזק ולא נתן לי לזוז.
תתפשטי אני רוצה לראות אותך. ככה הוא אמר בחיוך ולא ידעתי
אם הוא צוחק או רציני.
ניסיתי להשתחרר ואמרתי לו שזה אסור כי אנחנו אח ואחות. אז
מה הוא אמר מי קבע שאסור לנו לראות
אחד את השני ערומים? לא יודעת למה אבל התחלתי להתפשט, לא
לבשתי הרבה בעצם אז זה היה מהיר.
עמדתי מולו מבויישת מנסה להסתיר את החזה ושם למטה, רעדתי
והיתה לי סחרחורת. נורא התביישתי
והרגשתי איך הפנים שורפים לי מחום.
והוא בחיוך לקח לי את הידיים והזיז לצדדים, ואמר לי: אין
לך מה להתבייש את כוסית לאללה.
פתאום הוא הצמיד אותי אליו בכח. לא הספקתי להתנגד והרגשתי
איך הוא חם וצמוגד לכל הגוף שלי.
הרגשתי את האבר שלו חם וחזק על הבטן שלי. הוא לא נתן לי
לזוז. לא יכולתי לנשום, הברכיים התקפלו לי.לא ! אמרתי לו אסור לנו עזוב אותי.
תעזבי קרן יהיה לנו
נעים אני לא אפגע בך אל תדאגי.
עזוב אותי ארז,(ככה קוראים לו) עזוב זה אסור. יש לך חברה
ולי חבר ואנחנו אחים.
כל הזמן פחדתי שמישהו יכנס הביתה, אחותי הקטנה או הורי לא
ידעתי איפה הם. פתאום לא יודעת איך נעשה לי נעים בגוף, והרגשתי שאני נצמדת אליו
מרצוני. היו לי זרמים כאלה כמו שיש לי כשאני עם החבר שלי או מתי שאני מאוננת.
הוא התישב על האסלה של השירותים ואני עמדתי מולו קרוב עם
הרגליים פשוקות. ראיתי את האבר שלו עומד. פעם ראשונה שאני רואה את זה ממש, כי עם
החבר רק החזקתי אותו ביד.
הוא התחיל ללטף לי את הבטן ואת החזה. הפטמות שלי נהיו
מחודדות. רעדתי כולי. הוא משך אותי עליו,
הושיב אותי מולו, הרגשתי את האבר שלו נלחץ לי שם למטה.
פחדתי לא רציתי שהוא ימשיך.
אל תדאגי את תשארי בתולה, אני לא יעשה לך משהו רע. הוא
החזיק אותי במתניים והזיז אותי מולו.
נהיה לי נורא נעים ופתאום שכחתי את עצמי ורציתי עוד.
חיבקתי לו את הצואר והצמדתי את החזה שלי לראש שלו, הוא
התחיל ללקק לי את הפיטמות. זה גירה אותי נורא ואני וואו התחלתי לגנוח. יש לי קולות
נורא מוזרים כשאני נהנית.
זזתי עליו והרגשתי את החיכוך שלו בין הרגליים שלי. הוא לא
חדר אלי רק חיכך מבחוץ. פתאום זה היה כיף ולא רציתי שזה יפסיק. אף פעם לא הרגשתי
ככה אפילו שהייתי מאוננת הכי חזק.
לא יודעת כמה זמן זה לקח, בעיני זה היה המון זמן. נהניתי
אבל לא ידעתי אם ממש גמרתי או לא.
פתאום הרגשתי שחם ורטוב לי בין הרגליים והאבר שלו התחיל
להתכווץ. ידעתי שהוא גמר, ושמחתי
בשבילו אבל פחדתי שאני איכנס להריון.
אחר כך התרחצתי המון זמן. אני עוד בהלם לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד זה סוד רק בינינו,
מצד שני אני לא יכולה להביט לחברה שלו בעיניים, וגם עם
החבר שלי רבתי אתמול, לא יכולתי לסבול שהוא נוגע בי.
והכי גרוע שאני כבר לא יודעת איך להתיחס לאחי, כי הוא כבר
לא אח ממש, כאילו הוא גם מאהב
לא יודעת, ואין לי אם מי להתיעץ.
–
לקרן.
31/5/1999 1:23
המסכה
danoosh@netvision.net.il
–
קרן.
צרי איתי קשר באי סי קיו,
או באי מייל.
דנה.
–
קרן
31/5/1999 18:1
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
אין לי מילים, אני נחנקת כאן.
הלם זו מילה קטנה לתאר מה אני מרגישה עכשיו.
עכשיו, תקשיבי טוב טוב.
אסור לשמור את זה בסוד, את שומעת?
תדברי עם מישהו.
תתקשרי לחברה טובה, דברי עם אמא,
ואם לא נוח לך,
את תמיד יכולה להתקשר למוקד הנשים שנפגעו מינית.
כי אחיך פגע בך, ואל דבר כז אסור לשתוק.
פשוט אסור.
אם קשה לך מידי, את יכולה ליצור איתי קשר
באי מייל revital_z@hotmail.com
או ב icq
מס' 22721459
–
************************************************************
נוטף
31/5/1999 1:26
אודין
guytag@isdn.net.il
–
נוטף
ממחר אשב
שבעה פרטית שלי.
מחר מות תמותי,
ואותך אקבור
גם את חציי שלי.
ממחר,
לא תהי עוד!
ואף אחד,
לא יגון
את אבלי.
ממחר,
מות אמות
ושק לראשי
כי בשר את מבשרי
וצלעך מנפשי.
ורק קינות,
קטנות
של אבל
אקרא מקברי
אל שלך,
אל אושרך החדש,
אל עתידך
המוקפא במצבה
שסתות בה שם
משפחתך החדש
בדמי!
ג.ת.
–
*******************************************
"פתח
לנו שער…"
31/5/1999 1:49
המסכה
danoosh@netvision.net.il
–
אתה עומד מן הצד, מתבונן,
והדלתיים סגורות.
משתוקק אתה לחדור,להכנס
אך אינך מוצא את המפתחות.
השער נעול. אשנב קטן בו,
דרכו רואים את המתרחש בפנים;
את הכאב הניבט מהעיניים היוסרות,
הרוצות לפרוק המשא, אך
מדחיקות ומדחיקות…
אתה עומד, מתבונן מהצד,
קרני האור נעלמות ואינן
כמה אתה שישובו חזרה,
אך,
נסוגו
-אין יודע לאן…
התמונה מטשטשת,
זולגות הדמעות,
הדלתיים עדיין נותרו נעולות.
וכל שביכולתך , לעמוד ולראות.
לראות-
לא לגעת…
***************
מוקדש לידיד יקר
שבעת המשבר
נעלם המפתח.
גן נעול.אדם.גן נעול.
רחל הכתה בסלע עד זב דם.
לך לא נתתי.
לקח זמן.
בסוף מצאתי.
המפתח.
–
הזכרת לי איזה שיר נושן שחבוי בהדחקה
31/5/1999 2:18
LoneStar
–
בתוך מגירתי המהבילה. משהו קצת בוסרי –
אבל עדיין נראה לי שייך:
–
ילד מפתח / (8/95)
…ופתאום כל כך רוצה!
רוצה קצת לקבל – כן, רק קצת.
ולתת…
לתת למי שירצה – לחלוק, לשתף,
לחלק ממני קצת נתחים.
אבל…
איך אפשר לתת משהו למישהו אם אין שם אף אחד שייקח?
מה? אני באמת לבד?!
רוצה לארח מישהו אצלי
אבל הדירה שלי מבולגנת
ואין לי חשק לסדר,
אז לאן בעצם הוא (היא) ייכנס (תכנס)?
הברדק פה חוגג ואי אפשר להזמין אף אחד שינקה;
כי כדי שיעזרו לי לנקות,
גם אני צריך להיות פה!
ומרוב בלאגן פה אי אפשר להכניס אף אחד אחר.
אז נועל הכל בפנים.
את כל הבלאגן עם המון מנעולים
ויוצא לשוטט ברחובות עם תרמיל קטן על הגב והמון המון
מפתחות –
לחלק לעוברים ושבים.
והמפתחות כל כך
כבדים!
הולך לאיטי ברחובות המפחידים
ועוברים ושבים מסתכלים וצוחקים (לי בפנים?)
וחלקם שואלים – "תגיד לי למה יש לך כל כך הרבה
מפתחות?"
ורוצה להגיד – "קחו אחד, קחו יותר ותפתחו
לבדכם…"
רוצה להגיד… אבל לא אומר כלום, רק מחייך לעצמי חיוך עצוב
כי יודע עמוק עמוק שאני צריך לסדר את הדירה לבד
ולעזאזל! אין לי כח לפתוח אותה שוב,
להסתכל פנימה ולראות את כל הבלאגן
שפעם היה מאורגן, מסודר ומעוצב… פעם…
והמסע הזה ארוך וכבד
"ולאן הוא מוביל?" – חושב לי לעצמי,
בעודי זוחל ומזדחל אט אט אל עבר "דירתי".
נעצר ליד הדלת – הגדולה, המנוכרת,
עייף שוב מיום של שיטוטים, מתיישב בנפילה על הדלת הגדולה.
נרדם לאט לאט בזמן שחושב – שוב, "אולי מחר תגיע
הישועה…?…"
אבל עמוק בפנים מתגנבת לה תחושה
שמחר לא שונה מהיום
ושמחרתיים כבר לא שונה מאתמול
ושום דבר חדש כבר לא יקרה!…
אז מה זה כבר משנה…
נרדם.
–
והמסר? אולי יש אולי אין… בכל מקרה, אשנבים פתוחים
צריכים גם יד פותחת מבפנים וגם יד מארחת וגם כזאת שיודעת לדבר וגם כזאת שמבינה מה
אומרים לה. רק אם כל זה מתקיים המפתח הוא אכן ה- מפתח.
–
כוכב יקר שלי, עוד שתי מילים בנושא…
31/5/1999 9:32
המסכה
danoos@netvision.net.il
–
יד פותחת, יד מארחת…
אתה עומד מול דלת,
משחיל את המפתח לחור המנעול,
והדלת?
משום מה לא נפתחת.
למה?
כי מישהו סגר מבפנים את ה"צ'ופצ'יק",
ולא יעזור לך.
יתכן והוא יציץ בחור המנעול.
יתכן והוא ישאל בקול צורמני "מי זה?"
אבל,
כל עוד הוא לא יפתח את הדלת ממש,
יתן לך להכנס,
תבלה שעות המתנה ארוכות בחדר המדרגות.
ולפעמים,
ההמתנה הזו ארוכה, מייגעת, וכואבת .
אכן,
צריך את יוזמת שני
הצדדים.
ובמובן רחב יותר-
אתה לא יכול לעזור לאדם שלא רוצה לעזור לעצמו.
אדם כזה,
אולי נותן לך להשחיל את המפתח,
אבל את הצ'ופצ'יק-
הוא לא מסיר…
דימוי המפתח, הוא של המכלול, כמו שאמרת.
תודה ששתפת אותי במה שכתבת.
–
******************************************
סיפור אירוטי קסום ..לאילו שמרגישים את החיים
31/5/1999 1:54
SoftSkin
sweeteastern@Yahoo.com
–
"מעט
יותר מדי סוכר בשוקו", חשבתי לעצמי…מניח את הכוס על שולחן הכתיבה ליד החלון…
מעט שוקו חם נזל לי על היד לקקתי את היד, נמנע הצורך ללכת לשטוף אותה… הגשם בחוץ
התחזק. התבוננתי החוצה אל הגן הקטן שליד ביתי, עלים זהובים כיסו את כל השביל,
הרחוב היה ריק לגמרי…כולם בטח הסתגרו בבתיהם …"מעט כמו עכברים" חשבתי
לעצמי…"זה הזמן למעיל ארוך,
לדיסק החדש של
בוסתן אברהם, אולי גם לכפפות חמות, וכן ..בטח…גם הכובע הרחב יהיה נהדר….
זה היה מן נוהג ישן שנזכרתי בו כעת….בעיתות חורף, כשהערב
כמעט יורד, והרחוב החל מתרוקן מאנשים לגמרי, הייתי לוקח את המוזיקה שאהבתי באותו
יום, לובש את התלבושת הראוייה למזג אויר כזה, ויוצא להתהלך בפארק הלאומי ברמת
גן..לא רחוק מביתי.
בחוץ קבלה אותי רוח קרה ומלטפת, מעוררת את כולי בצינה
נעימה…יש משהו מאוד נעים הקרירות לא מוגזמת, משהו בה גורם לי להרגיש את כל הגוף
המגיב לכל משב רוח…אתמול בלילה נזכרתי במשחה ההודית שקניתי בוראנסי, בהודו. פוראם
ההודי המיוחד שכל כך אהבתי טפל בי כשהייתי חולה, שוכב על מזרון קש, מטלטל בין הכרה
לאובדנה….לאחר שלושה ימים של חום גבוה חזר עם משחה קטנה אותה הביא מרופא השכונה… you will be o.k …..מלמל עם חיוך מאיר עיניים….לאחר ששפשף את
כפות רגליי עם המשחה שהחלה מפזרת חום נעים בכל גופי..כיסה אותי עם מספר
שמיכות…ואפשר לי ליפול לתוך חוסר הכרה של 24 שעות….
למחרת הייתי כמעט בריא לגמרי….קח את המשחה הזאת איתך חזרה
לישראל …וכל פעם שתחלה או שיהיה לך קר מאוד…שפשף את רגליך עם משחה זו..ולך
לישון…הוא סירב לקחת ממני כסף עבור כל השירות והחברות הזו…you are my frined Rummie , Your friendship is enough…. כך אמר ולא יסף….אתמול בלילה שפשפתי את
כפות רגליי לפני השינה…ונשכבתי לישון….חום גופי החל עולה..ובאופן מוזר הרגשתי את
איבר המין שלי מתקשה…וזרמים אדירים של התרגשות עוברים בי…"כנראה שמזמן לא
חלקתי לילה קסום עם אישה" חשבתי לעצמי….עברו כבר שלושה חודשים מאז החלטתי שדי
לי ממסכת הזיונים החד פעמיים…
שנקרו בדרכי..תמיד
בצורות מוזרות ובלתי ברורות…אני לא זוכר את עצמי מעולם מחפש זיון מזדמן…אבל איכשהו
נוצרו תמיד סיטואציות בהן מצאתי את עצמי חולק ערב מעניין מאוד עם מכרה חדשה…ובסוף
הערב הייתי מוצא את שפתיה מוצצות את שפתיי..וכל גופי נענה להן. בבוקר התחושה היתה
מעט מוזרה…ידידותית אבל ….פשוט לא זה…אז החלטתי שהמגעים האקראיים האלה פוסקים
לאלתר… וזה הזמן למצוא …..אישה שתחלוק עימי גם..אהבה… "זה נשמע כבר כמילה
הלקוחה מארכיון היסטורי….אבל עדיין הצליל והתחושה המתלווה לה היו נעימים
מאוד…"חשבתי לעצמי…נכנסתי לשלולית קרירה שהרטיבה מעט את אצבעות רגליי….עצמתי
את עיניי מתהלך בקו ישר על המדרכה המוליכה
ישירות אל הפארק… מאזין לצלילי הסיטאר המתנגנים באוזניי…"בטח הפארק יהיה ריק
לגמרי…" הרהרתי…העצים הירוקים הענקיים …נראו כמו ענקים המתנודדים הרוח
הנעימה….התבוננתי על משטחי הדשא הירוקים…נזכר בכמה לילות קסומים שביליתי עם גופן
של מספר נשים על דשא זה…המטורפת מכולן היתה אירית שבקשה שנתפשט לגמרי ונתגלגל
בירידה של הגבעה הקטנה, ערומים לגמרי באמצע הליל….כשהגענו אל תחתית הגבעה עירומים
, סרוטים, ומתגלגלים
מצחוק של טירוף..התבוננו בשמיים זרועי הכוכבים… אירית שמה
ידה על פי מונעת ממני להתגלגל מצחוק מהסיטואציה המוטרפת…"ישמעו אותנו עד פתח
תקווה פסיכי אחד…" …אושר עצום של חופש הציף אותי …הצחוק מלא את כל
גופי…,תפסיק כבר או שאני בולעת לך את הזין..טמבל חמוד.."… התבוננתי בעיניה
השובבות, ידי לטפה את שערה הארוך שגלש וכסה את שדיה הקטנים ..פטמותיה היו זקורות מהקור..בולטות כמגדלים ורודים
…המבקשים להלעס על ידי שפתיים רעבות….אירית לטפה את פניי… סוגרת לי את עיני..מלטפת
אותן אחת אחת.."אתה פסיכי אמיתי..אתה יודע… אתה בכלל לא שייך לכוכב
הזה…" שפתיה ירדו במורד צווארי מנשקת אותו קלות…מלקקת אותו בלשונה, יורדת במורדו
אל חזי…
"אתה יודע שאני ..איתך רק בגלל החזה הזה…סננה בלחישה
כשהיא מוצצת את הפטמה הימנית שלי…נושכת אותה קלות…ובמשיכה עזה שואבת את כולה
לתוכה…כתינוקת רעבה… "שלא תעיז להפסיק לשחות..מלמלה…"לשונה החלה יורדת
לכיוון מטה..כשהיא משמיעה קולות של נשיקות רטובות במורד צלעותיי..כשידה השמאלית
מועכת את
הצד השמאלי של החזה שלי, איבר המין שלי כאב מקשיות יתר…
הרגשתי את החזה היצוק של אירית מתחכך בכוונה בזין שלי…משפשף אותו בין שני גבעות
השנהב הקסומות … כל גופי רעד מתענוג… אירית נשכה אותי לסירוגין , מוצצת את עמק
הטבור שלי..לוחכת אותו בלשונה..גורמת לצמרמורות של עונג לעבור בעמוד השדרה שלי…
אלוהים זה היה נפלא…אירית נגשה בעדינות אל
הזין שלי…מלקקת בעדינות את קצהו, נמנעת מלגעת בו בידיה..לשונה הרטיבה את הכיפה
הורודה שהתנפחה עד גבול יכולתה..החלה מלקקת את הזין לאורכו כאילו היה סוכריה קשה
המחכה לריכוך…שרוק מתוק כסה אל כל הזין
הרימה את אשכיי בידיה..יוצרת מהם כדור קטן..אותו נסתה להכניס כולו לתוך
פייה…מוצצת אותם בטירוף כשצלילי ליקוק נפלאים בוקעים מבין רגליי…
הושטתי את ידי אל בטנה של אירית…מושך את אגנה לצד ..אירית
הרימה את ראשה וחייכה.."גם אתה צמא לי…?"..היא לא באמת חכתה לתשובה…אגנה
התרומם מתישב לי מעט מתחת לפני. "תמצוץ אותי לאט..מתוק פסיכי
שכמוך…לחשה..ולקחה לתוך גרונה כמעט את כל הזין שלי… כששפתיה נצמדות
לדפנותיו..לוחצות אותו פנימה…הרגשתי איך אני מאבד שליטה לחלוטין, שפתיי התרוממו
לכיוון הכוס של אירית..מוצאות שם שפתיים רטובות לגמרי..נוטפות עסיס מתוק של אישה
בשלה… נצמדתי לשפתיי הכוס שלה בטירוף, מוצץ לתוכי את שתיהן, בולע כל טיפת רוטב
סמיך זה של נשיות קסומה..כל כך אהבתי את הטעם של אירית… "יותר לאט…או שאני מתפוצצת לך בפרצוף" ..היא אמרה כשהיא
מנסה לטלטל את אגנה בכדי להוציא את הכוס שלה מתוך פי שנצמד אליה בטירוף…
"יותר לאט..בבקשה..אני לא עומד בזה.."
היא החלה מתכווצת ומתפתלת, אגנה רקד קדימה ואחורה, כשפתיי
פתוחות , מוצצות את הכוס של ה כולו לתוכן…לשוני נמתחה החוצה , וננעצה עמוק לתוך
הפתח הורוד , אירית התטלטלה קדימה ואחורה, פניי התכסו כולם ברוטב מתוק שנזל מהכוס
שלה בטירוף יוצא מן הכלל… שפתיה של אירית בלעו את כל הזין שלי, כשראשה עולה ויורד
במהירות, שיניה סרטו את צידי הזין הנפוח, גורמים לי להתפתל , ידיה מששו את אשכיי,
מועבות אותן כשהזין שלי נעוץ עמוק בתוך שפתותיה העולות ויורדות, מבקשת להגיע עם
שפתיה עד לבסיס הזין…מבקשת להכיל אותו כולו…ידי אחזו בחוזקה את ישבניה של אירית
מפסקים אותה לשני הצדדים, פוערים עמק מתוק של טירוף נוזלי…ראשי נע בטירוף , מלקק
את הפס הזהב בין הכוס שלה לפי הטבעת הקסום… "כן, כן, תלקק אותי שם… "
אמרה כשהיא שולחת יד שמאלית דוחפת אצבע גדולה לתוך פי הטבעת שלה…לשוני נע בין שני
הפתחים מרחיבה אותם, פולשת לכל פתח שנפער מולה,
אירית הוציאה את הזין שלי מפיה , אחזה אותו בידה
הימנית והחלה משפשפת אותו במהירות ,
בתנועות מהירות מבסיס הזין ועד קצהו,
מתעכבת על הכיפה העבה, גבה נסוג אחורה כשאגנה מתישב עלי לגמרי, ראשי
ושפתיי, ננעצו עמוק בתוך הכוס שלה,
ריח מדהים של אשה, עטף את ראשי, אירית החלה מזיזה את עגנה קדימה ואחורה במהירות
משתפשפת בלשוני ובראשי..כל גופה זז כמו ברקוד מזרחי מטורף ומהיר..גניחות עמוקות
נמלטו מפיה, שהפכו מהירות יותר ויותר, אגנה נע קדימה ואחורה כשידי נשלחות אל שדיה
מוצאות שתי פטמות נפוחות שנלקחו בין אצבעותיי שהחלו מושכות אותן לכיוון מטה בקצב
התנועה של אירית על פניי…זרם אדיר של לבה רותחת התפרץ מהזין שלי, אירית הגבירה את
קצב השפשוף כשהיא מטלטלת את ראשה מצד לצד,
ואגנה החל נכנס לסדרה מהירה של התכווצויות אותן הרגשתי
בלשוני שהיתה נעוצה עמוק בתוך פי הטבעת שלה.."אני רוצה לשתות אותך"
מלמלה.כשהיא רוכנת אל הזין מוצצת ממנו כל טיפה שהתפרצה לה החוצה בחום…..ידי הקיפה
את בטנה של אירית ננעצות עמוק בתוך הכוס שלה , זעקה נמלטה מפיה , כשכל גופה מזדעזע
, נכנס לויברציות מהירות, כשידי חופרת בתוך בור עמוק ורותח, מעלה , מטה….
השמיים התבוננו בנו זרועי כוכבים, סרוטים בכל גופינו.
ריחות קסומים של זיון נהדר עמדו באויר…
קבצן חסר בית עמד מתבונן בנו מצד הדרך… אירית התבוננה בו
ללא מבוכה..ראינו בעיניו חיוך..
הוא המשיך לצעוד במבט נבוך..נזכר כנראה בימים טובים יותר
שעברו עליו…
חבקתי את אירית..נושם אותה לתוכי……"עדיין יש סיכוי
לעולם הזה" היא מלמלה , נרדמת עירומה ….
מלאך צחור שכב על זרועי …
תגובות ל- sweeteastern@yahoo.com Rummie
יתקבלו ויענו בברכה…..
–
הדבר היחיד שאהבתי
31/5/1999 18:5
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
זה האיזכור של בוסתן אברהם, באמת דבר נהדר מה שהם עושים.
אבל משם ועד לארוטיקה (?!), יש פער עצום.
–
מהמגירה לדיסק 