9-6-99 עד 9-6-99 חלק ב'

זעתר
מאיר מינטה

9/6/1999
1:59

ורונה

 

 

חיים
חד פעמיים, והבחירות שעושים, ולא יודעים…..אם הן הנכונות…..

 

תשב
עכשיו בכורסא הזאת ,הכחולה. תשב שם עכשיו טוב טוב, תישען עם הגב והידיים פרושות לצדדים.

אני
רוצה שיהיה לך הכי נוח שאפשר.  לא רוצה תזוזות
או תגובות לא רצוניות.

אתה
תשב כאן ותהיה חלק מהכורסא, חלק מהריהוט, כמו שאני הייתי במשך שנים.

ככה
אני רוצה אותך: שולחן ארון כיסא ,כורסא , אגרטל פרחים, טפטים מתקלפים, מאיר , שטיח
ותמונה. אתה רואה איך עברת? מבלי שירגישו הפכת דומם…….

ובמקום
אחר ….

אני
זוכרת את שמו שלמדתי להכיר אחרי שנותר בי רק הריח שלו, ריח של זעתר או מינטה , משהו
שאי אפשר להיגמל ממנו

צמח
של מתמכרים.

תשב
עכשיו  בכורסא הזאת, הכחולה. 

 

 

 

לחיי
כורסאות כחולות!

9/6/1999
16:11

LoneStar

 

וזעתר
ומנטה ומטופלות שמטפלות!

 

 

כמו
מארפה של צ'כוב

10/6/1999
0:14

המטורפת

revital_z@hotmail.com

יש
את מאיר וכורסא וטאפט וסלון.

קצת
הזכיר ובעיקר הצחיק.

יופי
של דבר.

אהבתי.

 

 

***********************************************

 

שפיות

9/6/1999
2:0

הדס

BARNIRF@.ZAHAV.NET.IL

                                           דימעה שסובלת מפיצול אישיות

                                           מסתובבת
סיבוב של 180 מעלות

                                           מתנפצת
ושום דבר לא נרטב

                                             הכל
כל כך מעורפל

                                            אולי זה בגלל הויסקי

                                               אולי
זה בגללך

                                              יש
בחדר שלנו ריח מסריח

                                                  
ריח של הפחד שלי

                                              הפחד שלי ממך

                                                 
ואתה יושב יונק  מהסיגריה  ושותק

                                             בפעם   הראשונה שותק

                                                
גלגלי המוח שלי  העבירו להילוך מהיר

                                                 
מנסים למצוא פיתרון

                                                    
ההגיון צורח  לי קומי ולכי

                                             הוא
רע הוא היה רע אילך

                                            אולי אני אוהבת לחיות
להרגיש להתבשל בתוך הרוע

                                               אני
מנסה לשמוע  את הרגש לוחש לי

                                                
שהכל יסתדר ויש עוד תקווה      לאהבת
אמת

                                               אבל הפעם  הרגש שותק

                                            דמעה
בלי שום תסביכים

                                           מתנפצת
והכל  נרטב

                                            והכל
מעורפל 

                                            ויש בחדר ריח   מסריח

                                           ריח  של פחד

                                              הפחד
שלי

 

 

עצוב

9/6/1999
2:17

נמרוד
צפנת

jarvis@netvision.net.il

(הודעה ללא תוכן)

 

על
שפיות כזאת מתאשפזים בשלוותה 🙂

9/6/1999
2:49

ע
ח ע ק ר

 

(הודעה
ללא תוכן)

 

אני
רואה ש…

9/6/1999
12:10

דינורה

 

כמו
תמיד- החוויות שחשבתי שכל כך מיוחדות רק לי

כבר
קרו, קורים, ועוד יקרו

לכולנו

 

 

חוויות
נקבות: בהווה – קורות בעתיד-תקרנה

9/6/1999
15:43

מץ

 

(הודעה
ללא תוכן)

 

המשך
בפועלך המבורך. כזק ועמץ!

9/6/1999
16:44

אורחגג

 

קיבלתי
בבגרות עשר בלשון עברית, ועד היום אני טועה במספרים. איזה דפוק אני. (או שהם דפוקים,
איזה מין דבר זה שמספר זכר מקבל פתאום ה' בסוף?)

 

יוכרזו
המספרים כדו מיניים!

 

 

תחזרי
לאורט

9/6/1999
14:7

א.
אוהל

 

(הודעה
ללא תוכן)

 

***************************************************************

 

תשובה
לארי

9/6/1999
2:19

פסיכוטית

 

 

 

היו
לו עשרים ושתיים צלקות ושתי פלטינות ברגליים. כשהעמדת כוס על ביטנו היא עמדה בשיפוע
ויכלה בקלות להחליק אל גופך. הוא היה פצוע קרב, פעולה צבאית שהסתיימה באסון, גבתה מחיר
של שני חיילים נוספים. תוצאה של יהירות.

נניח
הייתם שומעים על אחד, "פצוע קרב". חמום מזג ממוצא איטלקי. ונניח שאותו אחד
בגיל שש עשרה הלך לקנות סיגריות ונכנסה בו מכונית. היא גבתה מחיר של עשרים ושתיים צלקות,
שתי פלטינות ברגליים ומסמרים נשכחים.

 ובעצם ,הקרב לא היה, אבל עם הזמן הוא התהווה, סיפור
מלחמה על פני סיפור תאונה. באחד אתה גיבור בשני אתה קורבן. בשניהם אתה אומלל.

 וזה לא משנה מה תהיה ה" תשובה" של אותו
"ארי" מסכן נוכח העימות והאימות עם המציאות.

לעיתים
השקר יפה מן האמת . הוא מחלחל וממציא את עצמו ואת יוצרו. המציאות הסובייקטיבית היא
זו אשר נטווית ע"י בוראו, ואם השקר מושלם, זאת המציאות היחידה שיש.

הרגשת
הסיפוק הנפלאה . הכוחניות שבידיעה. אני מעמידה פני פתיה,"שותה" בחמלה כל
מילה ומתייסרת כשצריך. דולה פרטים משווה גרסאות, 
איזה כוח יש מידיעת האמת בעת התהוות השקר.

אתה
הופך קדוש, שטני, הם לא רואים אותך מגיע….ולפני שישימו לב , אתה שם.

אנשים
כאלה , מנהלים שיחות עם השטן כל לילה  לפני
שהם הולכים לישון.

השטן
הוא מלאך שומר מן הסוג המסוכן.

והאמת
……. מסוכנת פי כמה.

 

והמבין
יבין……

 

 

 

אני
יכול רק להזדהות

9/6/1999
2:31

schnitzel

 

(הודעה ללא תוכן)

 

ג'יזס.
אלוהים. מי את לעזאזל?

9/6/1999
2:40

ג'וליה

 

(הודעה
ללא תוכן)

 

למה
את עשית את זה. אני לא אשן בלילה בגללך

9/6/1999
2:44

ג'וליה

 

(הודעה
ללא תוכן)

 

וואליום
אחד ואפילו הפסיכותית לא תטריד אותך 🙂

9/6/1999
2:47

ע
ח ע ק ר

 

(הודעה
ללא תוכן)

 

Connected to remote computer.

9/6/1999 2:59

חרק
2000

 

(הודעה
ללא תוכן)

 

את
לא רוצה לדעת…

9/6/1999
3:13

פסיכוטית

 

באמת

 

 

Verifying user name and password…

9/6/1999 3:18

חרק
2000

 

(הודעה
ללא תוכן)

 

הבטחתי
וקיימתי. בלילה לא ישנתי

9/6/1999
6:50

ג'וליה

 

(הודעה
ללא תוכן)

 

ואני
רוצה לדעת. אבל אני אפנה למקור. תודה.

9/6/1999
6:58

ג'וליה

 

(הודעה
ללא תוכן)

 

זה
נורא טוב ויפה

9/6/1999
3:26

נמרוד
צפנת

jarvis@netvision.net.il

וכולם
נורא נהנו/פחדו/סתם נתנו לרגשותיהם המוקצניים להשתלט, ואפילו אני נהנתי, אבל ברגע שראיתי
את אוסף התגובות קיבלתי בחילה.

אני
לא מנסה לפגוע אישית באף אחד ממשתתפי הפורום. אבל לאנשים פה יש שני פנים: כשהם כותבים,
הם מוכשרים, כותבים נהדר וחלקם אפילו גאוניים, אבל כשהם מגיבים…

אני
מבין את אורחגג (מישהו זוכר אותו). התגובות פה לרוב גובלות ב…

וזה
מדהים. לדעתי צריך להפריד את הפורום הזה לשניים: אחד לכותבים ואחד למבקרים. רק חבל
שכל אחד מסוגי האנשים האלה לא מסוגל לחיות בלעדי השני.

אני
לא אומר שאני מבקר טוב. יכול מאוד להיות שאני לא משתייך לאף אחד מסוגי האנשים. לא לכותבים
ולא למבקרים. אני בטח משתייך למבלבלי השכל.

פסיכוטית:
יפה מאוד, המילים טיפה גבוהות מדי לטעמי, קשה לי להזדהות איתן, אני מקווה שתישארי ונבלה
לילות ארוכים יחדיו.

 

 

בתור
עוד אחת ממנהלות שיחות הלילה

9/6/1999
12:6

דינורה

 

אני
רוצה לצרף את שמי לתהיה של ג'וליה

למה
עשית את זה?

 

 

ראבאק,
מה ההתרגשות, בנות? אולי תסבירו לי. כולה

9/6/1999
14:18

הבלתי
מוסבר

 

סיפור.
יש כאן עוד מלא כאלה. גם יותר טובים גם יותר גרועים.

 

 

אני
אולי לא מבין כי אני גבר

9/6/1999
15:28

ב'
לפעמים

 

אבל
משהו רע קרה שם וזה מענין מה הוא עשה לך

 

 

אני
גבר מבין, הוא כלומניק וגם מסכן

9/6/1999
16:16

 

 

(הודעה
ללא תוכן)

 

בפעם
הבאה כשאת אצל הפסיכיאטר שלך תבקשי

9/6/1999
21:4

מולי

 

מסכיזופרן
אישיות

לא
המקום ולא הדרך

האמת
תהיתי אם בכלל להתיחס אליך

האינסטינקט
הראשוני אמר שאת זניחה ואת אכן כזו

אבל
המחשבה שניה החלטתי לזכות אותך בתגובה

זה
היה נמוך אפילו בשבילך

אשר
לשקר או האמת הם זניחים

אולי
היתה לך זכות דיבור אם היה לך חלק בחיים אך מכיוון שגורשת על עבירה שקלון מאפיין אותה

רצוי
שתדבקי בשתיקתך

כמו
שאומרים בבתי דין רבניים

ואין
להם עוד דבר זה על זו

את
באמת מבזה אותך דבקי בדממתך

אני
לא אתיחס עוד אליך

 

 

 

************************************************

 

זבל

9/6/1999
3:1

schnitzel

 

נמאס
לי מכל הערפדים האלה שחגים סביבי.

נמאס
לי מהעמדות הפנים. נמאס לי מהמכשירים

האלה
שתוקעים בשקע ולא עובדים, למרות שבפרסומת

אמרו
בבהירות שחסל סדר עקיצות.

אני
יושב כאן בכסא המרופט, זה שאבא קנה לי ביחד עם

המחשב
לפני 6 שנים, ובוהה באינסוף של אותם חרקים

שנטפלים
לי לכתף. עוד חבילה של פניסטיל ג'ל נגמרה,

ואני
תוהה – מתי לעזאזל כבר ימציאו משהו נגד היצר הזה

שלי
לכתוב זבל…?

 

 

הזבל.
. .

9/6/1999
3:9

המעורער-מהר-אדר
(ליד ירושלים)

soul_musician@hotmail.com

הופך
את מה שאינו זבל

לדבר
יותר טוב

מזבל

 

 

 

אני
מסכים ותומך

9/6/1999
3:28

נמרוד
צפנת

jarvis@netvision.net.il

(הודעה ללא תוכן)

 

בנאלי
– אבל נכון. בכל מקרה – גאוני.

9/6/1999
16:17

LoneStar

 

(הודעה ללא תוכן)

 

לאיזה
זבל התכוונת בדיוק???

10/6/1999
2:22

schnitzel

 

(הודעה ללא תוכן)

 

***********************************************

 

שתי
שמיכות, זר חמניות, 300 שקל ומגש בורקס.

9/6/1999
4:5

המעורער-מהר-אדר
(ליד ירושלים)

soul_musician@hotmail.com

 

ישבנו
לנו, הוריה והדוד שלי,

עם
בנו, פרח טיס לתפארה,

ביום
שישי, על אבטיח ויין,

ניקינו
חובות משפחתיים,

בכללם
יום הולדתי שחלף זה מכבר.

 

שתי
שמיכות קיץ, זר חמניות, 300 שקל ומגש בורקס:

מתנת
יום ההולדת שקיבלתי מחמותי.

 

ואני
יושב כעת בחושך, עירני מדי ומאוחר מדי,

בוהה
בחמניות הדועכות על אף שיפודי התיל בבשרן (מחר תיזרקנה לפח)

מניח
300 שקל לצד ארנקה, חלקי במתנה שקנינו אתמול

לאביה
הלוחך את הפנסיה. מחסל את הבורקס האחרון, וחושב:

 

 

 

 

שתי
שמיכות?

 

 

 

 

LOL חבל
על הזמן

9/6/1999
5:19

נמרוד
צפנת

jarvis@netvision.net.il

(הודעה ללא תוכן)

 

ואם
כבר לא ישנתי, ואם כבר אני ערה

9/6/1999
6:57

ג'וליה

 

1.
המהורהר לא יאהב את את התחכמות ה"מעורער". אבל תחיי עם זה אני מניחה.

2.
סביר להניח שהוא לא יאהב את זה בכלל.

3.
ליתוספרה, זה היה יפה.

4.
ובתור אחת שאף פעם לא שומעת ממך תגובה לזבלים העצמיים שלי (ואולי לכן) אני גאה בעצמי
על המחמאה שבסעיף 3.

5.
הר אדר? אחלה מקום.

 

 

תודה, ROSE

9/6/1999 12:5

הממ"א

soul_musician@hotmail.com

אבל
אינני ליתוספירה.

המהורהר
הוא כנראה פרודיה על המעורער.

(וכבר
היו תקדימים לרוב, חיפוש קטן יבהיר זאת)

 

 

 

אין
כמו לספר הכל…

9/6/1999
12:3

דינורה

 

צחקתי

מה
אומרים? תודה אני משערת

 

 

ואפשר
גם…

9/6/1999
12:58

אורחגג

 

לא
רק בשתי שמיכות נפרדות

אלא
בשתי מיטות נפרדות

שבשני
חדרים נפרדים

בבתים
נפרדים

בערים..
נו אתם כבר יודעים

צריך
פעם להחליט

אולי
זה עדיף על שמיכה אחת

ועולמות
נפרדים

 

איזה
קיטץ'

נו
תעשו בי לינץ'

 

 

זה דוקא מדויק®

9/6/1999
14:10

אינדי_גו

indi_go_blue@hotmail.com

(הודעה ללא תוכן)

 

מצוין

9/6/1999
16:19

LoneStar

 

(הודעה ללא תוכן)

פורסם על ידי מבקר הביקורים מר פ. לצן

מאושיות אותו הפורום

כתיבת תגובה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל