4-6-2001 עד 5-6-2001

שלום, שמי ויויאן ואני חברה באקו"ם ככותבת טכסקטים
(שירים) מזה זמן רב, לאחרונה כתבתי ספר ילדים, כל מי שיצא לו לקרוא את
הספר די התלהב, שאלתי היא כיום מרבית חברות ההוצאה לאור מעדיפים להוציא
ספרים לאור של סופרים מפורסמים – הראיה שלחתי את ספרי לזמורה ביתן והם כמעט
הוציאו אותו ורק ברגע האחרון משכו עצמם מן הסתם מכיוון שאני עודני
אנונימית בתחום זה. הייתי מאוד רוצה לדעת לאן אוכל לשלוח את ספרי – או מהו
ההליך על מנת לאפשר הוצאה של הספר, לא איכפת לי גם להוציא אותו לבד, אולם
איני מכירה את ההליך של דפוס, איורים ועוד. אשמח אם תייעצו לי מה לעשות.

תדחפי מערוך לכוס ותסובבי חזק, עד שיצא עשן.

מפגרת, ספר ילדים.

מישהו במקרה מכיר איזה אתר שבו אני יכולה לכתוב את
השירים שלי?

אני מרגישה צורך לפרסם את השירה שלי, וגם אם זה יהייה בפורום מצומצם…

בכל אופן תודה רבה, לי18

תדפיסי את כל השירים שלך ובואי נפגש.

עדיף באיזה פרדס לייד ביר נבאלה.

תגיעי עם נעליים גבוהות ומימיה-זה מחרמן אותי הכי חזק.

קבצים מצורפים

http://www2.iol.co.il/communikit/scripts/forums/live/files/35/1077/4853881/4853881.DOC – קובץ מצורף

לפני כמה ימים, כתבתי עוד פתק. שוב ההו וההא, וזה וזה.
נמאס לי מפתקים. הם כבר לא אומרים לי כלום.

היו כאן שניים. לראשון פצעתי משפטים במחט חלודה, ובשביל השני איפרתי את
העיניים שלי במילים.

זהו.

שנה זה הרבה זמן. טיים פלייז וון יור הבינג פאן. (חח, אם לצטט את דיקטא).

יש לי חוב אחד לעצמי. הדבר הראשון שכתבתי בפורום, שהוא היחיד שטוב בעיני
מכל מה שכתבתי כאן. בפעם ההיא שלחתי אותו בחלקים קטנים ולא סדורים.

עכשיו הוא מצורף (בגלל הניקודיות) בחתיכה אחת שלמה. לא חייבים לקרוא.

קדושה ומקודשת.

יפת-שפה וטוהר.

טובת לשון הקודש.

ונאמר, נאמר, אמן.

זך כמחשבותייך ברגעי עילפון ותהומות.

תודה.

"זך כמחשבותייך ברגעי עילפון
ותהומות.."

אתה חושב שיש היגיון בצרוף המילולי הזה?

האם חשבת שמחשבות יכולות להיות זכות בסיטואציה המתוארת?

הצחקת אותי !!!!

לא פלא שאנשים בינוניים נדבקים לבני מינם.

ג'וס

מאוד עדין ונוגע,

יש כאן משהו מאוד צבעוני וציורי

זה יותר כמו ציור צבע של תחושות, את יודעת?

שמים ירוקים וסראפן כתום

וגם, יש לזה תוקף אחר במצטברת, זה מקבל יותר עומק כקובץ, יותר שלמות.

אהבתי.

זה ממש עונש לקרוא את יצירותייך ,

ג'וס

וגם:

ציפור רבת יופי כזו לא ראיתי מזמן.

תודה.

הדבר שהכי חשוב לבנאדם זה לאהוב ולהאהב- זה בעצם כל
שהבנאדם צריך ותו לא- ככה חייו יהיו מאושרים. תמצית ושיא האושר האמיתי
סיבת קיומנו ומטרתנו הרוחנית והפיסית בעולם.

אולי זו הסיבה שאני כל כך מפחד לאהוב ולהאהב, כי אם יהיה לי את כל מה שאני
צריך בעולם ואהיה מאושר, לא יהיה לי לאן לשאוף.

זה יגרום לי לשנוא את כולם וכולם ישנאו אותי כמובן בחזרה.

לכן אני מקפיד לשנוא או לפחות להפגין שנאה, לעצבן במידה מספקת על מנת
לעורר תיעוב כלפי.חשוב שיהיו לבנאדם שאיפות ולו הם להגיע לשום מקום.

לפיד לתחת ושולחת אותך לשאת משואה זו

i'm conducting an experiment in which i need
your help.

i won't say much about it, but
just ask you all to help me by sending a few lines (as much as you
want), each starting with the words "i'm like…"
and completed any way you want it to.

one more thing i need from you is to add which country you
are from.

my email is – "shvarim@yahoo.com".

thank you

לפעמים כשהראי מאיר לי פנים,

אני אוזר אומץ ומתקשר,

רק כדי לשמוע את קולך.

אחר כך אני חושב על זה,

שאם אקנה ג'יפ חדש ונוצץ,

אאסוף אותך מפתח ביתך

ואעשה לך סיבוב,

ריח הניילונים,

אולי יסיט את זכרונתייך הרעים.

הג'יפ והניילונים הם סמל.

תעבדי על זה ואם תגיעי לכוונה תגלי שהשיר עמוק ונורא

אהמממ

אמרת את הכל בעצם.

ו..

תודה על האימייל

אבל אני לא רוצה שתמצוץ לי

נסה אצל נוליקו, אולי תתן לך קצה סקט

-תגיד, למה אתה נשאר בארץ?

+בגלל הפיגועים, אני אוהב פיגועים.

-מה זה סוג של מאזו?

+לא זה סוג של כלב, מה אתה לא מכיר את הכלב מגזע "פיגועים"? זה
כלב שקיים רק בישראל.

-מה הוא אוכל הכלב הזה?

+ילדים בתור לדיסקוטק ובכלל אנשים בריכוזי קהל.

-אז אתה כן התכוונת לפיגועים שעורכים נגדנו אויבנו, חמאס, ג'יהאד,
חיזבאללה, מניחים מטענים, מחבלים מתאבדים.

+אההההה, זהההההה(?) זה פינצ'ר.

-הבנתי, הבנתי, תודה.

http://stage.co.il/Authors/1670

המפקד שלי שאל

אם אני רוצה חופשה

יום, יומיים,

לא להגיע ליחידה

ללכת לשבעה,

לזכור אותך,

התחלתי שוב לבכות

כמו ילדה קטנה,

והוא רק הלך

והביא לי כוס של מים

ניגב לי בידו

את הדמעות מהעיניים,

ולמרות שברור לי

שלא סתם הוא לא מתרחק,

שמחתי שהוא אותי

מנחם ומחבק.

אני שמח ששמעת בעצתי והתחלת למספר את סאגת האובדן
הזאת.

נכון שיותר במודה היום ללכת בפיגוע ( עם עדיפות קלה לתנזים) אבל יבוא יום
ותאונות דרכים יחזרו למודה.

השם יקום דמו.

יישר כח

אבל מילא, זה כנראה חלק מהחן שלו.

דיקטי מזל"ט על הטאג בבמה היום.

אהבתי.

יאלק היסטריה .כאנטריש זה באמת חלק מג'עג'עה פה.

אבל אל תשחקי לי אותה מינימום טולסטוי.

העומד לדיון במרכז הבמה (-B

האם זהו תכסיס שלך להראות לנו שאתה מוערך ומעורר
התלהבות בקרב הבמה'ניקים.

בכל מקרה לא אהבתי את הדף שלך.

לא כי הוא לא כתוב טוב (כנראה כן כתוב טוב)

גם לא בגלל שאני לא אוהב שירים.

אלא בגלל שהוא הוציא אותך: רוסי, שעיר, (אפילו רוסי שעיר), בודד פגוע,
מקריח ולא אסטתי.

עד כדי כך שעצרתי בעד עצמי לבכות.

כן באמת.

דיקטטורה, באמת לאמיתה.

כבר לא אותה דיקטטורה, אוי אני כזה רגיש שזה ממש מבייש את המין הגברי.

טיפש

מה חשבת שדיקטטורה בפורום זה השם בת.ז.?

אפס ממורמר

בא אלי לבמה רואה את בדף של התגובות את הרטיבות הוגינאלית שהושארה לי שם
ומייד מדביק לינק לאיזה סיפור על כוס מדמם של תינוקת או משהו בסגנון.

בחיי, אתה הבן אדם הכי עלוב שנתקלתי בו בחיים, בוירטואליה ומחוצה לה.

אפס נלעג

תיכף אני מביא לך לינק לגוש שהוצאתי לפני רבע שעה, אכלתי תירס היום

.

"דפקתי כוס מדמם של ילדה בת
חמש".

אין כלב ששכח אותה למרות שפורסמה לפני שנים לפעם אחת בודדה.

אגב דיקט, לא דפקתי כוס מדמם של ילדה בת חמש, זה לא הייתי אני. כן היצירה
מגעילה כמו העולם שלנו, שמקרין עלי ואני כמו מראה מחזיר את קרני הגועל
קומפלט, עם כל הרגישות והפגיעות.

אתה באמת נראה רע, הא?