הצהרת און – רשימת בלאי
5/6/1999 23:22
מולי
–
נעליים אדומות נרתיק של אקדח נייר מכתבים פנקס משקפי שמש
שחורים תער ושמן של אקדחים
דברים של חייל
ג'ק דניאלס סיגארים קובנים מכונת כתיבה ומעבד תמלילים
שלושה פלאפונים שני אקדחים שמונה עשרה צלקות ומעט שיערות
דברים שלפנייך
לאונרד כהן ארבע טבעותשלושים מעטפות וכמה בולים
דברים שלא אומרים
–
ותזכור מה שאמרנו…
5/6/1999 23:53
דינורה
–
נרקסיסטים לא מתאבדים
–
מישהי אמרה לי השבוע
6/6/1999 2:16
מולי
–
אתה לא מת מהסרטן שלך אתה חי איתו
יש לה את זה
–
**************************************************
אהממ אהמממ
אהמממממממממממממממ
5/6/1999 23:59
משה והרפורמים
moshe_reformim@thedoghousemail.com
–
פשוט היה לנו צורך
לכחכח בגרונותינו
–
לבריאות, כפרות (-;
6/6/1999 0:33
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
אתם לא כיחכחתם! אתם הימהמתם!
6/6/1999 0:48
דינורה
–
(הודעה ללא תוכן)
–
*******************************************************************
מפיוטי אבל האבר
6/6/1999 0:2
LoneStar
–
עת נכנסתי לדכמוכת,
צינה עזה עטפני,
קול עורב בקע מבין העצים,
עת הלכת ללא השפל ראשך הענוג,
טרקת בעדינות מתחשבת
את דלתי העקמומית
על בליטתי המזדקרת.
עת נפגע איברי,
נפגעו גם ילדייך העתידיים,
נשמדו להם רבים וטובים,
גם מכוערים וזבי חוטם
התפצחו אז על משקופי האיתן.
עת התכנסתי בתוך עצמי
מעצמת מכתך המתחשבת,
נמלא ראשי מחשבות נוגות
על עתיד יחסינו הבלתי אפשריים,
איברי כמו ניתר מאושר
למשמע המחשבה
ואז ניתק לו מגופי וצנח.
–
פחחחח…..או אולי גררררר…אבל בטוח ש..
6/6/1999 1:4
ציידת תנינים.
arielne@inter.net.il
–
מצויין – ממש ממש ממש אהבתי.
–
************************************************
נניח שיש לך אח
6/6/1999 0:9
ליתוספרה
iasap@hotmail.com
–
נניח שיש לך אח.
נניח שיש לך אח גדול, שכל הילדות שלך הערצת אותו. אח כזה
שתמיד נופפת ביכולות הפיזיות שלו כדי להפחיד את אלה שנטפלו אליך.
נניח שיש לך אח גדול, שתמיד הערצת אותו ורצית להיות בדיוק
כמוהו, למרות שהוא אפעם לא היה משהו מיוחד.
בוא נניח שאתה בצבא, אתה עובר לגור עם אח שלך, ואתם דווקא
מסתדרים יופי.
לא שאתם נפגשים יותר מידי. אולי דווקא בגלל זה.
לפעמים, בערב, אתה חוזר עייף ואח שלך מכין לכם ארוחת ערב. אתה מספר לו על הצבא, והמפקדים,
והבנות השוות שפגשת, ואח שלך מספר לך על איזה ספר שהוא קורא.
לעיתים רחוקות הוא מספר לך על בנות שהוא פעם אהב, ולפעמים
אתם סתם שותקים ביחד ורואים סרט.
אתה כבר לא מעריץ
את אח שלך כמו פעם. הוא גם לא נראה לך יותר גדול ומאיים.
בכלל, לפעמים כשאתה יושב ומסתכל עליו, הוא נראה לך קצת
תלוש כזה. מסכן.
תמיד הוא בוכה בסרטים אח שלך. פעם היית צוחק עליו. היום
אתה רק לא מבין ממה הוא כל כך מתרגש.
כשאתה ככה מסתכל עליו מהצד, אתה לא מבין למה הוא לא יוצא מהבית ומוצא לו
חברים או משהו מעניין לעשות. אתה אומר לו את זה. הוא שותק.
יכול להיות שאח שלך בדיכאון, אבל הוא לא אומר כלום. רק
מבקש שתעזוב אותו בשקט. אתה עוזב.
ערב אחד אתה חוזר הביתה, ורואה את אח שלך עומד מחייך באמצע
הרחוב ולא זז. אתה ניגש אליו. אחרי הכל הוא אח שלך, והוא נראה קצת מוזר .
האמת, אתה קצת מודאג מכל הסיטואציה. אח שלך בזמן האחרון
באמת היה קצת מדוכא.
יותר ממודאג אתה נבוך. אנשים מתחילים להסתכל, וכולם ישר
רואים שיש בניכם קרבה מסוימת. במקרה שלכם הגנים יצאו דיי דומים.
אז אתה מדבר אליו, ואפילו נוגע בו קצת, אבל אח שלך קר
וקשה. כשאתה דוחף אותו ככה בעדינות אח שלך כולו מתנדנד כאילו הוא עומד ליפול
ולהישבר לרסיסים על האספלט של המדרכה.
אתה נבהל.
בדרך כלל אתה לא נבהל מדברים, וסביר להניח שהיית פורץ
בצחוק אם היית קולט את אח שלך משחק אותה פסל ככה סתם, אבל אח שלך באמת מתנהג מוזר,
והחיוך שלו מוגזם, והמגע שלו מרגיש כמו בובת שעווה.
אתה מחליט לעלות הביתה לשים את התיק ולחזור אליו. לא צפויה
עם זה בעיה. אח שלך לא נראה כאילו הוא עומד ללכת לאנשהו.
אתה עולה לדירה שלכם, שבקומה ראשונה, ופוגש במדרגות את
השכנה מקומה שלוש יורדת עם האשפה. היא מסתכלת עליך במין מבט בוחן ואומרת לך שאח
שלך עומד ברחוב מהבוקר, ואולי משהו לא בסדר אתו.
אתה אומר לה שפגשת אותו כבר ושלא תדאג, למרות שבעצם אתה
רוצה להגיד לה שלא תדחף את האף המחוצ'קן שלה לעניינים של אחרים, ושהפה שלה מסריח
לפחות כמו השקית עם האשפה שהיא מחזיקה.
אתה מתאפק. צריך להיות מנומסים לועד-בית כשלא שילמת לה
כלום מאז מאי.
נניח שאתה נכנס הביתה. הדירה של אח שלך ושלך מסודרת כרגיל,
ומהחלון הקדמי אתה יכול לראות שאח שלך עדיין עומד ברחוב, לא זז מטר.
אז אתה עומד בחדר, ומסתכל מסביב למצוא משהו יוצא דופן, אבל
אין שם כלום.
מהחלון אתה רואה עכשיו כמה אנשים מתגודדים סביב אח שלך,
חושבים שהוא הצגת רחוב כזו, משהו בסגנון של חנוך רוזן, ומוחאים לו כפיים.
אתה מחליט להפסיק את זה.
אולי אח שלך קצת מוזר היום, אבל זו לא סיבה שיעשו ממנו
צחוק.
אתה יורד למטה, מעמיס אותו על הכתפיים ומתחיל לעלות
במדרגות.
זה נשמע מסובך, עם כל זה שהוא אחיך הגדול, אבל בפועל אתה
פי שניים ממנו. באורך וגם ברוחב.
זהו.
מאז אח שלך עומד בכניסה לדירה שלכם.
בהתחלה עוד היית מנסה לדבר אליו, לתת לו לאכול.
ניסית למדוד לו לחץ דם.
אח"כ התרגלת אליו, ובלי לשים לב התחלת לתלות עליו
בגדים.
בחורות שהיית מביא הביתה היו מתלהבות ממנו, ובעקיפין גם
ממך, כי הוא אח שלך והוא עומד כמו פסל סביבתי בדירה שלך בסלון. לפעמים הן היו
בוכות קצת כשהיית מראה להם תמונות שלך ושל אח שלך כשהוא עוד היה בסדר. אח"כ
הן היו מלטפות אותך ומרחמות עליך ורוצות רק שיהיה לך טוב.
בהתחלה הרגשת קצת לא נח, לשבת איתן בסלון ולהתמזמז לו מול
העיניים.
אח"כ התרגלת.
לפעמים היה נדמה לך שהוא מחייך טיפה.
סה"כ, אם הכל היה קורה הפוך, ואתה היית עומד קפוא שם
במקומו – היית שמח לראות את אח שלך נהנה עם יפיפיות בסלון.
מדי פעם אתה יושב ומסתכל עליו, איך הוא עומד עם כל הבגדים
עליו, קר וקשה ועם חיוך ענק כמעט כמו הפה של חמי רודנר,
לפעמים אתה לא מבין איך הוא היה מוכן לוותר על הכל בשביל
להפוך לקולב בסלון של הדירה שלכם.
לפעמים אתה חושב, אם הוא חי או מת, ואם הוא חי איך זה שהוא
לא שותה ואוכל והולך לשירותים לפעמים, ואם הוא מת, איך זה יכול להיות שהוא לא
מסריח או נרקב או מתפרק,
ובכלל מה יצא לו מכל הסיפור הזה. אולי רק העובדה שאפעם הוא
בעצם לא היה משהו מיוחד, ועכשיו הוא כן.
–
כהרגלך בקודש
6/6/1999 0:24
LoneStar
–
גרמת לי לראות את הסיפור מזוית המבט שלך.
מרתק. פשוט עושה מענין.
וזהו!
ושלום לקולבים באשר הם ואפיקורוס היה אומר שאין זה מן
הנמנע שאביגדור היה בעצם קולב מאונך כזה כל חייו בעצם והוא קיבל הכרה בזה רק עכשיו
והיה סכיזופרן שיצא מהפסיכוזה שלו רק כשהסתבר לו שהוא בעצם לא באמת אח של אף אחד.
הוא קולב! (תובנה) קולב! (תגלית) קולב! (השלמה עם המציאות) קולב מאונך (מציאות)
קולב (חיים) וכאן אפיקורוס היה משתתק ונוזף בעצמו על השתפכויותיו לפני ונאלם מיד
ומתקלב לפני רק כדי להדגים לי מה הוא רוצה לומר.
–
הכל חוץ מ…
6/6/1999 0:25
דינורה
–
למה הכנסת את חמי רודנר? כל כך לא שייך
בכל מקרה אני מצאתי בזה עיניין.
–
כי יש לו את הפה הכי גדול שאני מכירה 🙂
6/6/1999 0:31
ליתוספרה
iasap@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
קראתי הרבה דברים שכתבת פה
6/6/1999 2:15
ההיא עם השם
–
האמת היא שזה לא סתם "הרבה דברים" אלא כל מה
שהקלדת לפורום (לפחות בחודשיים שלושה האחרונים), גם ההודעות הסתמיות.
לא את הכל אהבתי בלב שלם, לא הכל ברמה אחידה, לא עם הכל את
בעצמך שלמה, אני מניחה.
אבל את משמחת אותי.
משמחת אותי כי זה נקי ומרענן וציורי כל כך. הנושאים,
הסגנון, הזרימה של המילים וההתחברות שלהן לתמונות שלמות.
אני מקווה שאת נהנית מהכתיבה כמו שאני מהקריאה.
זהו.
–
תתפוצצי ואני לא אחמיא לך
6/6/1999 2:19
מולי
–
(הודעה ללא תוכן)
–
אני אחיה עם זה, אבל מה לגבי ליתוספרה?
6/6/1999 2:23
ההיא עם השם
–
סתם, לא התאפקתי לנוכח שגיאת המיקום שלך.
–
ביום שאתה תחמיא לי אני אדע שכתבתי משהו חרה
6/6/1999 11:13
–
(הודעה ללא תוכן)
–
now-now
6/6/1999 11:50
דינורה
–
(הודעה ללא תוכן)
–
מת לדעת איך הפכת כזו מרירה אפילו יותר משרוצה
6/6/1999 23:28
מולי
–
לדעת מי את
–
אהבתי
6/6/1999 8:21
אינדי_גו
indi_go_blue@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
6/6/1999 17:8
שם – מיים
nitaipe@camera.org.il
–
יופי של סיפור, ליתוספרה. קולח ונחמד.
יש לי הרגשה שקראת יותר מדי אתגר קרת. צריך לנסות ולהגיע
יותר עמוק לתוך עצמך.
זו דעתי (העניה).
שם – מיים.
–
עצוב אבל יפה…
6/6/1999 19:19
זקן
olditai@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
********************************************
כרוניקה
6/6/1999 0:30
מולי
–
אפילו מילדות שם הכל התחיל כשלמד ללכת שבועיים לפםני הבן
של השכנה וידע לדבר בהיר יותר מכל האחרים,הוא שמאז גיל 4 ידע לקרוא ולדקלם בעל פה
סיפורי ילדים,שם בעצם אני חושב שהכל התחיל,כי היה לו ברור כבר אז כשאמא ידעה להזמין אותו להפגין כמה הוא חכם אל מול
האורחים,כל אלה שהגיעו במיוחד כדי לראות את הכשרון שלו העילאי במילים או את עיניו
הצהובות הגדולות כי הילד הזה המושלם שידע לחקות מבטאים הצליח הכל זה רק שתבונתו
הילדותית גיל שש אין ברירה הוא גיל ילדותי הבין שיותר משמצאו חן בעיניו מחיאות
הכפיים של האורחים נהנה התכשיט שלנו מן החיזור,כמה אהב לשמוע את אמא אומרת שאם
יקרא לאורחים יוכלו כולם לקבל גלידה בזכותו,והילד שלנו המוכשר הבין שיותר משהישגיו
ותשואות האחרים מגרים לו הוא נהנה מתחנונים,את כשרון המילים שלו ידע לשכלל וזכר
להשקיע בלימוד של פרטים שוליים כמו העובדה שנופליאון נהג ללבוש חולצה אדומה לפני
צאתו לקרב,כמה אהב הנער שכל בית הספר דיבר עליו כי שכב עם כנרת המורה הכי יפה,ואיך
נהג לשבת עם הויסקי שלו מתחת למדף של הספרים וללחוש בארסיות לכל החברים המלומדים
של זו שאיתו,איך הנער הזה קיבל לידיו צוות של מיומנים וידע לומר בלי הנד של עפעף
לקצינים בכירים כמה הם קטנים לעומתו הסרן אלוהים,וקהל מעריציו שהלך ובא אך הכיל
תמיד את אותו מספר אנשים,אותו מועדון שאמא שלו ניהלה של מתחננים ונשים שאהבו
להביטי בו כאילו כל המילים שיכלו לחשוב הוא המציא כבר מזמן עם העיניים שלו,זה רק
שהפוטנציאל הכביר של הילד שלנו הכמעט חצי אלוהים נשאר לא ממומש מפוזר בין ספרי
פסיכולוגיה וקבלה בין מערכי החוקיםפ ופיסיקה חדשנית הילד שלנו ימשיך להתפזר על
מילים כי יותר מכל ההישגים שיכלו להיות לו מזמן כמו תואר במשפטים או שלושה בתי עסק
משמעותיים כולם התגמדו לעומת הצורך שלו בחיזור בחיפוש
הילד הזה שלא יצלח אפעם כי סיפוק מהישגים אינו מספיק לו
–
גדול.
6/6/1999 0:44
LoneStar
–
שווה התעמקות הקטע הזה.
–
והילד הזה הוא…
6/6/1999 0:52
דינורה
–
סתם. לא אני
אבל מזכיר קצת, מכנה משותף.
–
קטן
6/6/1999 0:53
המטורפת
revital_z@hotmail.com
–
ילד קטן עם בעיות גדולות, ככה ראיתי את זה,
והבחור הזה אף פעם לא היה ממש ילד.
ואהבתי איך שעשית מה שעשית שם, שתדע.
אבל קראתי כל מיני דברים שלך, ואני מוצאת שיש כאן מין
המיחזור. תמיד על איזה אחד סופר מיוחד עם בעיות, תמיד על מה שלא השיג במקום על מה
שכן הצליח להשיג, תמיד עם המשפטים החכמים האלה והוויסקי והקטע של "תסתכלו
עליי", כי ככה אני רואה את זה, ותמיד עם יותר מידי פסיקים וקצת מידי נקודות,
וקשה לנשום אפילו לרגע, וחייבים להספיק הכל, בטח ככה זה גם החיים שלך. תמיד אתה
שם, אני בטוחה.
–
אני לא צריך לכתוב יומני היקר לצאט
6/6/1999 2:17
מולי
–
ואני כותב על דברים שאני מכיר
אם זה נראה לך ממוחזר סליחה
–
סליחה שנשמעתי נוקשה מדיי
6/6/1999 12:54
מולי
–
מצטער שאני נשמע כאלו אני לא מסוגל לקבל ביקורת או כך
לפחות זה נקרא לי הבוקר
לא זו היתה הכוונה
אני לוקח לתשומת ליבי את הביקורת הבונה
ושוב מצטער ותודה
–
מולי מבקש סליחה?? היתכן?!
7/6/1999 23:53
שוקולדה
–
מולי היי זו
שחרחורת מהצ'אט
מעניין אותי לדעת
מה עשית ועל מה בקשת סליחה:-))))))
–
מולי, התאור נשמע מוכר מידי … !?
6/6/1999 0:59
למה
–
ד"א, אם אתה עוד פה,תהיה בקשר,יש לי שאלה.
–
ואולי יום אחד הוא
יעשה משהו רק בשביל עצמו
6/6/1999 8:24
אינדי_גו
indi_go_blue@hotmail.com
–
(הודעה
ללא תוכן)
–
מהמגירה לדיסק 