תגובה לרובוטריקים
(-:
3/6/1999 11:33
יניב.ב
zivod@hotmail.com
–
הורידה מצוארה ושמה לי ביד
ואני בכלל שכחתי
איפוא הכרנו
ואיפוא נתתי לה יד בפעם הראשונה.
ומאז בכל פעם
שעובר אותי עץ תות
אני עוצר
בלב הולם
וממש בעצבנות את החמסה הכחולה.
זה לא מגן
מהגעגוע,טלי.
–
*************************************************
כה אמר?
3/6/1999 12:14
נירו
nyrosta_kaf@newmail.net
–
האמת היא שזרטוסטרא אף פעם לא אמר שום דבר.
הוא היה יושב בקפה איתנו, ניטשה וכל החברה,
עם כוס הבירה שלו ולא הוציא מילה מהפה.
היו כמה שאמרו שבעצם הוא הכי חכם מכולנו,
ושהוא פשוט צוחק עלינו בלב. אמרו גם
שיום אחד הוא יתחיל לדבר ורק אז נבין כמה אנחנו לא מבינים
מהחיים שלנו. לדעתי הוא היה באמת טמבל
שלא הבין מהחים שלו, אבל אני לא בטוח,
זו רק הרגשה פרטית שלי. בקיצור, יום אחד ישבנו כמו תמיד
בקפה,
וניטשה אמר שהוא מוציא ספר הגות נוסף,
אבל עוד אין לו שם טוב בשביל הספר. אז התחלנו
לזרוק שמות לאוויר, ככה סתם. אף אחד מהשמות שהצענו לא מצא
חן
בעיני ניטשה. לניטשה אף פעם לא היה חוש הומור, אבל זה די
מובן,
גם יקה וגם פילוסוף…
ובדיוק אז
זראטוסטרא התחיל להוציא כחכוחים מוזרים כאלו מהגרון שלו,
לקח כמה שניות עד שהבנו שהוא פשוט נחנק מעצם של עוף.
ואז כבר היה מאוחר מדי. כל נסיונות ההחיאה לא עזרו.
אז מישהו לניטשה שיקרא לספר על שמו
של זראטוסטרא. זו הייתה מעין בדיחה פנימית שלנו.
וניטשה שהיה, כאמור, מחוסר חוש הומור לחלוטין
קיבל את הרעיון, להפתעתי. ומאז זה כבר התגלגל מעצמו.
והיות שניטשה עשה קריירה טובה מהספר
וכולם חשבו שהשם היה הברקה גאונית,
אז אף פעם לא גילינו את את האמת.
(ולמי ששואל את עצמו למה מצאתי לנכון להביא את הסיפור עכשו
אז זוהי הביקורת שלי על מה
שהולך בפורום הזה. ותבינו לבד)
–
***************************************************************
3/6/1999 14:10
דינורה
dinura@hotmail.com
–
כנסי
שמא תיכנסי
אולי
גם לך השאירו פרורי לחם
או
חיצי גיר מחוקים
משחק ששיחקו לפני
ש
ועוד ישחקו אחרי.
–
***********************************************************
3/6/1999 14:28
ים
–
ביום מן הימים הים יהיה נחל,
ויהיה יותר איפה לדרוך,
ויהיה יותר איפה לגעת,
ממש.
בינתיים מתחת למים
אין מספיק אוויר,
ובשביל הרבה אור צריך להיחנק,
בכל זאת,
מספיק אור ואוויר בכדי לחיות,
והמילים , בועות נואשות,
אז מה…
אפשר להישרד,
היום, מחר, ובמיליון השנים הבאות,
אז מה…
ודגים לא שמחים ?
אולי אף אחד לא סיפר להם ,
שיבא יום, ויהיה מותר להם לקום וללכת,
ולרוץ ,
ולשיר….
אני רוצה להיות דג טיפש.
–
תשובה מדג טיפש
3/6/1999 15:13
יניב.ב
zivod@hotmail.com
–
הבועות שאני עושה
מחליפות לי מילים
כאלה שהשתמשתי פעם
לחזר אחרי אישה יפה
אחר כך הוציאו אותי מהמים
ביקשו ממני שלוש משאלות
וקיימתי.
ועכשיו יבש לי בגרון.
–
3/6/1999 15:27
ים
–
רגע , שאני אבין , זה טוב , או לא טוב ?
)גרון יבש , אני מתכוונת(
–
(-: לא טוב לדג ביבשה….
3/6/1999 16:11
יניב.ב
zivod@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
**********************************************************
לגיא…
3/6/1999 14:38
ענת
–
מיאוו..
עוד אחכה על גדרות תיל גבוהים
עוד איילל בלילות יתומים
עוד אקווה
ל
עוד…
–
*****************************************************
לעזאזל!
3/6/1999 16:23
ROSE
–
הוא מביט בי, נבוך, מבולבל..לא מבין.
אני חושבת שהוא ציפה שאני אשאר איתו בזמן הקרוב, אחרי
הלילה ההוא, אני חושבת שהוא ציפה שאני אהייה שלו עכשיו, איתו, ואם לא לנצח לזמן
הקרוב, בעתיד.
הוא תיכנן לנו בית עם גדר לבנה ושלושה ילדים, הוא תיכנן
לחזור כל ערב הביתה ולמצוא אישה שתחבק אותו חזק ותלחש לו מילות אהבים.
כשנהיים אופטימים עד כדי כך לבסוף גם מתאכזבים.
איך הוא יכל לכעוס כשהלכתי?
לעזאזל, אני לעולם לא אבין.
–
אל תלכי לעולם-שיר מגבר
3/6/1999 16:29
יניב.ב
zivod@hotmail.com
–
אל תקחו לי את הקבוצה שלי-אפילו שתפסיד
אל תקחו לי את הבירה-אפילו שהבלונדה מסתכלת
אל תקראו לי למילואים
אל תפריעו לי בחדשות
אל תרימי את הראש,עד שאגמור
ואל תעזבי אותי כשאני בונה חלום.
אפילו אם את נמצאת בו.
–
ואם תביני….תחזרי?
3/6/1999 16:49
טימין
–
good bey ROSE
–
תשובה מהצד ההפוך
3/6/1999 20:19
LoneStar
–
משהו קרוב רחוק:
–
אני נהנה להסתכל.
פשוט לשבת במקומי ולהביט.
להתמוגג מהמראה,
להזיל ריר מהתמונה המופלאה.
לבחון כל פרט, בלי שמפריעים לי.
פשוט להסתכל.
ואת רוצה פידבקים.
כל הזמן.
תני לי רגע להנות לפני שהתמונה נהרסת.
תני לי זמן לפני שהכל משתנה.
תני לי רגע לפני שאני משנה.
אני יודע שהתגובה שלי תשנה.
אני לא רוצה לשנות כלום כרגע!
אל תרשי לי לשנות!
תהיי את.
פשוט את.
ותרשי לי להיות פה ולראות.
–
זהו. ואם תלכי, תלכי -אבל אם את נשארת – אל תשתני!
–
******************************************************
השערות של ה..
3/6/1999 16:43
–
השערות של הכלב של השותף שלי..
מתחת למיטה
מעל לסדינים
במקלחת
בתוך הסירים
במקרר
בתוך הצלחת האם במקרה?
עכשיו כנכנסתי לשירותים
ראיתי שתי שערות
בתוך התחתונים
😉
–
נחמד (-:
3/6/1999 17:14
SIRANO
zivod@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
זה הקטע .. שזה בכלל לא נחמד!!!
3/6/1999 17:24
–
😦
–
השיר נחמד-הקטע לא…אל תכעס כל כך
3/6/1999 17:26
SIRANO
zivod@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
אני לא כועסת – פשוט הפה שלי מלא שערות…
3/6/1999 18:40
–
זה כמו אחרי שאוכלים מנגו
או אוכלים …
אבל במקרה הזה זה אפילו לא טעים!
–
******************************************************
זכוכית
3/6/1999 17:33
@
–
כשהייתי קטנה לקח אותי בן דוד שלי ללונה פארק. זה היה
כשעוד לא הבנתי שאי אפשר להיות מאוהבת בבן דוד שהוא כמו אח והרשיתי לעצמי לחייך
אליו בעיניים מכוכבות בכל פעם שהוא התייחס אלי. אחר כך זה עבר לי קצת, אחר כך
הגיעו שנים שלא ממש תיקשרנו, אחר כך הגיעה תקופה טובה, אנחנו בה עוד היום וטוב שיש
לי בן דוד כזה שמסוגל לקחת אותי ללונה פארק, או ליומית באמצע יום מעצבן במיוחד, או
סתם לעשות איתי טאי צ'י כי "את טעונה בכל כך הרבה אנרגיות שליליות שזה פשוט
לא להאמין על בחורה אחת".
באותו יום בלונה פארק נכנסנו למבוך המראות או מבוך הזכוכית
(או כל שם אחר שהיה לזה ושאני כבר לא זוכרת) ופתאום ראיתי אותנו בכל זוית. היו שם
המון כמונו ונבהלתי נורא. בכל פעם שרצתי אליו בהסטריה כדי שיקח אותי החוצה, הסתבר
לי שזו רק אחת ההשתקפויות שלי שרצה אל אחת ההשתקפויות שלו. היינו בכל מקום, לא
היינו בשום מקום. הסתובבנו שם די הרבה זמן עד שהצלחנו לצאת וברצינות הרבה ביותר
שיכולה לגייס ילדה בת שש, הבטחתי לעצמי לא להכנס יותר למבוכים כאלה ולהשאר תמיד
מיוחדת.
ההבטחה הזו, מטופשת ככל שתהיה, החזיקה מעמד די הרבה שנים,
רק שבזמן האחרון אני שוב במבוך ההוא. אנחנו מוחזרים אלי מכל כיוון שאסובב אליו את
הראש. אתה תמיד אתה, אני תמיד בחורה אחרת. בניגוד לאותו אחר צהרים לפני עשרים וכמה
שנים, הפעם ההשתקפויות שלי נראות אחרת, מדברות אחרת, בטח גם מתנהגות אחרת, אבל
כולן אני וכולן איתך, בשיכפול מדוייק של מה שהיינו. כולן שומעות את אותם משפטים,
את אותן שתיקות, מאמינות לאותן אמירות, חושבות שהפעם, רק הפעם, הן אחת ויחידה
ושאושר כזה לא נפל מעולם בחיקה של אחרת. וכמו הד רחוק, כל אחת מהן צעקה או תצעק את
אותה צעקה, תבכה, תישבר, תנסה לאחות כשאתה כבר עם בת דמותה הבאה מעבר להצטלבות
המראות. כולן אני, תמיד אתה.
יש משהו אכזרי במבוך הזכוכית של המציאות- אני יכולה לשבור
את כל המראות בסביבה ועדיין הן תשתקפנה, מולי, אני אשתקף בן.
אחת מאלף, זה לגמרי לא קל.
–
רק אלף? קשה
כשהאגו נפגע(בכל מקרה אהבתי)
3/6/1999 20:12
–
(הודעה ללא תוכן)
–
בלבלת אותי לגמרי
3/6/1999 21:1
אצטרובל
–
וזה כל הקסם.
–
דז..? התעוררת..? (לוחשת ג'יפה)
4/6/1999 17:56
ג'יפה.
–
(הודעה ללא תוכן)
–
****************************************************
ענת – תודה (:
3/6/1999 19:21
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
בבקשה…
3/6/1999 21:4
ענת
–
זה באמת מגיע לך
עם שימלה לבנה
או עם שימלת מלכות ציבעונית.
מאחלת לך סופשבוע מלא הפתעות!!!
🙂
–
*************************************************
אבד לי חמור
3/6/1999 19:55
your waff/כלבתך
–
מתחשק לי לכתוב לך משהו משעשע ועצוב,
(אני מקווה שאני כזו למרות הדיפרסיות).
היום הייתי בלימודים לשם שינוי, אמנם באופן חלקי,
אבל מי מושלם?
אתה יודע רואים אנשים, חלקם לא רוצים לראות.
כן, כל הקטע של מה נשמע ואיך מתקדמים ומה חדש.
ואני קונכייה קולטת בי את כל הקולות ופולטת בחזרה.
קיבלתי עדכון עכשיו , עוד מועד חדש של גזר דין מוות.
אבל היי, אני כמו חתול שבזבז את כל הנשמות.
אני מתפתה לכתוב שאני בבועה אבל שומרת אמונים.
נו אבעבועות של מיכלי יש עליה הרבה והם רק שלה.
טוב אז חזרנו לדבר דרך טקסטים, מה חדש, מה המצב?
למה אתה כועס? עלי?
אני אהיה טובה, טובה, טובה,
כלב טוב לא נושך ומקשקש בזנב לקראתך.
הב,
הב,
הב.
–
מהמגירה לדיסק 