24-5-2001 עד 25-5-2001

שנתראה בשמחות.

בארץ שלי, אלוהים הלך לישון

שנתו טרופה והחלומות שלו רעים

ואנוש כבר נאמר כחציר ימיו

לכן יבקש את אלוהיו ער ועירני

ויקרא עכשיו כאז

איכה עזבתני בדד

דקה אחת שלך

אלפיים שנה בשבילי

ונדמה כי שנתך בחיתוליה

ועפעפיך זזים מסוייטים על חשבוני המר

וכשהוא קרא לי, לא תמיד עניתי.

עכשיו נראה לי שהוא חזר בתשובה ומתחיל להאמין בי.

שיר יפה יפה

לא נוטה להתערב.

הוא יצר את העולם, ופרש בשיא.

על הידית של החדר שלו, יש לו שלט "לא להפריע", או "תיכף
אשוב".

בפעמים הבודדות שהפריעו לו, עם קושיות וטענות על חוסר צדק וחוסר שלמות,
הוא פתח עין אחת, הסתכל למטה, אמר – וואלה צודקים! החריב הכל, ועשה מחדש.

כך שהייתי נזהרת מלהציק לו.

הוא לא אלוהים של פרטים קטנים.

יש לו תנופה, הוא עובד בגדול.

כבר עדיף שינמנם.

שופע איזכורים מצויינים, אבל לא כל-כך מרגש.

אבל אני לא אובייקטיבי אה?

לא היה פייר סתם לזרוק "לא מרגש", ובטח
שמגיע לך הסבר יותר משמעותי –

נראה לי שהבעיה היא שלא נוצר שום קשר עם הדובר, הוא לא ממש נוכח, הוא סתם
מתלונן על אלוהים, לא מספר למה, לא מסביר, לא נותן לנו סיבה לכעוס על
המניאק היושב במרומים ביחד איתו.

וחוץ מזה – השורה האחרונה מדהימה.

או ש

תפתח טלוויזיה או צא לקניון ביום שישי ותכעס יחד עם הדובר על המניאק היושב
במרומים(ציטוט שלך, אני מפחד מעונש טפו טפו)

אם אמרת שאת לא קוראת שירה, ואת לא מצליחה להבין שירה
ומה אוהבים בשירה, למה את כל כך כועסת שאנשים כותבים שירה מבלי לקרוא? ועל
אחת כמה וכמה, איך את מצליחה להבדיל בין מי שכותב שירה קלאסית, ומי
ש"סתם מחנטרש כמה מילים" אם את בעצמך לא מבינה שירה? האם יש
איזה קו גבול ברור בין שירה לחינטרוש?

לא מעצבן אותך שאנשים שמעולם לא היו בגלריה כלשהי מצלמים את עצמם בטיול
למלון באיסטנבול? יוצאות להן תמונות מגעילות לאללה! או חוורות מדי, או
בהירות מדי. מעצבנים. לפעמים אנשים עושים דבר בשביל התועלת האישית שלהם –
ואם אין בזה פגיעה ממשית באף אחד, זה דבר נפלא מכל הבחינות.

בקיצור, אי אפשר לאמר לך מה להרגיש, אז go ahead, תתעצבני, אבל מה אכפת לנו מהקפריזות המשונות שלך?

בואי נראה, לפי השירים שאי כן מגיבה אליהם בחיבה, ולפי
המקורות שאני נוטה לצטט, אני קוראת שירה או לא?

ההבדל בין מי שמצלם את עצמו באיסטנבול ומי שמציג בגלריה הוא שלצלם
באיסטנבול ברור שזה יעניין רק את המשפחה והחברים, הוא לא מתיימר לייצר
אמנות.

ואם כבר הקפריזות שלי…דווקא נראה שהן מענינות עניין רב בפורום, אולי את
מקנאה חמודית שלי?

כן קוראת לא קוראת. טפי עלי.

עומדת….אל מול החלון השקוף

המשקף את הלכי והמיות חיי

בהמתנה,בצפייה,בתקווה הגדולה

הנושאות עיניי לגבולות האופק הרחב

מצפה כאילו משום מקום

יגיח אליי שביב אור,הבהק של אושר נשכח…

אך…השתיקה הגדולה הממלאת את ראשי

בריגושי שווא נעלמים מפתה אותי

לשקוע לתרבות אחרת…לא נודעת

המקוממת ימיי אהבותיי בכוח

ריח האשלייה העולה באפי

כסרח נורא שאינו נסבל

והנושאת אותי הרחק הרחק

לפרוע את חרפות חיי שמעולם

לא לומדות את הלקח המוכר…

http://www2.iol.co.il/communikit/scripts/forums/live/forums_single_25.asp?rootId=1561666&msg_id=1561666

אזמה?

יש עוד עבודה גנדלף

תמשיך במסורת התלונות וההתלוננויות

כשאת חיילת

מרגישה חשובה,

לובשת מדים

תורמת למדינה.

כשאת חיילת

ומסביבך המפקדים,

שולחים רמיזות

ובמבט מפשיטים,

אז לפעמים

כשאת חיילת,

וזאת היא כל ההתיחסות

שאת מקבלת,

אז גם אם את נהנית

מתשומת הלב

הרבה יותר מזה

אני נהנית לסרב…

אני משתמטת ואת משתלמטת. אני חושבת שזוהי תחילתה של
ידידות מופלאה

איזה מידה סקט את נועלת?

כי העובדה הפשוטה היא שהשיר הספציפי הזה עוד לא פורסם.

חיפשתי כאן, בדף יוצר שלה, בפורומים אחרים, כלום, זו
הפעם הראשונה שהיא מפרסמת את זה, ואם התגובה שלך היא לא הוכחה לכך שהיא
ממחזרת את עצמה, אז אני לא יודע מה כן.

שוט ויסקי, פירסינג בגבע

שער צבוע וזיקפה

השאלת היום-

האם זה יעודך ?

ולכי לעשות עגיל בפיטמה או משהו, להלגיע את המתח של
גיל ההתבגלות (בימינו זה מתחיל אי שם בין גיל 12 ל- 13, מסתבל).

ג. מיפוי גנטי לכל האוכלוסיה כדי שכ-ו-ל-ם יהיו
בריאים. ד. לא עוד ניסויים לא נחוצים בבני אדם ובבעלי חיים. ה. דיור
והשכלה לכל ו. סמים חוקיים איכותיים ובזול. ה. שיפסיקו להתעלל במילים חפות
מפשע.

זה כל כך קשה?

האם ידעת שהחוק מגן על מילים קטינות חסרות ישע?

1. יש להסוות אותן בקשקושי ביצים כך שלא ניתן יהיה לזהותן.

2. יש לבצע סיקול אותיות אכזרי בקרביהן שימנע כל אפשרות לזהותן.

3. יש להשחיל במהלך תהליך הסיקול אותיות מהשורש כ.א.ב או לחילופין א.ה.ב
או לחילופין ב.ד.ד בכדי לטשטש כל אפשרות זיהוי.

4. מילה תהיה לעולם חפה מפשע עד שלא יוכח אחרת.

נראה לך שאם הייתי מבשלת (בפעם האחרונה שזה קרה אפילו
הכלב לא רצה לאכול מה שיצא לי), אבל נגיד הייתי יודעת, או רוצה לבשל;
הייתי מזמינה אותך להודו? זה מה שאתה שווה? הבשר הכי נחות והכי מגעיל שיש?
באמת. נו שוין